|
בעניין הסיכויים, אני מסכים שאין מדובר כאן במשהו שניתן לקרוא לו טירוף, אבל עומד על כך שהחלטתו של פוטין נבנתה על תמונת עולם הזויה. שהרי גם אם היה הוא מצליח לכבוש צבאית מדינה ענקית, בעלת אוכלוסיה של עשרות מיליונים בעלת לכידות סבירה (גם אם טעונת שיפור), עם שלטון שליש מערבי (לכל הפחות), ברור היה שלרוסים מצפות שם שנים של התנגדות אזרחית וטרור שיטרפדו את סיפוחה האזרחי והתרבותי של האוכלוסיה, וירחיקו אותה מן הפאן-רוסיות, אולי לתמיד. את זה הוא יכול היה לקבל מניתוח בסיסי של המידע הגלוי. באשר לנאט"ו וקובה - נדרשים תימוכין החורגים מהגיונה של הטענה. עוד בפברואר ביטא זאת באופן משעשע וממצה Shalom Boguslavsky. (מה שיזכיר לחלקנו את "כן אדוני השר/ראש הממשלה", לאחרים את השלולית המקומית, ולי את תהייתו הראשונית של הנשיא בוש האב למשמע הפצצת הכור בעירק (נדמה לי) - "מה לדעתכם עומד מאחורי זה?")
|
|