בתשובה לאריק, 27/07/22 12:38
יש טלפון שבור בישראל? 750888
מסכים.
ה"תיאור" שלי של הראי"ה כ"משתלב", מאד בעייתי. הרב קוק רצה שהחרדים ילמדו מן החלוצים החילוניים. הוא לא רצה שהם יחיו איתם. כנראה שתלמידיהם וחסידיהם של הקוקים מבינים אותם יותר טוב ממני.
בכל אופן לתהליך יש הגיון משלו. ברגע שקבעת שמדינת ישראל החילונית היא שלב בתהליך הגאולה ולכן אפשר ללכת איתה לאורך כברת דרך מסויימת, יצרת "לגיטימיות" ל"השתלבות".
הדברים מהרב אריאל אען קשים לאוזן חילונית. אני חושב שאפשר וצריך ליחס פחות משקל לחזיונות משיחיים מסוג זה. כפי שרמז הפרופ' לייבוביץ, טיבם של ימות המשיח שהם לעולם בחזקת עתיד ולא הווה. פחות חשוב מה אנשים חוזים לימות המשיח ויותר חשוב מה הם עושים היום.
לטעמי, הסירוב המובהק של החרדים, בין אם הם חסידים ובין אם הם ליטאים, לשרת בצה"ל הוא אקט של התבדלות חזק הרבה יותר מחזונותיו של הרב אריאל על ימות המשיח.
כפי שכבר ציינתי המהלך של הציבור הדתי אינו פשוט להבנה. האם תואר עוה"ד של אב"ג הוא מהלך של השתלבות או מהלך של סוס טרויאני? בני אדם, לעתים קרובות מצליחים לעשות דבר והיפוכו, בעת ובעונה אחת.
יש טלפון שבור בישראל? 750898
ליבוביץ' הוא חריג. החרד"ל שואפים להביא את המשיח במו ידיהם.
ההשתלבות שאתה מוקיר אותה, מה הערך שלה אם היא כלי בלבד?
יש טלפון שבור בישראל? 750900
ליבוביץ הרבה פחות חריג מן הציבור החרד"לי מכפי שנוטים לחשוב. ליבוביץ דגל לאורך כל חייו במדינה יהודית (ע"פ ההגדרה המתוחכמת שלו). מה שהיה חריג בליבוביץ הוא שבניגוד לתלמידי הרצי"ה שדוגלים בטריאטוריאליזם (ונאלצים להמציא הזיות או טריקים איך להיפטר או לשלוט בערביי א"י השלמה), ליבוביץ תמך בצמצום הטריטוריה על מנת למזער את מספר הערבים. הוא חשש שמדינה יהודית (ע"פ תנאיו) לא תוכל להתקיים במציאות של קסרקטין ושלטון ארגוני הממשל הבטחוני.
אכן גוש הימין הדתי מורכב גם מגורמים משיחיסטיים (גוש אמונים והעולים בחומת הר הבית), אבל דת ישראל ועם ישראל ב-‏2000 השנים האחרונות הן במות למאבק בין משיחיים לדוחי המשיחות. הכוח העיקרי נגד המשיחיות לא היו אתאיסטים שכפרו בקיום המשיח (כמו התנועה הציונית החילונית שאנו ממש חיים את קיצה), אלא אנשים שדחקו את ימות המשיח מן ההווה אל העתיד (כמו ליבוביץ והחרדים).
לכן המחנה הדתי-מסורתי בישראל מורכב בו זמנית מפלג לאומני הרואה במדינת ישראל מהלך המוביל לימות המשיח ופלג אורתודוקסי הרואה במדינה כלי להתקיימות הדת. אין זה נכון לאפיין את הגוש הדתי-מסורתי כמשיחי. רוב הגוש (חרדים, ש"ס וכנראה רוב המסורתיים) גם רחוקים ממשיחיות וגם אינם רואים בפלג המשיחי מורי הלכה.
אני מסתייג מהתיאור שלי כ"מוקיר ההשתלבות". אני פשוט מנסה לתאר את מה שאני רואה. איני שייך לגוש הדתי-מסורתי ואין לי שום נטייה לקדם או לתמוך בפלג כלשהו שם. כחלק מן המיעוט החילוני באמת, גורלי/עתידי תלוי לא מעט במעשי הרוב הדתי-מסורתי. אבל העתיד הפרטי שלנו תלוי גם בהתנהגות הסביבתית של הסינים וההודים. זה לא בהכרח ערובה לקשר רגשי אליהם. רוב הזמן זו סיבה לטינה כלפי הימין הדתי, על התנהגותם ההתאבדותית בעיניי. בקרב המשתלבים שתארתי, אני יכול לזהות דאגה לגורל המדינה, נוכח פועלו של נתניהו למשל. זה דבר שאני יכול להזדהות ולהבין אותו. מכאן ועד ל"הוקרה", הדרך ארוכה.
נראה לי שהנחת את האצבע על הבדל מכריע בינינו. אצל חלק גדול של הגוש הדתי-מסורתי, מדינת ישראל החילונית אינה אלא שלב בדרך לגאולה המשיחית או בקיומו של העם היהודי. הדבר הזה יוצר מציאות של השתלבות מסוג כזה או אחר במדינה החילונית בחיי היומיום בהווה. ודבר זה חשוב בעיניי הרבה יותר מתאוריות וחזיונות עתידניים.
לא היו אלו השבתאים שקבעו את גורל העם היהודי אלא דוקא מתנגדיהם שהעדיפו את הרציונל של ההווה ע"פ החזיונות של העתיד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים