בתשובה להפונז, 18/08/22 15:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העלילה באופרה היא כמו המאמרים בפלייבוי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד. לפני כמה זמן הזמינה זוגתי כרטיסים לאופרה, נדמה לי של מוצרט. לאחר שהתגלה לה שאני מקפיד להתרחק מסוגה זו, היא ביטלה אותם בגלל ש''זה לא אופרה למתחילים'' והזמינה כרטיסים ל''לה טרוויאטה''. להפתעתי נהניתי מאוד - מן השירה, הנגינה, התפאורה, הנגינה וגם העלילה. אבל אני לא יודע אם זה המצב באופרות אחרות. הייתי מברר עם אחי, שהאופרה היא אחת מאהבותיו הגדולות, אלא שהתשובה לא תיגמר בפחות מעשרים דקות, וזה רק משך המערכה הראשונה של התשובה. לאחר מכן יש צרור קישורים ושיחות מעקב, כולל בחני פתע המלווים בכעס ועלבון במקרה של כשלון. הבוס שלי לעומת זאת הפטיר ''תנחומיי'' ולשאלתי הסביר שאופרה היא הסוג הנחות ביותר של מוסיקה קלאסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין קטן מאוד באופרות (רון בן יעקב, אייכה?), אבל ניחוש - "לה טרוויאטה" היא הרבה מעל "הממוצע" מבחינת עלילה ודרמה, מעצם זה שהיא עיבוד של רומן שנחשב לחשוב / משובח (אם איני טועה; בכל אופן, קראתי אותו בתרגום לעברית ודי הערכתי אותו), בעל נפח טרגי, ובקצרה בעל ערך - עוד כשהיה רק רומן במילים. זאת לעומת רוב (?) האופרות שעלילתן חוברה במיוחד לאופרה ללא יומרות גדולות, או התבססה על יצירת קודמת קלת-משקל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |