|
||||
|
||||
ו"לראשונה" מנה שנייה אם נעדרת בת 19?, וכמובן שכבר נמצא בן העוולה המדבר על ניסויים רפואיים חטופי תימן: "לקחו את אימא בחודש התשיעי". איזה עניין יש לציבור בהופעה ה-1000 של להקת הצבועים המעלה את המחזה של פרשיית ילדי תימן? כתמיד מדובר בפרשה קפקאית המעלה הרהורים עגומים על כשירות משרתי הציבור בישראל לעשות את עבודתם גם כאשר נדרש משהו מעבר לטריביאלי וכאשר אמצעי התקשורת אינם יושבים על קצה זנבם ועל הסבלנות הראוייה כלפי בני המשפחה המשתפים פעולה עם ההופעה ומשקרים במצח נחושה לתקשורת. אילו טענו בני המשפחה באזני התקשורת כי הם לא מאמינים למידע שמסרו הרשויות ונמסר להם באופן רשמי לפני 25 שנה, היו אלו העובדות לאמיתן. במקום זאת מתעטפים בכותרות "נעלמה, אין קבר ואין כלום" שהם בחזקת שקר מוחלט. בתגובת המשך אפרט את הפרטים שכל מי שרוצה בכך יכול לברר לגבי הפרשייה העגומה הזו. אני מוצא עניין בפרשייה זו בעיקר מפני שסופסוף התפענח לי משהו שטורד אותי כבר שנים בנוגע לפתיחת הקברים בבית הקברות סגולה של פ"ת ב-1995. הפרשייה הזו היא דוגמה מובהקת לסכנה שיש כאשר מטפלים בפרשה זו גורמים לא מקצועיים ובםרט גורמים בעלי כוונות זדון. וגם זאת בתגובה נפרדת. |
|
||||
|
||||
תיאור המקרה הנשים התימניות שנעלמו: חממה קרווה המסמכים: חקירתו של הבן בועדה המשפטית הממלכתית. הועדה לא חקרה את המקרה של חמאמה (יונה) קרווה, משום שהמנדט שלה היה היעלמות ילדים. הבן נחקר משום שהוא ואביו, התלוננו גם על היעלמות אחיו החורג (ישראל קרווה) ב-1953. לטענתם התינוק הבריא קיבל מכה קטנה ברגל והובא לביה"ח שערי צדק בירושליים משם נעלם. הועדה גילתה שהאח חלה בפוליו ומת בביה"ח משיתוק ילדים. פרוטוקול מועדת קדמי לעניין ילדי תימן הדו"ח המקורי של החוקר של ועדת שלגי ושל הועדה הממלכתית כהן-קדמי דו"ח החוקר עמי חובב סיכום שלי: רחמים קרווה ואביו יהודה מספרים שאמו חמאמה (יונה) בת יוסף (בת 19 לפי עדותו, המסמכים אומרים 25) הובאה ב-1949 ממחנה העולים בבית ליד לביה"ח אסף הרופא. האם שסבלה מבעיות בריאות נפטרה שם. ביחד איתה אושפזה בביה"ח עוד חמאמה בת יוסף, גם היא אשה ידועת חולי ממעברת ראש העין. בטעות ביה"ח דיווח על מותה של חמאמה עומייסי למחנה בראש העין וגם לבית הקברות סגולה שם נקברה. כעבור כמה חודשים התבררה הטעות כאשר חמאמה עומייסי הופיעה חיה מאד במשרדי מנהל המחנה בראש העין. המוח משתעשע במחשבה מה קורה אילו הרשויות טרחו כבר אז לתקן את הטעות ולידע את משפחת הנפטרת האמיתית. כעבור 45 שנה, עמי חובב שהיה החוקר של ועדת שלגי (ועדה חקירה בראשות השופט ד"ר משה שלגי שמונתה ב-1988 לחקור את הפרשה), הצליח לפענח כיצד נעלמה האם (המכתב שלו לועדת שלגי מופיע בתיקי ועדת כהן-קדמי בארכיון המדינה. ההפניה למעלה). לטענת המשפחה, איש לא הודיע להם דבר והם ראו במקרה התיחסות קצרה לפרשה בדו"ח הסופי של הועדה. שם צויין גם מקום הקבר. הבן שביקר בקבר מצא שם את הכתובת חמאמה בת יוסף עומייסי בת 35. לטענתו המצבה נראתה חדשה. בני המשפחה מציגים גם תדפיס של תעודת פטירה ממשרד הפנים שם תחת מס' ת"ז של יונה קרווה מופיעה יונה עומייסי בת 59. רק מי שמכיר את העובדות האלו יכול להבין את ההחלטה המשונה לכאורה לפתוח את קברה של חטופה בת 25. ספק אם מוצדק לחייב את הציבור בהוצאות פתיחת הקבר לנוכח הסיכוי הקלוש להפיק דנ"א מן השרידים. אבל בהתחשב בכך שממילא פותחים שם קברים בגלל הפרשה הבלתי נגמרת של ילדי תימן, הגיוני לנצל זאת כדי לנסות לסגור פרשייה זו, שהרשויות גרמו לה. פחות בטעות הראשונית ויותר בטיפול הלקוי אח"כ במשך 45 שנה. |
|
||||
|
||||
דו"ח ועדת כהן-קדמי עמ' 189. 176 מתוך 311 עו"ד רמי צוברי שהיה יועצה של חה"כ לשעבר נורית קורן, הוא אחד ממובילי פתיחת הקברים בבית הקברות סגולה שליד פ"ת. כדאי להזכיר כי אישיות זו עמד בראש הקבוצה שדרשה את פתיחת הקברים בפעם הקודמת ב-1996. בהקשר הזה ראוי להזכיר שוב את התוצאות של הסיבוב הקודם מפני שעושה רושם שהם לא מפריעים לו לדרוש פתיחה חוזרת. נוסף על כך, סופסוף התפענחה לי חידה שהטרידה אותי בשנים האחרונות. בפעם הקודמת אישר משרד הבריאות פתיחה מדגמית של 10 קברי ילדים בבית הקברות. האישור דוקא בסגולה הוא תוצאה של טענות חוזרות ונשנות על זיופי קבורה. בבית קברות זה יצקו חגורות בטון סביב חלק מן הקברים וקברים רבים כוסו בבטון, כאשר שמות הנקברים נכתבו על הבטון החדש. פעילי עלילת הדם של ילדי תימן ראו בכך ניסיון לחפות על כך שהקברים ריקים. כאשר נפתחו עשרת הקברים שנבחרו, נמצאו שרידי גופות רק בשלושה מהם. זה היה האקדח המעשן אותו חפשו הפעילים במשך שנים רבות. למרבה המזל, עמד אז בראש המכון הפתולוגי ד"ר יהודה היס, אדם מאד דומיננטי שאינו פוחד מלחצים פוליטיים וציבוריים (מה שכנראה לא סייע לו לשמור על משרתו). היס הקים שערוריה וטען שפתיחת הקברים בוצעה ע"י גורמים לא מקצועיים. בסופו של דבר נקראו אנשי המכון הפתולוגי לבדוק את הקברים. בית הקברות סגולה, כמו אתרים אחרים, יושב על אדמת סחף והגופות נקברות בעפר. כאשר פותחים קבר שנחפר לפני 45 שנה, שרידי הגופה יכולים להימצא במרחק של מטרים אחדים מגבולות הקבר. אנשי המכון הרחיבו את תחום החיפוש מסביב לקברים. כמו כן הם הביאו מתקן ניפוי מיוחד המאפשר להפריד בין פירורי שלד לבין העפר והחצץ. בשיטות אלו, נמצאו שרידי גופות בכל הקברים. השרידים נשלחו למעבדה בבירמינגהם אנגליה, שם ניסו למצות דנ"א מן השרידים. בגלל שהשרידים היו של ילדים ותינוקות הסיכוי לא היה גדול. בכל זאת הצליחו למצות דנ"א מגופה אחת, שנמצאה תואמת למשפחתו של הילד ששמו נרשם על הקבר. תוצאות פתיחת הקברים מוטטו את אחת מטענות היסוד של הפעילים, טענת הקברים הריקים. לאור התוצאות, גם מובן מדוע המליצה הועדה לא לפתוח קברים נוספים. כל זה לא בלבל את מר צוביירי אפילו לשנייה. הוא המשיך לדרוש פתיחת קברים נוספים. הוא טען כי בעשרת הקברים נמצאו שרידי 22 שלדים והדבר מעיד על בלגן ברישומי הקבורה. למעשה התוצאות מעידות על ההיפך הגמור. במשך שנים לא הבנתי כיצד האיש יכול לזרוק את המספר הזה ואפאחד לא יכול להכחיש או לאשר. רק קריאה חוזרת של התיאור בדו"ח פתרה לי סופסוף את החידה. למעשה ההצהרות של צוברי חסרות ערך (כפי שהבחינה ועדת קדמי). התיאור "22 שלדים" הוא הפרזה מקורית של צוברי. מדובר כאמור בשברי ופירורי שלד שקשה מאד לקבוע לאיזה וכמה גופות הם שייכים. גם אם המספר נכון, אין בכך כלום, מפני שכאמור הרחיבו את תחום החפירה מסביב לקברים. למעשה הניסוח בדו"ח נבחר בקפדנות: נכתב שם כי בכל קבר נמצאו שרידי שלד שגילו מתאים לגיל הילד שנטען כי נקבר שם. זה מעיד על דיוק הרישומים ולא להיפך. יתכן בהחלט כי בכל קבר נמצאו גם שרידי גופות אחרות. את התופעה של נדידת הגופות, רואים גם בסבב הנוכחי. לאחר שנפתח הקבר הראשון, נאלצו לפתוח קבר נוסף, לא לפי הסדר שתוכנן, מפני ששרידי הגופה השנייה נמצאו ביחד עם הגופה הראשונה. |
|
||||
|
||||
הפרשה איננה קפקאית אלא עלילת דם מכוונת וממוסדת, בדומה לעלילות הדם נגד החהודים באירופה. למשל, לאחרונה התברר לי שגם ילדים אשכנזיים מתו בבתי חולים באותה תקופה, ובתסריטים מאד דומים. ואת זה אף אחד לא מספר או חוקר - נו, כי זה היה פוגע בשורש הגזעני שבבסיס עלילת הדם הזו, וחס וחלילה הופך אותה מרצח וחטיפה המוניים בכוונה תחילה לבלאגן ממסדי כללי שיש מאחוריו הרבה פחות רווח פוליטי. |
|
||||
|
||||
כמה הערות. בתואר "קפקאי" התיחסתי לא לפרשת ילדי תימן בכללה, אלא למקרה הספציפי של היעלמות האם התימניה חמאמה (יונה) בת יוסף קרווה ב-1949. בי"ח אסף הרופא התבלבל בינה לבין חולה עם שם דומה ודיווח על מותה של חמאמה (יונה) בת יוסף עומייסי. במשך 45 שנה הרשויות לא טרחו לתקן שגיאה זו באופן רשמי. בקשר לילדים ה"אשכנזיים" שנעלמו ברצוני לחזור ולהוסיף הערה: המונח "ילדי תימן, המזרח ובלקן" הוא תיאור שקרי ומטעה שמקורו בחוגי הרב עוזי משולם ואומץ ע"י הועדה של חה"כ נורית קורן. ועדת החקירה הממלכתית קבעה במפורש שיש להפריד בין "היעלמות" ספוראדית של ילדים בבתי החולים (כ-250 תלונות על ילדים מכל העדות) לבין המקרה המיוחד של "היעלמות" כ-800 ילדים ממחנות העולים בשנים 1949-1952 (רובם ככולם בני העדה התימנית). החוקר וההיסטוריון ד"ר אבי פיקאר ששאל את חה"כ קורן על ילדים אשכנזיים, נענה שהם מכוסים במונח "בלקן". כאשר הוא הזכיר עולים ממדינות אירופאיות כמו פולין והונגריה, הוא נענה כי "אירופה היא חלק מן הבלקן". |
|
||||
|
||||
מי שמכיר את הסרט ''ברזיל'' יאמר שזאת פרשה ברזילאית. |
|
||||
|
||||
וספרד? |
|
||||
|
||||
פיקאר העיר על כך בצדק שידע גאוגרפי בסיסי אינו נמנה על דרישות הקדם לכהונה כח''כ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |