 |
|
 |
||
|
||||
 |
עדיין, להבנתי, יכול להיות שכל אחד מאיתנו הוא קול קטן (ומושלך לפח), וכולנו קול איתן שיגרום לשינוי מציאות. נראה לי שעל זה אתה לא מסכים, מה שמיד הופך שיקולים רבים לבלתי הגיוניים בעליל בעינייך. אם אני מבין את תפיסתך - לא רק שהם לא הגיוניים, אלא שמראש מיותר לדון בהם מאחר וההשפעה של כל הצבעה היא לא אפסית בעקרון, אלא אפס מוחלט ממש. ולכן כל השלכה של שיקולים לגביה - ויהיו אלה מוסריים, תועלתניים, אסטרטגיים, רגשיים או תלויי אמונה במפלצות ספגטי - מראש לא שווה את הפיקסלים שהיא נכתבת עליהם. האם זה תיאור נכון של התפיסה שלך, שלפחות נדע (אדע) שזה הטיעון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר השיקול אינו תועלתני, ה''השפעה'' האפשרית של הפעולה יורדת למקום נמוך בשיקולים. אני לא מתווכח על כך שמשיקולי ניראות, למשל, או מתוך עקרון ההכללה (בערך ''פעל כפי שאתה רוצה שאחרים יפעלו'') ואולי גם מהפן הפסיכולוגי יש טעם בהליכה לקלפי. ברור שאני מסכים עם כך ש''כולנו קול איתן'', ולכן אין לי ביקורת על מי שמנסה לשכנע רבים ככל האפשר לתמוך בעמדותיו הפוליטיות, אבל זה לא הופך את הפתק הבודד שהוא משלשל לקלפי לבעל משקל שראוי לעסוק בו בכלל. אגב, אני לא טוען שההשפעה של קול בודד היא אפס ממש, כי בשיקולי התוחלת צריך לקחת בחשבון גם את האפשרות הנדירה שלקול הבודד תהיה השפעה כבירה - אולי עד כדי קביעת הממשלה כולה. אלא שאני לא נוהג למלא לוטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם אתה מסכים ש'כולנו קול איתן', אז יש משמעות למה אני מצביע בתוך כולנו, ולמאמץ שאני משקיע בנסיון להבהיר ל"אריק" (לאו דוקא ספציפית אלא כדוגמה) שכדאי שהוא יהיה חלק מהקול האיתן. והמשמעות/השפעה של זה חורגת מההשפעה הקוונטית הפעוטה של קול בודד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |