בתשובה לצפריר כהן, 13/10/22 8:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי את תגובתך. תצטרך להסביר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו מתלוננים על זה שאנחנו מקבלים שאריות: זה נתון שאנחנו (המדינה / מדינות) מקבלים שאריות אחרי שהמפיקים מקבלים את הנתח שלהם, שכולל את כל מה שהם מגדירים כהוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באמת יודע איך דברים מתנהלים בין חברות המפיקות אוצרות טבע לבין המדינות בעלות השטח, אבל מותר לשער שתיווך בין מדינות זה לא המומחיות של החברות האלו. אני משער שבד''כ החברות האלו עושות את התחשיב שלהן ומציעות למדינות סכום כלשהו של תמלוגים. איך הסכום הזה יתחלק בין כמה מדינות, כאשר יש יותר ממדינה אחת, זה כבר עניין למו''מ בין המדינות. בגלל הסירוב החריג של לבנון לכל מו''מ ישיר עם ישראל, המתווך הציע כאן ''פשרה'' מוזרה שבה החברה בעצם תאלץ לתווך בין המדינות. התלונה שלי היא על הסירוב הלבנוני למו''מ עם ישראל ולא על הסכום שישראל תקבל. אני חוזר ומציין שכל סכום כזה שמדובר עליו הוא נכון לעכשיו מגדלים פורחים באויר. עם כל ההבנה למצבם של הפוליטיקאים הלבנונים שהם בני ערובה של ארגון טרור, הסירוב של לבנון לכל מגע עם ישראל, כפי שהוא מתבטא בהסכם הזה, מוריד מאד מערכו של ההסכם ככלי לביסוס הלגיטימיות של הגבולות בין ישראל ללבנון. במחשבה שנייה, צריך לציין שבעוד שקו המים הכלכליים שנקבע לפי העמדה הלבנונית מוסכם, הרי שקו המים הטריטוריאליים שנקבע לפי עמדת ישראל אינו מוסכם. זוהי אי סימטריה מהותית והיא עצמה בבחינת ויתור ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימי הסכם הגז הקודם התברר שגם כאשר הנשיא הוא רפובליקני ולא בן למשפחה טקסנית, וגם כאשר החברה אינה מעצמת נפט בקנה מידה בינלאומי, הממשל האמריקאי הפשיל שרוולים ודאג לייצג נאמנה את חלקה של החברה האמריקאית. אני בטוח שאותו ההגיון תקף עכשיו, ובכל ניתוח של אינטרסים חייבים לקחת בחשבון גם אתם את האינטרסים העסקיים הפשוטים. גם אם החברה צרפתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה כנגד הערבות האמריקאית אינה שלי אלא של מישהו אחר. אגב, בלי קשר, שמעתי בעניין ההסכם את נפתלי בנט, אורנה ברביאי וקרין אלהרר והתעורר בי חשש כבד שאיש מהם אינו מתמצא בחומר. לראיה כולם מדברים על המעמד לאופניים (ססיל פרקינסון) של אחוזי השטח. כפי שנוכחנו כאן בגבול הכלכלי לבנון קיבלה 100% מעמדתה ואילו בגבול הטריטואיאלי ישראל קיבלה 100% (נניח). וכל זה חסר חשיבות ובגדר תעמולה פוליטית ולא יותר. איני חושב שעורכת דין מומחית לזכויות אדם יכולה להפוך בהינף מינוי למומחית לענייני חוזי מכרות ובארות גז. מה שנדרש הוא יכולת להפריד את הבר מן התבן ולהבדיל בין עיקרי דברים לבין פרטים משניים. אני לא סבור שאלו כישורים כל כך נפוצים כפי שהיינו רוצים לחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שחברי קבינט מבינים את הפרטים הבסיסיים הללו ויודעים מספיק כדי לדבר על מעמד האופיים אם במקרה צבעו יפה יותר מצבעו של הכור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרון הגדול של ''חוק פרקינסון'' הוא בהיותו ספר דק וקצר, כתוב בצורה פשוטה ומובנת ומלא באיורים משעשעים, ספר אידיאלי לפוליטיקאים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |