בתשובה להפונז, 19/08/22 8:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהטיעון שלך אני נאלץ לקבל את החלק שממשלה יציבה עשוייה לבסס תחושה של "אלוהים, לשלטון בחרתנו". התופעה של הסתאבות שלטונית מוכרת וידועה. הבעיה היא שאנו מצויים בצד השני של הקשת. ממשלה הנסמכת על כל כך הרבה מפלגות, על מפלגה אירידנטית (רע"מ) ובסה"כ 61 ח"כים (כולל קריקטורות כמו סילמן), פשוט נעדרת את השקט הנדרש לביצוע. חוששני שהתמונה שאתה רואה, היא לא מה שרואים רוב הישראלים. בד"כ שינויים משמעותיים לוקחים זמן רב עד שהם מורגשים (מודל הספינה הגדולה המנסה לשנות כיוון) ולכן ממילא שינויים לטובה אינם צפויים בטווח המיידי. בינתיים ממשלת הדינוי רק החמירה את הבעיות הכלכליות (יוקר המחיה והדיור בעיקר). המצב הביטחוני הפנימי והחיצוני הוא ללא שום שינוי ובעניין זה עמידה במקום היא נסיגה. מי שמאד רוצה יכול לשבח את הסבב האחרון בעזה (שאפילו שמו כבר נשכח ממני). אבל בכל ראייה לאורך זמן, מדובר בשום כלום. כל זה מעלה על הדעת, שאת השינויים המבורכים כל כך אתה רואה מהרהורי לבך. מה שאני רואה זה למשל פקק תחבורתי ההולך ומחמיר ונתקל בשרה המחוייבת לרעיונות פמיניסטיים בחלקם צבועים, בחלקם שוליים ואיזוטריים ובחלקם סוליפסיסטיים (כמו שיוויון בשפה). וזאת לתשומת לב: מפלגת העבודה יכולה להיות פמיניסטית, מפלגה פמיניסטית אינה יכולה להיות מפלגת העבודה. המסקנה שלי מן השנים האחרונות היא שהבחירה הישירה והיחסית היא סרטן במדינה שבטית ועדתית כמו שלנו. הדבר היחיד שיכול לעזור הוא מהפיכה חוקתית ביזמת המפלגות הלאומיות למעבר לשיטת בחירות אזורית שתאפשר לשלטון לשלוט ולא רק לעסוק בהבטחות שוא בבחירות. (זה גם יאפשר החלפת שלטון ללא גלישה לאנרכיה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת השינוי לא החמירה את הבעיות הכלכליות. לפניה היה גרעון של 140 מיליארד שקל ואחריה היה עודף. באיזה עולם זה 'החמירה'? אם זה החה חשבון הבנק האישי שלך, היית מעלה זבחי תודה על הישג כזה (שבחלקו נבע ישירות מההתעקשות שספגה גם כאן באתר ביקורות חריפות לא לעשות אפילו יום אחד של סגר בשני גלי קורונה משמעותיים). מחירי הדירות והמחייה הם תוצאות של תהליכים יותר ארוכי טווח. אגב, בדירות כבר מורגשת בלימה משמעותית, אבל כדי להיות הוגן וקוהרנטי, אני זוקף זאת לזכות העלאות הריבית בהלימה עם תיזה ארוכת שנים שאני מצדד בה כאן. במישור הבטחוני לדעתי יש שיפורים בינוניים, שגם זה משהו. בטח לא הרעה, ובאזורינו אי-הרעה היא לא משהו זניח (למשל, פוגרומים בלוד זו לא 'אי-הרעה'). אני כמובן מסכים שהתלות בחמש עשרה דקות התהילה של סילמנים ושיקלים למיניהם היא חסרון משמעותי שאכן קיצר את ימי הממשלה ומנע ממנה להמשיך להישגים משמעותיים יותר. כמו כן נכשלה הממשלה בהעברת חוק הגיוס (עןד מחדל בשרשרת הכשלונות של גנץ) ובהעברת החוק המוצדק מאין כמוהו שנאשם לא יכול להרכיב ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק הגיוס הוא מוקש מובנה שמושאר לכל ממשלת ימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדים לא יכולים להצביע בעד משהו שבגצ יקבל. אם היה לאופוזיציה קצת שכל, הם היו צריכים לעזור לקואליציה (בחוסר התנגדות) להעביר את החוק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה זה חוק הגיוס? ברור לך שגיוס חרדים הוא חלום באספמיה. לא יקרה גם אם תחוקק עשרה חוקים. מצד שני, ברור גם שהצורך ה"ביטחוני" מפוקפק מאד. מה שנדרש זה חוק שיבטל את גיוס החובה. ויחליף אותו באיזושהי צורה של שירות בתמורה הוגנת (חינוך אקדמי או הכשרה מקצועית חינם, מימון דיור נדיב מאד וכיוב'). דעתי היא שהשינוי הזה עשוי בתסריטים מסויימים לסכן את קיומה הפיזי של ישראל. הנקודה היא לדעתי, שהמשך המצב הקיים, בו שרים שילדיהם פטורים משירות, שולחים לשדה הקרב את בניהם ובנותיהם של אזרחים רבים מאד שאינם מכירים בסמכותם ואינם שותפים לערכיהם, הוא מצב בלתי נסבל. המצב הזה כבר עכשיו מתבטא בדומיננטיות של השתמטות אפורה. זהו אחד מהתורמים העיקריים להפיכתה של מדינת ישראל למציאות של "אחד בפה ואחד בלב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלשום שוחחתי עם חרדי בשנות השלושים לחייו, ליטאי ליברלי יחסית. הוא סיפר שרצה להתגייס לצבא לפני כעשר שנים בערך, כשכבר היה נשוי. בעקבות הנסיון של לפיד לכפות על החרדים את חוק הגיוס, כל המגזר התקומם נגד החקיקה ונהיה עבורו בלתי אפשרי להתגייס כיון שלא רצה להתנתק מהקהילה שבה חי. הוא טען שבשנים שקדמו לנסיון החקיקה היתה עליה משמעותית ומתמשכת במספר המתגייסים החרדים, ושיש תהליכים שמוטב לאפשר להם להתרחש בצנעה ובשקט כדי שיתמידו לאורך זמן. הוא נוטר ללפיד עד היום על קוצר הראות שגרם לו לפוצץ את התהליך הזה מסיבות פופוליסטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר את מי שדיבר אתך ולכן אתה מיטיב ממני לשפוט את כנות דבריו. מה שאטען בתגובתי הוא בעיקרון טענת נגד למה ששמעת ממכרך. איני מחזיק במידע בדוק המוכיח שטענתי היא הנכונה, אבל היא מתאימה לתיאורים שנמסרו ע"י עמית סגל ואבישי בן חיים שאיני חושב שיש להם אג'נדה של תקיפת חרדים. להערכתי, מה ששמעת הוא מסוג טיעוני השווא שחרדים מספרים לעצמם ולזולתם, כאשר הם בעצמם בקושי מאמינים בכך. הטיעון של "תניחו לעניין, ובשקט בשקט החרדים יתגייסו מעצמם" הוא מסוג השקרים שח"כ חרדים מרחו בהם את עמיתיהם החילוניים בהקשר של תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון בנוגע לשילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות צבאי ובתעסוקה מ-2013. האמת היא, שהחרדים מקשיבים מעט מאד למה שאומרים מחוץ לקהלם וללפיד עוד פחות. למה שקורה בעולם החילוני יש מעט מאד או בכלל לא, קשר לגיוס חרדים. ההתנגדות היא מבפנים. הדימוי של המתגייסים בעיני החרדים הוא של שב"בניקים שהם נוער שוליים הנמצא על או כבר מעבר לגבולות אורח החיים החרדי. מילים נרדפות לשב"בניק: חרד"ק, שייגעץ(מיידיש: שקץ), פרחח, "מקולקל" ו"פושטק". לענ"ד גם הדיווחים על אלימות כלפי המתגייסים מוגזמים. היה בזמנו קמפיין פרסומי נגד הגיוס. אבל בסה"כ מניחים שמי שמתגייס מסתכן בירידת ערכו בחברה ודי בכך להרתעה. ע"פ ביה"מ העליון שפסל את תיקון 21, מספר החרדים שהתגייסו בשנים 2014-2016 פחת ולא גדל. לפי אבישי בן חיים, אין כמעט בכלל מתגייסים חרדים. המתגייסים הם מה שמוגדר חרד"לניקים (דתיים לאומים שאורח חייהם חרדי). הללו התגייסו קודם לשירות רגיל. הקמת המסגרות לשירות חרדים כביכול, איפשרו להם לקצר את שירותם לשנתיים (בשנה השלישית, תקציב צה"ל אמור להשלים להם את מה שהחסיר החינוך החרד"לי. דבר אחד שהחרדים טוענים הוא כנראה נכון. צה"ל לא ממש מתלהב לגייס חרדים. החייל ה"חרדי" הוא חייל יקר מאד. רבים מהם מבוגרים ורבים יותר בעלי משפחות. קיום אורח החיים החרדי עולה לצבא כסף ונוסף על כך צה"ל מחוייב לספק השלמות ללימודי ליבה והכשרה מקצועית. מצד שני החיילים החרדים מעוררים קשיים במגמה אחרת של צה"ל: שילוב נשים כמעט בכל תפקידי הצבא. אין זה בלתי מתקבל על הדעת שמפקדי הצבא היו שמחים לוותר על גיוס חרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אגב, בדירות כבר מורגשת בלימה משמעותית'' מה שמורגש זאת ירידה בכמות העסקאות. כתבים גרועים לפעמים מציגים זאת כ''בלימה בהיקף המשכנתאות'', מה שיוצר רושם מוטעה שהמשכנתא הממוצעת קטנה. בפועל, הקיטון בכמות העסקאות כנראה נובע יותר מירידה בהיצע הדירות למכירה ולא מירידה בביקוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה בשכונה שלי דירות שהוצעו להשכרה במחיר X לפני חודשיים, ועד עכשיו ירדו ב-15 אחוז. ולא אחת או שתיים. היה פיק של מחירים לפני ארבעה חודשים, ומאז ממש רואים שהמחירים יורדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז האיזור שלך לא אופייני. מחירי השכירות לחוזים חדשים עלו, מזיכרון, ב-7% בחודש האחרון. אני מכיר מישהו שמחפש בנרות דירה בישוב מסויים הרבה זמן, ומאוד מתחרט שלא לקח דירה לפני 4 חודשים במחיר שנראה אז מופקע, והיום היה מחיר מציאה. מה גם שבהתחשב בעליה בהיקף העסקאות, עליית הריבית אמורה לגרור עליה במחירי השכירות (בעלי הדירות להשכרה לא מוכרים את הדירה, אבל המשכנתא, למי שיש, עולה והם ירצו לגלגל אותה לשוכרים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |