|
||||
|
||||
מי אמר לך? זה לגמרי לא נכון. לאנשים יש מידע די קלוש על מה אמרו רוב בני האדם, יש שיאמרו קרוב לאפס אחוזים. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים. אנחנו לא מדברים על ידע מהסוג האקדמי. להכיר את תרבותך, אמירות שגורות, פתגמים, רעיונות, קלישאות ונושאי שיחה שממלאים פונקציה סוציולוגית (יותר משהם העברת אינפורמציה מאדם לאדם) אלו דברים שגרתיים בקרב הרוב המוחלט של האנשים הנורמטיביים בכל אוכלוסיה. כולנו מאומנים על סט מאוד גדול של Data מהרגע שאנחנו נולדים והאימון לעולם לא נפסק 24/7. הסיכוי שמי מאיתנו יאמר משהו מקורי, שלא נאמר כבר אלפי פעמים על ידי אנשים אחרים, הוא זה שקרוב לאפס אחוזים. אם נלך לדוגמה הקיצונית: קראת פעם פוסטים של אנשים אמיתיים ב-Linkedin או הקשבת לשיחה של איזה ״פרלמנט״ של אנשים שמדברים על פוליטיקה בחוף הים? הכל נשמע שם כמו קופי פייסט של טקסטים עם שינויים קלים. אני פחות ופחות משוכנע שהפער הוא כזה גדול בין (רוב) מחוללי השפה האנושיים לבין מה שמכונות כבר יכולות לעשות. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על סמול טוק. |
|
||||
|
||||
אתה צודק אם מתייחסים לשיחות בתור קוספא שחורה. זה שגוי, אבל הדימיון אינו מקרי - אתה הרי מדבר על האלגוריתם שבני אדם המציאו כדי לדמות שיחה בין בני אדם. ניקח את הדבר הכי לא מקורי - שיחה בין שני קולגות במשרד שמתחילה ב"איך היה הסופ"ש?" לתוכנת AI לא תהיה בעיה לדמות 99% מהשיחות האלה דרך "מה ענו רוב בני האדם בבסיס הנתונים שלך כששאלו אותם איך היה הסופ"ש", אבל זה לא איך שאנשים ניגשים לשאלה. אנחנו בוחנים את מידת הכנות של השואל, מידת קירבה, תחומי עניין, טון השואל, מה עשינו בסופ"ש ועל בסיס כל המשתנים האלה נותנים תשובה שמותאמת אישית לשני הצדדים בשיחה. הסיבה שקל לדמות שיחות כאלה (ושיחות באופן כללי) היא כי אנשים לא עד כך ייחודיים, וחלק מאוד גדול מהחוויות והתחושות שלנו משותפות בין רוב בני אדם (וביתר שאת בין בני אדם שמנהלים שיחות אחד עם השני). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |