בתשובה לאפופידס, 05/08/22 12:58
דמוקרטיה 751149
שוקי שמאל • בתשובה לאפופידס יום א', 7/8/2022, 17:46
א. אתה צודק בכך שמדובר בויכוח על ליבת ההסכם הדמוקרטי. הבעיה היא שאינך מייצג מהימן של ה"צד השני". ברור לגמרי שהיעד "שלהם" אינו להרחיב את החופש של האזרחים לקבוע את אורח חייהם אלא לאסור על ההפלות באופן גורף בכל מקום. ולכן טענתך נטולת "כנות" במובן הזה.
ב. בעניין פסיקת ביה"מ העליון, להבנתי אתה צודק ולא מדובר בהכרעה על זכות ההפלה. במובן הזה, מול תגובות היסטריות ולא לעניין מן הצד שלי, הטענה שלך ראוייה לתגובה המתיחסת אליה ולא לטענות כלליות אחרות.
ג. בנקודה זו, תועיל העמקת האנלוגיות להיסטוריה המשפטית של ארה"ב, לפחות בשתי נקודות. אני מבין את טענתך בדבר הקונטקסט של ליבת ההסכם הדמוקרטי, אבל אפשר גם לרדת מסוס מכובד זה לקרקע של מציאות משפטית שגרתית ואפילו קצת פחות מכובדת. יש בארה"ב מחוזות ומדינות שבהן מותרים הימורים ו/או זנות לעומת הרוב בהן לא. עושה רושם שזה לא מפריע במיוחד לקונפדרציה ככלל. מדוע שגם על הפלות לא יחול החופש הזה?
ד. האנלוגיה השניה היא עניין קבלת התיקון לחוקה שביטל את העבדות (ה-‏14 אאל"ט). בסרט היפה שעשה ספילברג (אני חושב) על ההיסטוריה הזו, רואים שהתיקון התקבל בעזרת שחיתות ושוחד שבטאו את המנגנון המעוות של עבודת הקונגרס באותם ימים. התיקון התקבל רק בגלל שהממשל של לינקולן שיחד נציגים דמוקרטיים שהיה ידוע שלא יבחרו שוב ע"י הבטחת משרות במנהל הציבורי לאחר הבחירות.
ה. וכעת לטענותיך. אתה טוען שהחלטת רו נ. וייד היתה בלתי חוקית. לדעתי, אתה טועה, אבל גם אם אתה צודק, הנאמר בד' בא לטעון שהצד המשפטי הלגליסטי פחות חשוב מן המשמעות המעשית והאתית של ההחלטה.
ו. ניסחת יפה על "ליבת ההסכם הדמוקרטי", אלא שהשמטת, שליבת ההסכם הזה, לפחות אליבא דהצד שלנו, כוללת גם תוכן של "חברה חופשית" (ליברלית) ה"המאפשר לציבורים שונים לחיות ביחד". התוכן הזה הוא שאנו משתדלים להחיל על הציבור מינימום של איסורים ובודאי שלא איסורים שלא לצורך.
ז. ה"חברה החופשית" התבטאה אצל ג'פרסון בהצהרה על 3 זכויות האדם שאין לשלול. בימינו ובצד שלי יש לעתים רבות סחיפה לשיח זכויות אוטופי. בכל מקרה נדרשת ליבה כלשהי של חובות וזכויות אזרח, המבטיחה את המיעוטים השונים, מפני עריצות הרוב. ו"כאן" הטענה שלך עצמה נגועה כ"פרי העץ המורעל" שהוא העדר ה"כנות" עליו כתבתי. הדיון בשאלה כאן אינו על חופש הבחירה של הרוב. איש אינו כופה על אזרחי אינדיאנה, מיסורי או טקסס לעשות הפלות. הפעילות של חסידי ה-pro-life, הדירה את רוב מכוני ההפלות מחוץ למדינות הללו. כבר היום אינדיאנה משמשת כספקית שרותי הפלה לשכנותיה קנזס, מיזורי, קנטקי, מישיגן ואפילו טקסס. הדיון הוא על ניסיונם של גורמים קלאריקליים או ריאקציונרים לכפות איסור הפלות על המיעוט החי בקרבם. ומניעת שירותי הפלה בסביבת מגוריו של אדם והעמדת מיני מחסומים חוקיים ובירוקרטיים בפניו, קרובה מספיק לאיסור הפלות.
ח. השאלה היא אם כן, האם יש מספיק סיבות טובות, כדי לאסור או להקשות על הפלות בבחינת טובת הכלל. אפשר לחשוב על כמה סיבות טובות לאיסור הפלות וגם מדי פעם צריך להזכיר לצד שלי שהפלות זה לא מרשם לחברה אידיאלית. אבל אם יורשה לי להעיר, העובדה שאתה עצמך מתנגד לחקיקה נגד הפלות, מעידה שבסה"כ הסיבות האלו לא כל כך טובות.
ט. כאשר מציבים את ההפלות על הציר בין עבדות לבין הימורים וזנות, מתברר שההפלות קרובות יותר לעבדות מבחינת טובת הכלל של חופש ההפלות. אני חושב שרוב לא מכריע של החברה סבור שהתפוקה נטו של הימורים וזנות חוקיים היא שלילית. לעומת זאת, רוב דומה סבור שבשורה הסופית נגישות להפלות נותנת ערך חיובי נטו לחברה. כמו בשאלה של חופש מעבדות, יש בחופש ההפלה מספיק ערך חיובי אובייקטיבי כדי להצדיק אכיפתו גם ברמה המקומית.
י. אחת התפוקות העיקריות של התיקון רו נ. וייד היתה במזעור הקונפליקט סביב ההפלות. התיקון הזה אמר למתנגדי ההפלות שאם הם רוצים למנוע הפלות משכניהם, הם צריכים לשכנע את רוב אזרחי ארה"ב שההפלות הן פסולות ולא לפוצץ מכוני הפלה בשכונות מצוקה או לנסות להערים קשיים בפני נשים דלות-אמצעים באמצעות פוליטיקה מקומית. לעומת זאת, ביטול הפסיקה הזו, לענ"ד רק יעצים את הקונפליקט. מתנגדי ההפלות, שעשויים לגלות שאפילו ברמה המקומית, אין תמיכה בעמדתם (כפי שקרה באינדיאנה), הרי לא יניחו לעניין. הם יחפשו דרכים לגיטימיות יותר או פחות כדי להשיג את שלהם. בין אם יהיה זה בהטרדה עקבית של מכוני ההפלה ובין אם יהיה זה באמצעות חיפוש הזדמנויות פוליטיות לחקיקה מקומית. התוצאה תהיה גם "טרנספר" בין המדינות השונות וגם העמקת השסע הקיים בין הצדדים. כאשר המדינות השונות יסתדרו לפי קו השסע, באחד הימים תשאל השאלה מה הטעם בברית בין פדרציות הנבדלות כל כך בהרכב אוכלוסייתן ובערכיהן.
כ. יש לנו אנלוגיה יפה כאן בבית. אנשים ליברלים רבים יסתייגו במישרין או בעקיפין מכפיית התנועה החופשית על הרוב הדתי-מסורתי המקומי. עובדה זו תמכה והמריצה פשרות שהושגו בין הרוב החילוני למיעוט הדתי שאפשרו איסורי תנועה בשבת באיזורים דתיים. התוצאה לאורך זמן היתה כפולה. תופעות כמו הגירת החילוניים מירושליים והתחרדותה, תוך יצירת מושגים כמו הבועה התל-אביבית וכו', בצד מעבר של קבוצות אוכלוסייה (המסורתיים) שבעבר תמכו בחילוניים אל הצד שמביא תוצאות ומוכיח עצמו כחזק יותר (הצד הדתי).
ל. לכאורה, הפשרה על התחבורה בשבת, נתמכה ע"י הערך של "לאפשר לציבורים שונים לחיות ביחד" כפי שהבין אותו הציבור הליברלי. למעשה, ההתפשרות על זכותו של המיעוט לנוע בשבת גם בניגוד לרצונו של הרוב המקומי, גרמה לכרסום כוחו של הרוב החילוני שהולך והופך למיעוט החדש.
מ. מה שאתה רואה כ"נגיסה בערך של דמוקרטיה" נראה בעיניי כמשהו אחר. זוהי ההכרה שהציבור לא בהכרח מתפלג ע"פ ערכים כמו חופש הדת או חופש ההפלה. יש בציבור חלק לא מבוטל הנוטה מטבעו בכיוון הרוח הנושבת. במילים אחרות, דמוקרטיה אמיתית ויציבה לא יכולה לסמוך על תמיכתו הרגעית של הרוב. זו אינה תגלית חדשה. זה היה בדיוק הרציונל שהביא את מונטסקייה למבנה של איזונים ובלמים ולמבנה המיוחד של הרשות השיפוטית.
נ. זה לא נכון שהרשות השופטת אינה נבחרת ע"י הציבור. היא כן. היא רק נבחרת בדרך אחרת, שנועדה להבטיח יציבות והמשכיות של שלטון החוק. המטרה של בחירת השופטים באופן שאינו מנסה לדייק את נטיית הציבור לזמן הבחירה, היא למנוע שינויים של החוק ע"פ נטיות לב מזדמנות של רוב קוניקטוראלי ולהכניס לחוק אלמנטים שלא יזכו לתמיכה ציבורית עקבית כמו זכויות המיעוטים והשיוויון בפני החוק.
ס. מה שאתה רואה כחיזוק הדמוקרטיה (של הרוב), אני רואה כמהלך המערער אותה ומטה אותה לכיוונים של חוסר יציבות, חוסר הגינות, עריצות הרוב וסיכול האפשרות של ציבורים שונים להתקיים יחד בחברה שאינה מתנהלת ע"פ "כל דאלים גבר".
דמוקרטיה 751455
אפופידס • בתשובה לשוקי שמאל יום ו', 19/8/2022, 18:04
באשר לנקודה י., כתבת:"התיקון הזה אמר למתנגדי ההפלות שאם הם רוצים למנוע הפלות משכניהם, הם צריכים לשכנע את רוב אזרחי ארה"ב שההפלות הן פסולות ולא לפוצץ מכוני הפלה בשכונות מצוקה או לנסות להערים קשיים בפני נשים דלות-אמצעים..."
נדמה לי שלפחות עבור חלק מן המתנגדים, האופן בו התקבלה ההחלטה נתפס כשבירה של הכללים הדמוקרטיים; בבחינת: אם תומכי ההפלות בבית המשפט מסוגלים לגזור מן הכתוב בחוקה האמריקאית את תמיכת כותביה בהפלות ולכפות את עמדתם זאת על הציבור, ללא כל סמכות, אזי כל תעלול פולמוסי יהיה כשיר בעינהם למטרה זו, יהיו החוק והרוב אשר יהיו. ומאחר והם מרוקנים את החוקים ממהותם - הסכמות מחייבות הנוצרות במסגרת הכללים הדמוקרטיים, התשובה יכולה להיות רק כוחנית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות