בתשובה לkozmo, 04/11/22 6:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועדיין נשגב מבינתי למה מערכת המשפט, שהשפעתה על האזרח הקטן היא אפילו לא בעשירייה הראשונה של יוקר המחייה, מחירי הדירות, הפערים החברתיים, תאונות הדרכים, הזקנים במסדרונות, הטילים על הראש ושאר ירקות, היא היא המשימה הכל כך חשובה של חצי מהנבחרים. היא טובה בתור כלי תעמולתי להסעת מצביעים לקלפי, אבל זה מאחורינו. אולי אתה תוכל להסביר לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה טענה שגורסת שיסודות בתרבות הפוליטית בישראל מזהים את הביקורת השיפוטית של בג"צ כמאיימת על תפיסת הריבונות. נדמה לי שזהו שורש העניין. אם כי כמובן הטענות הדתיות והבטחוניות גם צפות ברקע. יתר הבעיות הכלכליות והחברתיות מוזנחות ומקבלות התייחסות שולית. במציאות אחרת - יתכן וראשי ממשלה היו מוחלפים על אחוזי האבטלה או תאונות הדרכים. במציאות הישראלית היום זה כמעט בלתי אפשרי. לא זוכר מתי בישראל - לפחות מאז אוסלו - ראש ממשלה הוחלף על רקע כלכלי חברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שכאשר בחרת בלפיד בבחירות האחרונות עשית זאת בגלל טיפולו המופלא בשנה האחרונה באמצעות ממשלתו החסכונית ביוקר המחיה, מחירי הדירות ויתר הירקות. הוא הרי העביר תקציב. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוקר המחיה וגם מחירי הדירות לא היו באשמתו, ובפירוש חשבתי שבמכלול דברים שכן טיפל (הוא ובנט) בשנה האחרונה, מענייני בטחון ומדיניות ועד ענייני כלכלה וחברה - היו בסדר גודל טובים משל הממשלות הקודמות. כשמעל הכל זורח מבחינתי השינוי הקולוסאלי בטיפול בקורונה, שמנע סגרים והציל מאות אלפי נפשות ועשרות אלפי עסקים. גם בענייני הדיור אגב, היו השנה שיא של התחלות בנייה, אם כבר שאלת, ובחצי השנה האחרונה אני רואה סימנים ברורים לעצירת אם לא ירידת מחירי הדיור. בזו אשמה הריבית כמובן, אז אפילו מהפוזיציה אני מודה שזה אלמנט שלא קשור ישירות לממשלה והחלטותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין מדוע לא פתחת ערוץ מקביל מתחרה למדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19 [ויקיפדיה] כדי להציף את האמת הקולוסאלית. זה לעניין הטיפול בקורונה, אבל כמו הגרף בויקיפדיה המעיד בדיוק על ההפך ממה שאתה אומר, אפשר למצוא גם גרפים בענייני מדד המחירים ומחירי הדירות שזינקו באופן חריג בתקופתו (אבל הוא לא אחראי כמובן). בעניין הטיפול בביטחון בעזה ויו"ש, זה נכון שפעם חשבתי שמדובר בהמשכיות שמומלצת על ידי "גורמי הביטחון", אבל אחרי דברים שנאמרו על ידי נחמן שי ודובר רע"ם בזמן מבצע "עלות השחר" נפל אצלי האסימון. בעצם הממשלה הזאת הייתה משותקת בגלל איום להפילה וידיה היו קשורות מלפעול. כמו את המבצע בעזה, כך גם כל הכניסות לשכם וג'נין היום לא היו יכולות להיעשות בטרם נפלה הממשלה. והמחיר הוא שיא של עשרות ההרוגים בפיגועים שיצאו מערים אלה. לו המבצעים האלה היו נעשים בזמן כשכל "גובי האריות" היו בהתארגנות, מן הסתם לא היינו עדים לשפע מעציב כזה. "בסדר גודל טובים משל הממשלות הקודמות". הצחקת אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטיפול בקורונה העליתי על נס את ביטול הסגרים הדרקוניים שתרם נפלאות לבריאות הנפש והשרידות הכלכלית של האזרחים והמשק. מה לזה ולקישור הבלומברגי שלך? ההתפלפלויות התיאורטיות שלך על הסיבות להצלחות הבטחוניות של הממשלה הן הגיגים ולא מציאות. ולגבי הדיור, אחרי שבתקופת נתניהו מחירי הדירות עלו ב-200 אחוז (יש לי דירה, אז אני יודע, זה מספר כמותי אמיתי ולא מומצא), הוא האחרון שכדאי לחזור אליו כדי שיטפל בבעייה. זה משמעותי פי אלף מנתון של שנה אחת שממילא לא יכול להשתנות בפרק זמן כזה קצר. מה שכן אפשר למדוד על שנה אחת, זה שהתחלוץ הבנייה בה - 73 אלף - היו מספר שיא. מאותה כתבה שזה תוין בה, מירב ארלוזורוב כותבת גם: (מעתיק כי כבר קישרתי ואני יודע שאתה לא קורא/רואה אותו): "אפשר לסמן שלושה הישגים היסטוריים של ממשלת השינוי: האחד, עשייה בלתי פוסקת — שנה אחת עם יותר עשייה מאשר 12 שנים רצופות של בנימין נתניהו בשלטון. שיא העשייה הזו היה חוק ההסדרים של תקציב 2022, חוק ההסדרים הגדול והחשוב ביותר מאז 2003. עשרות רפורמות מבניות, בהן כאלה שממשלות ישראל כשלו מלחוקק במשך עשרות שנים, אושרו כולן בתנופת עשייה יוצאת דופן: העלאת גיל הפרישה לנשים, רפורמה ביבוא, הקמת רשות רגולציה, הפסקת רכישת איגרות חוב מיועדות בקרנות הפנסיה, אגרות גודש, רפורמה בכשרות, חוק המטרו, מתן אוטונומיה למנהלי בתי ספר, וזאת רק רשימה חלקית. כל השינויים המבניים שמשרד האוצר חלם עליהם, מאז רפורמות הענק של 2003, נחקקו בבת־אחת. ... העשייה חסרת התקדים הייתה התוצאה של ההישג ההיסטורי השני של ממשלת השינוי: חידוש הברית בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי בממשלה. כל ממשלות נתניהו, מאז 2015, התמקדו בהרס העבודה המקצועית של הממשלה, עם קמפיין המשילות והטענה חסרת השחר כי הפקידים חותרים תחת השרים, ומונעים מהם לשלוט. שש שנים של התקפות בלתי־פוסקות על הדרג המקצועי זרעו חורבן בממשלה: אנשי מקצוע מצטיינים עזבו את הממשלה, ואלה שנותרו היו עסוקים בלשמור על עצמם ובלעשות כמה שפחות. עליית ממשלת השינוי הביאה להיפוך השיח, לחידוש האמון ולפריחה חסרת תקדים של הדרג המקצועי בממשלה: כל האנרגיה שנאצרה שם במשך שנים וכל הרעיונות הטובים שדוכאו השתחררו בבת־אחת. ... והשינוי החשוב מכל של ממשלת השינוי, הוא עצם הקמתה. לא בגלל הדחת נתניהו, אלא בגלל ההרכב הבלתי־אפשרי שלה: ממשלת האחדות המגוונת ביותר אי־פעם, עם שותפות של מפלגות שמאל קיצוני וימין קיצוני, דתיים וחילונים, וכמובן — שותפות היסטורית של מפלגה ערבית, רע"מ, בקואליציה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה הראשונה בתגובתך בקשר למדד בלומברג כל כך מוזרה בעיני שאיני מוצא לנכון להסביר את המובן מאליו. מה שכתבת לגבי הדיור אף הוא די מוזר אך בכל זאת אתייחס. נכון שב"תקופת נתניהו" מחירי הדירות עלו יותר מאשר ב"תקופת לפיד", אבל מדובר בתקופה ארוכה פי עשר ויותר, וברור שכאשר ישנה עלייה רציפה כל הזמן, בתקופה ארוכה העלייה ארוכה. נתון של שנה אחת אינו משמעותי? שים לב, למשל, למה שמדווח לנו הלמס: "נתוני הלמ"ס מצביעים על התייקרות של 1.9% נוספים במחירי הדירות ביוני-יולי - והתייקרות של 17.9% בשנה - הזינוק הגבוה זה יותר מעשור (הדגשה שלי). אם שנה זה קצר מדי מכדי שיהיה משמעותי לשם מה הם מספרים לנו על תקופה של חדשיים> . הגד להם שזה לא משמעותי. אשר להישגים שמנית1, אם נלך ונציין את כל השיגי נתניהו, מעליית התל"ג לנפש עד לרמת המדינות הגדולות באירופה, ועד הסכמי אברהם נקבל רשימה הרבה יותר מרשימה. ואשר לשתי השורות האחרונות, אוכל לומר רק "אוי ואבוי". חוץ מ"אנטי ביבי" אין באוסף המפלגות האלה דבר, והשילוב שלהן לא יכול להביא לשום תוצאה טובה. מדובר ב"ניסוי" מוזר שקם באמצעות הונאה חסרת תקדים של בוחרי ימינה, שנכשל. סופה העגום של הממשלה הזאת מוכיח זאת. 1 ציון ההישגים מתחיל במירכאות, ולא ברור היכן מסתיים הציטוט. מניין לקחת את הציטוט הזה? לא אתפלא אם מדובר באחד משופריו של לפיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מצאתי בעזרת גוגל שמדובר במירב ארלוזורוב ודמרקר, ואפילו מצאתי "ציוץ" של יאיר לפיד ובו כל הכתבה. ואז כשחזרתי לספר שמצאתי, ראיתי שציינת זאת במפורש. דברים כאלה קורים לי מידי פעם. לעניננו ברור שדמרקר בכלל ומירב ארלוזורוב בפרט הם אני ביבים ידועים. הם כותבים כך. אפשר גם לכתוב לא כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איני מבין מדוע לא פתחת ערוץ מקביל מתחרה למדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19 [ויקיפדיה] כדי להציף את האמת הקולוסאלית." כי החשיבות העיקרית של "מדד בלומברג לחסינות בפני קוביד-19" היא אצל תומכי נתניהו. אין למדד הזה אפילו עמוד ויקיפדיה באף שפה אחרת. הוא אחד מ-4 עמודים שקשורים לבלומברג בויקיפדיה העברית (האחרים הם סוכנות הידיעות, החברה וביזנסוויק. כל הערכים האלה הרבה יותר מהותיים מאשר איזה מדד שסוכנות החדשות המציאה, ופרט לסוכנות הידיעות שני הערכים האחרים קצרים בהרבה מהעמוד של המדד). בקיצור, הפוקוס שלו בויקיפדיה העברית לא פרופורציונלי בעליל ביחס לויקיפדיה האנגלית (הויקיעורכים האמריקאים בטח שופרות של לפיד). המטרה של העמוד הישראלי היא ליצור רושם שהממשלה היוצאת כשלה בטיפול בקורונה - נקודת הזמן היחידה שמבוארת בגרף היא הקמת הממשלה (כדי שיהיה נח לקחת את הגרף ולשתף), ובטקסט נאמר ש"על פי הניתוח של בלומברג המדינות שהטיבו להתמודד עם המגפה היו מדינות עשירות שיכלו לשלם על חיסונים, אך הסיבה הראשונה במעלה הייתה לכידות חברתית ואמון גבוה של הציבור במנהיגות." עכשיו בואו נביא את הניתוח שנמצא באתר של בלומברג: "If there’s one lesson that the Covid era has made clear, it’s that societies with this strong component of trust and cohesion are in the best position to weather a crisis of this scale. “Clearly, when the population trusts the public health messaging, you’re going to see more resilience,” said Amesh Adalja, senior scholar at the Johns Hopkins Center for Health Security in Baltimore. “If you have places where science is trusted, where this isn’t seen as a political issue but a public health issue, then you’re going to have much better outcomes.”" וגם "מדינות שהציבור שלהן מילא בדייקנות את ההוראות של ההנהגה, התמודדו באופן מוצלח עם המגפה." מול "Then there is the intangible but powerful factor of societal trust and cohesion. This has proven a major differentiator in why some populations have more effectively mobilized at every stage of the pandemic: they’ve consistently and in greater numbers complied with social-distancing guidance like mask-wearing, come forward to be inoculated in large numbers" כמובן שכל זה לא יזיז לדב, אם הוא בכלל יבין למה מה שאני אומר בעייתי, והוא פשוט ימשיך להעמיד פנים כאילו זה המדד הכי מדויק, מייצג, רשמי ונכון, ומדוע הפרשנות שלו למדד היא נכונה. בעצם, עוד נקודה - דב לא באמת העלה טיעון או הסביר מה בדיוק ממשלת בנט עשתה שהשפיע על המדד. למעשה, הוא אפילו לא התייחס לדבריו של הפונז. רק רידד את השיח לגרף שמראה ירידה בדיוק בהקמת הממשלה והחליט שזה סוגר את הדיון. אגב, למי שתוהה - התחילו לערוך את המדד בדיוק כשישראל הייתה בין המדינות היחידות שנהנו מהשפעות החיסון. ביוני השפעות החיסון בישראל נשחקו ומנגד יותר ויותר מדינות החלו במבצע חיסונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן להציג גרף של גוף בין לאומי אחר שעושה השוואה כזאת בין מדינות, ומראה תוצאות אחרות. הגוף היחיד שאני נתקלתי בו בתקשורת הוא בלומברג, ועד כמה שהבנתי הוא אובייקטיבי. אם יש לך מידע שנתניהו מממן אותו או משהו כזה, אנא הצג את המידע הזה. זה יהיה מאד מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה רצינית - אתה קורא את ההודעות שמופנות אליך, או פשוט עובר עלין, מחפש נקודות שאתה יכול לסתור ומתייחס רק אליהן? אני שואל בכנות. "אתה מוזמן להציג גרף של גוף בין לאומי1 אחר שעושה השוואה כזאת בין מדינות" למה? אתה טוען שהטיפול של ממשלת בנט בקורונה היה גרוע. הבאת גרף שמראה ירידה במדדי תחלואה מסויימים בדיוק כשהממשלה הוקמה, אבל לא הסברת איך ממשלת בנט תרמה לירידה הזאת. בלי הסבר כדלקמן, הגרף חסר ערך2. אולי הגרף נכון, אבל יש הסבר אחר2? אולי משהו שנתניהו עשה בדיוק שבוע לפני החלפת הממשלה? או סתם צירוף מקרים? אולי זאת תוצאה של תהליכים ארוכי טווח שלא היו בשליטת בנט? אולי הסברתי בדיוק מה קרה, אבל לא טרחת לקרוא? בנוסף, אתה מנסה למסגר את השיחה כך שהדרך היחידה לסתור את דבריך היא "להציג גרף של גוף בין לאומי". "הגוף היחיד שאני נתקלתי בו בתקשורת הוא בלומברג" נכון. כי זה מה שפומפם ע"י תומכי נתניהו2. "ועד כמה שהבנתי הוא אובייקטיבי" איפה טענתי שהוא לא אובייקטיבי? "אם יש לך מידע שנתניהו מממן אותו או משהו כזה, אנא הצג את המידע הזה." כדי לחשוב שטענתי דבר כזה, היית צריך להתעלם משתי הפסקאות הכי ארוכות בהודעה שלי. ועל כל זה, אציין שוב שהשיחה התפתחה כי הפונז ציין לטובה את ממשלת בנט בקורונה מכיוון שהיא לא נעלה את המשק, מערכת החינוך והאזרחים כשהתחלואה עלתה. במקום להגיב לטענה הזאת, בחרת לפרש את דבריו לא נכון, ואז להתעקש על הפירוש הזה כשהוא ניסה לתקן אותך. ______________ 1 אגב, בלומברג אינו "גוף בינלאומי", אלא סוכנות ידיעות. 2 כפי שכבר כתבתי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי את ההסכם עם לבנון. זה נכון שבתחילה נטיתי להיות בעד ההסכם, כי ראיתי בו גורם מייצב ביטחונית שיתחיל להשפיע בעוד שנים רבות כשתקום אולי אסדת הגז הלבנונית, ולא הערכתי שהאיומים של נסראללה לתקוף את אסדת כריש רציניים. אבל כששמעתי את הערכת אמ''ן שלקח את האיומים האלה ברצינות שיניתי את דעתי. אסור להיכנע לסחטן. אם נכנעים אין לכך סוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאילו כדי לאשר את מה שכתבתי בתגובתי האחרונה בעניין הסחיטה בלבנון, מצאתי בדיוק עכשיו את הכתבה הזאת. "לא די לי בכך" כבר אומר לנו נסראללה עוד בטרם יבש הדיו על החתימות בהסכם עם לבנון. "שקט לא תקבלו.". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להסביר לך איך אני רואה את זה: העברת הכוח מהמערכת המשפטית למערכת הפוליטית, על בתי המשפט ומערך הייעוץ המשפטי, היא תנאי ליכולת הפוליטיקאים לטפל בכל נושא שהוא בהתאם להשקפתם והשקפת בוחריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אמירה כללית כל כך, שקשה בכלל לדון האם היא נכונה או לא, והאם היא רלבנטית למצב הנוכחי במדינת ישראל. האם אתה אכן משוכנע באופן עמוק, בקשר לכל אחד מהסעיפים מתגובתי הקדמת, שמה שמונע מהפוליטיקאים לשפר אותם (או לא להמשיך להזיק לגביהם), הוא הכח (העודף אני מניח) שאתה טוען שיש למערכת המשפט היום? אם כן - האם אתה יכול להביא דוגמאות לחלק מהם שמראות למה זה נכון לגביהן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ביקשתי לדון בנכונות הטענה, אלא להסביר מדוע מי שמאמין בה, כמוני, יראה קדימות לטיפול במערכת המשפט על פני טיפול בבעיות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכך הסקתי (אני מבין שבצדק לפי מה שאתה כותב כאן), שאתה מאמין בה. אם כך, האם אתה יכול להראות לי עבור נושאים ספציפיים למה לדעתך מערכת המשפט היא מה שמונע את קידומם (בעצם חוזר על שאלתי מהתגובה הקודמת). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |