בתשובה לערן בילינסקי, 01/07/02 13:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. יש הבדל בין "עידוד" לבין הפחתה משמעותית שגוררת מאות ואלפי משפחות את מתחת לקו העוני. 2.לדעתי האישית- לא. זה לא מוסרי. משילוב של שתי סיבות: א. הזכות הסופר-בסיסית של האדם היא על גופו ועל הבאת צאצאים לעולם. אין זה עניין מדיני אם מישהו נורא אוהב ילדים ואחר לא. ב.המדינה צריכה לדאוג לאזרחיה הזקוקים לכך מבלי לבדוק למה הם צריכים ולהעניש אותם אם זה לא מהסיבות הנכונות. ילדים הם לא בעיה, ילדים עניים הם כן בעיה, והם צריכים אוכל בלי קשר למה שאבא עושה עם עצמו. המדיניות לא תשכנע שום אוכלוסיה לוותר על הילודה, ומצד שני תגביר את העוני ובכך את הפערים. אבל אפילו אם דעתי לא נחשבת והדמוקרטיה מאפשרת עידוד משפחות קטנות- מכאן ועד סנקציות דוגמת קיצוץ כזה משמעותי רחוקה הדרך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אז זה לא הפחתה. לאור המצב החליטו לבטל לגמרי את קצבאות הילדים, ואז, לאור המחאה, החליטו להחזיר אותן ברמה נמוכה יותר. ליוצאי צבא נותנים עוד בונוס. טוב? 2. א. הזכות הסופר בסיסית היא באמת להתרבות כמה שבא לו - אבל המדינה לא אחראית לו ולמעשיו. זכותי הבסיסית היא לשכב כל היום על חוף הים. המדינה לא צריכה לתת לי דמי אבטלה בגלל שאני מסרב לעבוד. את הילדים של הורים שמסרבים לממן את עצמם צריך להוציא מידיהם ולהעביר למוסדות של המדינה. המדיניות של נתינת קצבאות ילדים הגדילה בצורה משמעותית את ממוצע הילדים למשפחה בקרב החרדים. מן הסתם, הורדת הקצבה הזו תוריד חזרה את מספר הילדים למשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה מממנת כיום את כל אלו שלא עובדים. אם אתה באמת סבור שיש להוציא מהבית ילדים להורים לא עובדים אין לי יותר מה לומר בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאדם מוליד ילד, שניים, שלושה, שבעה, בזמן שהוא עושה כל מאמץ כדי לפרנס את משפחתו - אין בכך כל בעיה. אם יש לו שבעה ילדים ולפתע הוא איבד את מקום עבודתו ואינו מצליח להשיג עבודה נוספת - המדינה צריכה לעזור לו. אם מראש הוא לא יוצא לעבוד (''תורתו אומנותו''), ובכל זאת הוא ממשיך לייצר עוד ילדים, יש פה בעיה של הזנחה והתעלמות מצרכי הילדים, ולכן צריך להגן עליהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבותי, בואו נפסיק להתחסד לרגע. כדי שהמדינה תמשיך להתקיים צריך צבא. חיילים, נשק, תחמושת. נו, מה לעשות אנחנו לא גרים בשוייץ ואנחנו מוקפים במיליוני בני-דודים (עאלק) צמאי דם שרק רוצים לזרוק אותנו לים. הים הוא אותו ים... טוב - אני סוטה מהנושא והרעיון ברור. אז ככה הצבא צריך חיילים, כלומר חלק מהאוכלוסיה (ולא, אי אפשר לייבא תאילנדים לצה"ל) צריך לשאת בעול ולהילחם. אצלנו נקבע קריטריון מאד ברור - כל צעיר (בריא) בגיל 18 נדרש להתגייס, זה הרעיון באופן כללי ולא חשוב כרגע אם הוא מדויק לגמרי. על מנת לעודד את הנוער (אומנם הגיוס הוא חובה אבל בכל זאת צריך מוטיבציה) לעזוב את הבית, את החברה, הסביבה המוכרת ולעבור למדים, מפקדים, פקודות ושאר ירקות (מהמטבח הצה"לי כמובן), צריך גם תמריצים כספיים. מה גם שהאלטרואיסטים לא מצויים אצלנו בשפע, כל אחד ותסלחו לי על הביטוי , דואג רק לתחת *שלו*. אז בהנחה שהבנים הולכים בדרך האבא , אנחנו פשוט מעודדים אנשים ששירתו בצבא להביא צאצאים שגם הם יגנו עלינו ביום מן הימים. בקיצור, התניית קצבאות ילדים בשירות צבאי מוצדקת לחלוטין, ולכל יפי הנפש שלא מסכימים איתי, מתי בפעם האחרונה התנדבתם למילואים (ולא, סרבנות מצפון לא נחשב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התנדבתי למילואים לפני כמה חודשים (עשיתי עבודה מקצועית של סדירים שהשתתפו בחומת מגן) ואני מתנגד להתניית זכויות סוציאליות בשירות צבאי (למעט שכר עבור השירות/מענק שיחרור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל הרשה לי לשבח אותך על ההתנדבות, חבל רק שהמתנדבים הם מיעוט, לרוב לא נאה "לצאת פראיירים". לעצם העניין, קודם כל לא מדובר על זכויות סוציאליות באופן כללי, אלא ספציפית על קצבאות ילדים. חבל שלא הרחבת כי לא הבנתי *למה* אתה מתנגד לכך. אני אשמח אם תשיב על הטיעונים שהעלתי (נחיצות הצבא, כוח אדם בעל מוטיבציה, תמריץ כספי, הדור הבא של הלוחמים ועוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי ששירת בצבא ואין לו ילדים אני מתנגד לכך שמענקים ליוצאי צבא ינתנו לפי מספר הילדים. במיוחד בצורה הנוכחית שבה קצבאות משמעותיות נתנות רק למי שיש לו 4 ילדים ומעלה. אם כבר רוצים "להשביח" את אוכלוסית המדינה מתוך הנחה שמה שעשו ההורים יעשו גם הילדים אז אולי ניתן קצבאות ילדים רק למי ששירת בקרבי או אולי רק לבעלי תואר אקדמי או רק למי שמעל מדרגת מס מסוימת?? צריך להחליט מה מטרת קצבאות הילדים: 1. האם המטרה היא לעזור למסכנים? .אם כך היא לא מנגנון נכון כיוון שאין בה מבחן הכנסה וכמו כן הקצבה מעודדת הגדלת המשפחה והעמקת המסכנות. 2. האם המטרה היא לחזק את האוכלוסיה העתידית של המדינה? (בהנחה שזו מטרה לגיטימית שזה נושא לדיון אחר). אם כך אז רצוי לא להקפיד שהקצבה לא תהיה מקור תמיכה עיקרי אלא סיוע בלבד שצריך להינתן רק לאנשים שמקיימים את עצמם ומשלמים מיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קיצבת ילדים נועדה לסייע להורים לגדל את ילדיהם. לא לסיע לאזרחים נאמנים לייצר עוד לוחמים למען הדורות הבאים ולא לעודד הורים להביא לעולם עוד ילדים תוך הסתמכות כלכלית על המדינה. ב. אם המטרה היא לעודד אנשים לשרת בצבא צריך לתת את הכסף ישירות לחילים (עם עדיפות לקרביים) ולמי שמשרתים במילואים בלי קשר למספר הילדים אם בכלל יש להם ולא להתנות את הסיוע למי שעושה הרבה ילדים. ג. לא מחויב המציאות שמי ששירת בצבא ידליו גם ישרתו בצבא ומצד שני לא מחוייב המציאות שמי שלא שירת בצבא, גם ילדיו לא שרתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אני מוכרחה להודות קבל עם שפניתי לאחת ממכרותי לובשות החצאית על מנת לברר איתה סוגיה מטרידה זו. כך נתבררה לי הנקודה המהותית הנ"ל (לטענתה שלה): קצבת ילדים *אינה* מיועדת לסייע בגידול ילדים אלא להוות תמריץ לעשיית ילדים משום החשש כי בעוד כך וכך שנים יהוו היהודים מיעוט בישראל. בפועל, החרדים הם שנהנים מהסיבה הפשוטה שהם עושים יותר ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זוהי המטרה המוצהרת או הפרשנות שלה לקיצבה? איך היא מסבירה את זה שערביי ישראל שנהנים מהקיצבה לא פחות מהחרדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי בדיוק היתה התהיה שלי ואלו הם דבריה: א. הערבים, כמו החרדים, יביאו את הילדים שלהם בכל מקרה. מסיבות אידיאולוגיות. האוכלוסיה שבפועל תלד יותר דווקא בגלל החוק הזה היא ברובה יהודית. ב. זו המטרה המוצהרת בספר החוקים של מדינת ישראל. אני לא יודעת איך זה בדיוק מנוסח שם, אבל במפורש בשביל זה נוצר החוק. אפשר להתווכח על הלגיטימיות שלו, אפשר להתווכח על הדעה שנוצרת על החרדים שהם נלחמים בשבילו כאשר הם הנהנים העיקריים ממנו, אבל אי אפשר , בשום צורה, לייחס לזה "רצון להשתתף בהוצאות הילדים" או סחטנות. ברור שהחשש הדמוגרפי לא מוזכר בחוק. יש דברים שהפוליטיקלי קורקט לא יתן אפילו לפוליטיקאים שלנו לעשות. אבל כן מוזכרת המטרה - עידוד ילודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הערבים (בעיקר בדווים) וגם החרדים מולידים בפועל ביום יותר ילדים מבעבר בגלל קצבת הילדים. אם עידוד הילודה במשפחות אחרות (שהן לא חרדים/ערבים) היא המטרה אז העובדה שאין קצבה משמעותית לילד השלישי די מוציאה את העוקץ מהענין מאחר ובמשפחות כאלה מטרה היא לעודד אותם שיולידו 3 במקום 2 ילדים. גם רצוי היה באיזשהו מספר ילדים להפסיק את הקצבה. אני חושב שקצבה שמטרתה עידוד ילודה ושמנסה לעודד משפחות עם 6 ילדים להוליד ילד שביעי היא חולנית. כמו חוקים אחרים במדינת ישראל, נראה לי שעם התיקונים והשינויים החוק הזה כבר איבד קשר עם מטרתו המקורית.אני כן חושב שאפשר לייחס לתיקון לחוק של הלפרט סחטנות. זה די אירוני שחוק שאינו חוק סוציאלי שבא לעזור לפרט, אלא להפך חוק שנועד לעזור למדינה, מייצר בפועל בעיות כלכליות וחברתיות קשות. דרך אגב, הוזכר פעמיים בהארץ ש 50% מהילדים בכיתות א' הם או חרדים או ערבים. מישהו יודע אם הנתון הזה נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש את התחושה שהמטרה של הקצבה היא לא סיוע סוציאלי אלא עידוד לעשיית ילדים. אבל מלבד הנקודה שדורון העלה, אני לא חושב שמתכנני הקצבה צפו שרוב הילדים שיהנו ממנה יגדלו להיות אזרחים שלא משרתים בצבא ולא עובדים ונתמכים ע''י המדינה. בכל מקרה ללא קשר מהי המטרה המקורית של הקצבה, לא נראה לי שיש מישהו שבודק אם הקצבה אכן מסייעת בהגשמת מטרה זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בסוף הגעתי. אני לא חושבת שהמטרה היא "לייצר" אזרחים מועילים/יצרניים לחברה (אגב, למישהו יש הגדרה מדויקת של מיהו אזרח מועיל?), אלא פשוט אזרח עם זכות הצבעה לכנסת ולראשות הממשלה. זו בדיוק מהותה של הבעיה הדמוגרפית שהחוק מתיימר לפתור, ומה שממחיש יותר מכל את האוקסימורון הקרוי "מדינה יהודית דמוקרטית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"מ לנסות שחוק השבות יהיה החוק המפלה היחיד בספר החוקים אולי אפשר לקבוע שכל ילד שנולד בארץ אינו אזרח ישראלי.לכן אם הוא יהודי הוא זכאי למענק עלייה. לעומת זאת, אם הוא ערבי הוא יכול לחכות עד שילמד לכתוב ולהגיש בקשה לאיחוד משפחות. (צריך לבדוק אם ח"כ קליינר לא חשב על זה קודם) ------ ללא קשר, מה דעתך על משלם מיסים בתור הגדרה למועיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ח"כ קליינר לא בדיוק "חשב" על זה. למעשה, זהו בדיוק התסריט של חלומותיו הורודים :-). ב. ואז הניצוץ השני של הפוליטיקה הישראלית (להלן, ח"כ דרוקמן) יחליט שאין למכור/ליישב קרקעות ב"לא אזרחים" ולימור לבנת תנסה להסביר לכולנו שזה, בעצם, נורא הומני לשלוח אותם לים בימים חמים כאילו? --- ועכשיו ברצינות: משלם מיסים זה לא מספיק טוב. מה עם כל אילו שלא עובדים מטעמי מחלה/נכות/לימודים/גמלאות/עושר יתר/התנדבות ללא שכר/בטח יש עוד דוגמאות, או לחלופין אוכלוסיה הולכת וגדלה, לצערי, של כאילו שעובדים מאוד קשה, אך מרויחים שכר מינימום ולכן לא משלמים מס? ובנוסף, מע"מ נחשב בהכללה הזו? כי אם כן, כולנו אזרחים למופת (כולל התושבים הזרים) ואפילו באחוז נוסף מהחודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום נזכרתי במושג העמום "שרים בלי תיק" שמקבלים משכורת לא רעה בכלל מהקופה הציבורית ומחזירים חלק ממנה כמיסים. - הם יעילים? - אם כן, הייתי מאוד רוצה לדעת למי בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהמושג "מועיל" הוא עמום יחסית. הרי לפי ההגדרה שלי אפילו עורכי דין יכולים להחשב אזרחים מועילים :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה ב''אזרח מועיל'' היא לא שכל מי שאינו משלם מיסים הוא אדם רע או שהוא צריך להעלם מעל פני האדמה (למשל, אני כרגע לא משלם מיסים). הכוונה היא שלגיטימי שבמסגרת תכנון ארוך טווח המדינה תשים לעצמה למטרה להגדיל את אחוז האזרחים שמשלמים מס (הכנסה) מתוך כלל האוכלוסיה. בסופו של דבר כאשר האחוז הזה נעשה מיעוט קטן מדי (אני חושב שכבר היום הם מיעוט) יש סכנה ממשית ליציבות. למרות שהמטרה חשובה אני בכלל לא בטוח שהייתי רוצה שהמדינה להתערב בשיקולי הילודה של האזרחים ע''מ להשיג אותה. אבל, אם כבר המדינה מתערבת בשיקולי הילודה בכל מקרה, אז כדאי לבדוק מה ההשפעה של ההתערבות הזו על המטרה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, ההתערבות בנושאי ילודה נגזרת ממקום אחר לגמרי ואתה אכן צודק שבאינטגרציה עם מצבים אחרים היא יכולה להוות בעיה. אני לא חושבת שמשלמי מס הכנסה היום הם מיעוט, ואם כן, זה בעיקר בגלל עובדים בשכר זעום ובגלל העדר מס על רווחי בורסה והון (בעל הבית שלי, שמחזיק עוד כמה דירות ומפרנס את עצמו ואת ילדיו בכבוד רב, לא משלם שקל אחד למס, וגם תורם להגדלת האינפלציה בדמות עלית יוקר הדיור, כיוון שהוא נוקב את מחיריו בדולרים). כך שהבעיה הספציפית הזו היא שולית. בעיה חמורה יותר היא אוכלוסיה הולכת וגדלה, ענייה מבחירה, המנסה להשתלב במדינה בעלת אופי סוציאליסטי כמו שלנו. יש מקום להכניס תיקונים בחוק הביטוח הלאומי (יש גם מקום לשרוף את החוק הזה כולו, יחד עם הוגיו, ולכתוב מחדש) שיענו לבעיה הזו ספציפית, אך, כאמור, חוק מב''י הוא לא חלק ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון התעלומה הוא שבעצם שום אזרח לא אמור להיות "מועיל". השאלה "מה אתה עשית בשביל מדינה?" לא רק שאינה רלוונטית, היא גם מפספסת את המטרה. בדמוקרטיה אמיתית, המדינה היא כלי והיא שאמורה להיות מועילה לאזרחיה (רשויות חוק ואכיפה, אספקת תשתיות, בטחון, סביבה כלכלית) ולהתערב כמה שפחות בחייהם הפרטיים. (חזון אחרית הימים...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''מדינה'' איננה ישות ערטילאית. היא מורכבת מאזרחים שנמאס להם ''להועיל'' (כלומר לתמוך) בעשרות אלפי אוכלי חינם שלא מוכנים לנקוף אצבע בתמורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון את צודקת נכון שהמדינה צריכה לעזור לאזרחים ולא להפך אבל למה לא לעודד אזרחים מועילים כדי שהמדינה תוכל לעזור לעוד הרבה אזרחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל ראינו שיש עמימות מסוימת סביב ההגדרה ''מועילים''. רק הניסוח הזה היה יכול להפיל קואליציות שלמות ולמוטט מפלגות (ע''ע חוק מיהו יהודי). שנית, המוטיבציה של אזרח לצאת לעבוד ולהרוויח (וכפועל יוצא של זה להיות אזרח משלם מס ותורם לכלכלה ואולי אפילו לייצור) צריכה לנבוע מעצם העובדה שאם הוא לא יעבוד הוא לא יאכל, או לחלופין יאלץ לקבץ נדבות. נדמה לי שזה עובד כך ברוב העולם המערבי. עידוד מצד המדינה, עם זאת, יכול להתבטא בהפחתת מס על עבודה, מלגות למחקרים חשובים וכדומה. ושוב, חוק מב''י נובע ממקום אחר לגמרי, מיועד למטרות אחרות ומתחיל להיות פחות ופחות קשור לכוון החדש של הדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול הסכמנו עם כך שחוק מב"י *אינו* חוק סוציאלי אלא שהוא חוק שמטרתו לעודד את האזרחים לסייע למדינה, כמו למשל חוקי עידוד השקעות הון. הטענה שלך היא שמטרת החוק היא לסייע למדינה (או למטרות המדינה כפי שראו אותם מי שחוקקו את החוק) ע"י כך שיגדל מספר המצביעים היהודים כתוצאה מהחוק ולכן הדיון האם החוק מגדיל גם את מספר הנתמכים ויכול לגרום להתמוטטות הכלכלה הוא לא רלוונטי. לזה יש לי 2 הערות: א) האם באמת גדל מספר המצביעים היהודים כתוצאה מהחוק? ב) אם החוק פותר בעיה אחת ויוצר תוך כדי בעיה יותר קשה אז אני חושב שזה בהחלט רלוונטי כאשר דנים האם החוק הזה הוא טוב או לא. ------ דרך אגב, יש פתרון יותר זול ויותר בריא ונכון ל"בעיה הדמוגרפית" שחוק מב"י בא לפתור. אם הכסף שהולך לקצבאות היה מוקדש לחינוך ופיתוח המגזר הערבי אזי באופן טבעי רמת הילודה שם היתה יורדת כפי שהיא יורדת בכל אוכלוסיה ביחס ישיר לרמת ההשכלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מחקרים מראים שכן. ב. אני לא חושבת שדווקא החוק הזה הוא שגורם לבעיה שציינת, כיוון שהחרדים יביאו ילדים, כמו הערבים, מטעמי דת ואידיאולוגיה. ביטול החוק לא ישפיע. הבעיה, אם כן, היא מורכבת יותר והפתרון שלה הוא בניסוח מחדש של חוקים סוציאליים לעניות דעתי. ג. אני לא בטוחה שגם זה פתרון, אלא אם ההשכלה המוגברת תביא לידי חילון. דוגמא לכך אפשר לראות במגזר הדתי לאומי שהוא משכיל יחסית ובכל זאת רוב המשפחות שם הן בנות חמישה ילדים ומעלה. הסיבה העיקרית למספר הילדים למשפחה היא דתית ביסודה גם בעולם הערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני טועה אבל גם במדינות אחרות בעולם המערבי אין דבר כזה שמישהו לא יאכל רק כי הוא לא עובד מקסימום הוא יאכל פחות או יאכל דברים פחות טעימים אבל אין מצב שהוא לא יאכל בכלל כי יש איזה מינימום שהוא צריך לקבל כדי לחיות את יכולה להביא בבקשה נתונים יותר מדויקים על מדינות אחרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נתונים מדויקים אבל ככל הידוע לי אין שום גוף ממשלתי בארה''ב שמתקצב ''עניים'' (אין אפילו שירותי בריאות ממשלתיים). מנגד, יש תנועות צדקה ועזרה גדולות שעושות את העבודה. ויש דיור ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם כל ה-Food Stamps והוואוצרים ללימודים במסגרות לא ממלכתיות? נדמה לי שגם בארה"ב הקרה והמנוכרת יש עדיין סוג מסויים של עזרה סוציאלית רשמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה בהגדרת "אזרח מועיל" היא לא כל כך באופן אישי אלא באופן סטטיסטי. כלומר לא היתה לי כוונה שאזרח שמשלם מיסים יקבל "תעודת אזרח מועיל" ואזרח שלא משלם מיסים (כמוני) יקבל "תעודת פרזיט". הכוונה היא שמאחר והמדינה לא מסוגלת לספק את השרותים המועילים שלה ללא השתתפות האזרחים (במיסים , במילואים) אז רצוי ע"מ לאזן את הנטל שאחוז גדול ככל האפשר מהאזרחים אכן ישתתפו בנטל. לכן רצוי לשאוף לכך שאחוז האזרחים משלמי מיסים יגדל. לא בגלל שלשלם מיסים זה טוב אלא בגלל שכך אולי כל אחד יוכל לשלם פחות. כמובן שבמדינה נאורה רצוי לפטור את מי ש"מסכן" ובאופן זמני או קבוע לא יכול להשתתף בנטל אבל רצוי גם לא להגיע למצב שבו 70% מהאזרחים הם "מסכנים" ו30% צריכים לממן אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצלת ואומרת מראש שלא התעמקתי לגמרי בהודעתך האחרונה ובלינקים המצורפים, אך חשוב לי להבהיר כי אף מגזר (קבוצה אתנית, אם תרצה) בישראל לא מקבל פטור גורף ממס הכנסה (מי שכן מקבל פטור כזה הם , למשל, אזרחים עם אחוז נכות מסוים ומעלה, וגם את זה יש לשנות). ה"פטור" הוא בעצם נגזרת של העדר הכנסה (בסכום מסוים או בכלל). איך היית מכריח אנשים לעבוד או להשתדל להשתכר יותר ? תשובה אפשרית: להחמיר את תנאי קבלת קצבת השלמת הכנסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא כל כך שולית. היא נובעת מכך שקודם כל בישראל אחוז האנשים שעובדים מכלל באוכלוסיה בגיל בעבודה נמוך משמעותית משאר מדינות המערב. בישראל אחוז זה הוא 54% לעומת 70.5 באירופה ו 67% בארה"ב. ההבדל נובע בעיקר משיעור העובדים הנמוך אצל גברים חרדים ונשים ערביות. בנוסף לכך כ 40% מהשכירים במשק הם מתחת לסף המס. אני לא יודע מה הנתונים במדינות אחרות אבל אני חושב ששם פחות אנשים נמצאים מתחת לסף המס.לפי חישוב זה רק בערך 54% כפול 60% שזה בערך 33% מהתושבים בגיל העבודה מגיעים לסף המס. חוק משפחות ברוכות ילדים רק תורם להחרפת מצב זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי המשפחות החד הוריות? אני לא זוכר את המקור המדוייק, אבל זכור לי מאמר שפורסם בעקבות חוק משפחות ברוכות ילדים, שטען כי כ- 40% מהמשפחות (לא נפשות, משפחות, כלומר בנפשות זה פחות) מתחת לקו העוני הן משפחות חד-הוריות שבהן ילד אחד עד שלושה, והן יפגעו מהשלכות החוק (שכן הקיצבה שלהם תקטן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמור מאד. הקיצוץ בתקציב פוגע בכולם. עם זאת, אין כל קשר בין האמהות הללו לבין הרעיון להפחית בקצבאות ממספר ילדים מסויים. הקיצוץ בתקציבים שלהן איננו השלכה של חוק משפחות ברוכות ילדים. כמובן שילד שאבא שלו עזב, ממש כמו ילד שאבא שלו מובטל, זכאי לקצבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוק קיצבאות ילדים, במהלך השנים, למיטב ידיעתי, חלה הפחתה משמעותית בקיצבה לילדים הראשונים ועליה משמעותית בקיצבה לילדים מהחמישי והלאה. אם אינני טועה, אחת הפגיעות המשמעותיות בקיצבה לילדים הראשונים הייתה בדיוק ב"חוק הלפרט". לפי מה שאני מבין, כבר אז הית צריכה להזדעק על הפגיעה באותם ילדים. כלומר, קיצבאות הילדים, לפי ההגיון הזה, יכולות רק לעלות. הקשר, אגב, נעשה בחוק הלפרט (שוב, אם אינני טועה בקשר לקיצוץ בקיצבאות עבור הילדים הראשונים, אשתדל למצוא מקורות בנושא), שכן אם אפשר לעשות, כרגיל, פרפראזה על מה שכתבת בתגובה שלה הגבתי: "אבל אפילו אם דעתי לא נחשבת והדמוקרטיה מאפשרת עידוד משפחות גדולות - מכאן ועד סנקציות דוגמת קיצוץ כזה משמעותי רחוקה הדרך." יתרה מזאת, המדיניות הזו לכאורה אמורה לעודד אנשים שלא להתגרש, אבל גם זו "התערבות גסה כי ילדים עניים הם כן בעיה, והם צריכים אוכל בלי קשר לשאלה אם אמא ואבא לא מסתדרים." לכן, לטעמי (שוב, אם אינני טועה בקשר לחוק הלפרט) חוק הלפרט הוא מגזרי ומפלה, שכן הוא מעדיף משפחות ערביות, דתיות וחרדיות (שהן עיקר קבוצת המשפחות מרובות ילדים) על פני משפחות חילוניות וחילוניות ממוצא רוסי (שהן עיקר המשפחות מתחת לקו העוני עם מספר ילדים נמוך) במקום לקבוע תעריף שאינו מבוסס על מספר הילדים אלא תעריף פר-ילד (שנראה כפשרה הגיונית בין הקבוצות). אגב, למה שובניסטיות? גם משפחה שבה האמא עזבה/נפטרה היא משפחה חד-הורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הייתי במעגל הזה עם מישהו אחר, אם זכרוני אינו מטעני. בוא ננסח זאת כך: אין כל ספק כי כל ילד בישראל זכאי לדברים בסיסיים, בלי קשר להיותו רוסי, ערבי, חרדי או סתם ילד נורא שובב. לצורך כך, ישבו נא מומחים ויחליטו מהו הסל הבסיסי (בדומה לסל תרופות שכל אזרח זכאי לו) שהוא חיוני לכל ילד, וכל ילד במדינת ישראל יקבל איקס שקלים במידה ואין לו אותם מהבית. עד כאן אנחנו מסכימים. נכון? עכשיו, כשהתבגרנו את ה"אבל לדוסים יש בעיה שאבא שלהם טפיל", הבה נעשה עוד צעד לכיוון מדינה המסייעת לאזרחיה: זה נכון, אולי, שההוצאות על כל ילד לגופו הן שוות, אבל האם תחלוק עלי (ועל רבים וטובים ממני) בעובדה שלא נראה לי שיש בעיה להוכיח אותה, והיא-משפחה עם הרבה ילדים צריכה יותר סיוע? כלומר, בלי לגעת בזכויות סשה החביב ואמו החד-הורית ובלי כל קשר לקצבה שלהם, שנקבעת בלי שום קשר למשפחת כהן מבני ברק, מקובל על מדינת ישראל שבמשפחה עם חמישה ילדים הרהיטים נהרסים יותר, צריך אוטו גדול יותר, קונים יותר ארטיקים ומשלמים חוגים פי חמש. כיוון שכך, המדינה תסייע למשפחת כהן לפי צרכיה. איך זה פוגע במשפחות החד הוריות? זה הרי רק מבטיח שאם יחליטו להתרחב לא יזרקו אותן לכלבים. אם לא יחפצו להתרחב- בבקשה. הרי יש להן קצבה שאינה תלויה במשפחה של השכנים! תשלום פר ילד הוא פשרה הגיונית רק לכאורה, כי השלם גדול, במקרה זה, מסך כל חלקיו. באותה מידה לא היית מציע סל בריאות מינימלי מאד לכל האזרחים, שבשעת צורך ישרת רק את הבריאים או המנוזלים ותו-לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא זכור שהסכמנו שלא להסכים, כיוון שאני טענתי לעניין התפוקה השולית הפוחתת - את הבגדים מעבירים ממוטל לשיסל, או מאנדרי לדימיטרי, או מאחמד למוסטפה, או משחר לתום. למכונית יש עלות בסיסית של מרכב/גלגלים/מנוע/קרבורטור/רדיאטור ואז מוסיפים עוד למכונית גדולה יותר - אבל הבסיס דומה לכולן (חשבת פעם למה ההפרש בין מכונית קטנה לגדולה, באותה רמת איבזור, אינו לינארי אלא בעל מאפיינים של פונקציית ה"שורש"?). לעומת זאת, חמישה שקלים לארטיק יקבל כל ילד (זה הבסיס) וכסף לחוגים יקבל כל ילד (שוב, זה הבסיס) והתוספת הפוחתת נועדה לדברים שאפשר להעביר מילד לילד (ילקוט, ספרים, כלי שרטוט, צעצועים - אפשר לקנות לילד הראשון ולעביר הלאה בשרשרת). נראה לי שנסכים שלא להסכים, כי אין בליבי ממש חפץ לפצוח בדיון הזה שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נסכים לא להסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכות על פרסום שיריך בגליון האחרון של עכשיו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יה, תודה... אבל.. בכלל לא אמרו לי.... לא ידעתי שהגליון יוצא בסוף. מתי ראית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה המעניינת על המתרימים ב"מקור ראשון" - זו את, נכון? למה לא מעדכנים את אתר האינטרנט? הוא נופל בהרבה מהעיתון המצוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסססט! חוק משפחות מרובות ילדים לא מדבר על קצבה שווה לכל ילד, אלא לתוספת שולית גדלה מילד לילד, כלומר, משפחה עם חמישה ילדים מקבלת הרבה יותר מאשר שתי משפחות, אחת עם שלושה ילדים ואחת עם שניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה הגיון מסוים - ההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת עם שני ילדים גדולה מזו של משפחה ממוצעת עם חמשה ילדים, ולכן קצבת הילד השלישי "צריכה להיות" קטנה מזו של השישי. אגב, לדעתי אין קצבת ילדים שהיא "נכונה מוסרית" ואליה צריך לשאוף. זהו כלי חברתי, והכנסת אמורה לקבוע את הפרטים בהתאם למטרות החברתיות שלנו. זה יקרה כשנדע מהן: חודש אחרי שתהיה חוקה, חצי שנה אחרי שיבוא המשיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי טוב או לא טוב. רק אמרתי שמה שגילית מתארת זה לא החוק של הלפרט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |