|
||||
|
||||
בגין אמר הרבה דברים, חלקם רכבו על הנמר וחלקם ניסו להרגיע אותו. הוא רכב על כמה גלי שנאה באופן די בוטה (עוד משנות השלושים, כולל ההסתה נגד ארלוזרוב, המאבקים בין האצ''ל להגנה, המאבק נגד צה''ל לפני אלטלנה, המאבק נגד תוכנית השילומים, ההסתה נגד ההסתדרות, נגד הקיבוצים, נגד ההתנועה העובדת, וכמובן, ההסתה שהסתיימה עם רימון, נגד שלום עכשיו ומחנה השלום). הממלכתיות של בגין היתה כמו הממלכתיות של מנהיגי ימין קיצוני אחרים מאותו דור, וזאת לא אותה ממלכתיות עליה אתה מדבר. אזריה היא דוגמה נפלאה למי קובע את הכיוון, אף אחד מתומכיו של אזרחיה לא שינה את דעתו כשנתניהו דיבר נגד המעשה, ולכן, מן הסתם, אם הוא היה ממשיך ככה הוא היה גומר כמו יעלון (עוד גאון שניסה לרכב על הנמר עד שגילה מי מוביל ומי מובל). |
|
||||
|
||||
שכנעת אותי עם יעלון. הליכוד הקיא מתוכו את הממלכתיים שלא היו מוכנים להתיישר לפי VOX POPULI. נתניהו הוא אולי האחרון מהדגם הזה שנשאר, והוא הולך בין הטיפות. |
|
||||
|
||||
כששרון ניסה להיות פופולרי, הוא התמרכז. כשנתניהו ניסה להיות פופולרי, הוא הקצין. החל מ־2015 נתניהו תלוי בקואליציה צרה. אבל גם לא מנסה לשבור את המצב הזה. בזמן אזריה, נתניהו לא רק איגף מימין את בנט. הוא גם הכניס לממשלה את ליברמן במקום את העבודה. הוא היה יכול להקים שוב ממשלה רחבה, אבל בחר להקצין. ולכן נשארה לו רק האפשרות להקצין את השיח. בהמשך נתניהו בחר שוב להקצין כאשר רוקן את ממשלת האחדות עם גנץ מכל תוכן. הוא היה יכול ליצור ממשלת אחדות ולחתור תחת גנץ כמו כל פוליטיקאי מצוי. אבל ביבי חתר מהמקפצה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |