 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי אופן הדיון - זה עוזר אם כל צד מסכים כיצד הבין את דברי האחר כדי לוודא שאכן ירד לסוף דעתו. בכל מקרה, החלטתי לקצר בדבריי, יש לי הרושם שאני מאריך ומסרבל. עצת המערכת - כאשר אין לה סמכות להכריח אין לעצתה כוח. כולם רוצים בן רופא, גם אם הוא לא יודע לאיית ביולוגיה. כיוון וניתוב - אכן זו כפייה. אין פה מה להסתיר. כפייה לטובת המערכת ולטובת התלמיד. אולי כדאי באמת שהמערכת תעזוב את התלמיד לנפשו. היא מציעה לו מה שנראה לה נכון (לא יזיק להתעדכן בהוראת המקצוע לפי תנועות השוק). אף אחד לא מכריח אותו ללמוד. חינוך חינם חובה זה עשר שנים. אחר כך זה לא חובה ולא חייב להיות חינם. לגבי בחינות הכניסה - טענותיך קולעות אולם טכניות. אנו מדברים פה על עקרונות. לא ייתכן שכל קושי נקודתי ימנע מימוש של עיקרון. הטענה כי זה שאין בחינה יעילה אומרת שלא צריך לסנן בכלל נראית לי שגויה. מכונים פרטיים - אם הבחינה היא בחינת ידע אין רע בשום הכנה שהיא. זה לא פסיכומטרי, אם אתה עונה נכון סימן שיש לך הידע. דרך אגב, פעם היה "בחינות מעבר לחטיבת ביניים". זה עוד קיים בכלל? מעניין למה. הסינון בתיכונים קיים חלקית - הוא קיים בטובים. הגרועים פשוט הופכים להיכלי איכסון לאלו שאינם מסוגלים, בדיוק עליהם אני מדבר פה. פעם היו לומדים שם מקצוע יעיל, היום לומדים לבגרות כדי להיכשל בה. ההתייעלות תועיל לכולם - סינון יוצר כיתות הומוגניות, מי שלא מסוגל ילמד ברמה שהוא כן מסוגל. ירצה - שייגש לבגרות. אם הוא למד ברמה שאינה רמת בגרות הוא בכל מקרה לא יצליח ואם הוא למד ברמת בגרות הוא לא יבין כלום, אז מה הטעם בכך. סתם להגיש לבחינה זה חסר ערך אם לא למדת ברמה המתאימה. רגע, יש לי שאלה. מה דעתך, על מצב שבו מלמדים תלמידים לפי רמתם, אם זו נמוכה הלימודים ברמה נמוכה ולא בזו של בגרות (שהיא גם היא נמוכה למדי) ובסוף מי שרוצה ניגש לבחינה? את זה אתה מחייב? לתת להם את הסיכוי לעבור אף כי לא למדו ברמה של לעבור? נראה לי שזה עולה מדבריך,תקנני אם טעיתי. דרך אגב, אולי תרצו לשמוע מה עלה בגורלן של אותן תלמידות חביבות שקיבלו שיעורי עזר מארבעה מורים שונים ועדיין בקושי ידעו משהו. שתי המוצלחות הקטנות הלכו לאירוע משפחתי ערב לפני הבחינה אתמול, לא קמו כמובן, ולכן הגיעו לבחינה בשעתיים איחור. הן כמובן לא נבחנו, אין להן ציון וכל המאמץ האדיר שהושקע ירד לטמיון. אין סיכוי שהן תיגשנה שוב לבחינה בחורף, כל מה שנלמד יישכח תוך כמה ימים והן לא תקבלה את הסיוע האדיר הזה שוב כי הן כבר עולות כיתה ולשון זה כבר לא במקצוע שלהן. כמובן שאין קשר כלל בין רמת הרשלנות הזו שגובלת בטיפשות לדעתי לבין סיכויי הצלחתן בלימודים. שום קשר שהוא. כפי שאמר המנהל שלהן לחבר שלי המורה כשזה שאל אותו מה לעשות בהן: "תן להן תעודת טמטום ושלח אותן הבייתה". (אין לי שום נגיעה לעניין, אני רק מדווח). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטמטום, יש לציין, הוא של ההורים חסרי האחריות שלקחו אותן לאירוע משפחתי בערב שלפני בחינה חשובה. שלח את ההורים למסלול מקצועי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שיש ללמדם ברמה נמוכה לבגרות בלבד. אמרתי שיש לשים דגש על לימוד יכולות בסיסיות בעדיפות ראשונה, בעדיפות שניה לנסות לעזור ללימוד לבגרויות (על פי היכולת) ולאפשר גישה לבגרויות. אני אף מקבל את הצעותיו הנבונות של דובי לגבי דחיית גיוס וכו' אשר עונות על שאלותיך. כמובן שהכל נעשה לא בכפיה ועל פי רצון הילד ו/או הוריו. לעצת המערכת, אם היא מקצועית ועניינית, יש די כח להשפיע. כאשר הדוקטור שלי אומר שצריך לעשות ניתוח אני כנראה אקשיב לעצתו. לדוקטור אין כח לכפות עליי לעבור את הניתוח כמובן (בחברה שפויה). הורים נוטים לא להקשיב לעצת מורים היום, ובצדק. אסור להקשיב לעצה של אנשי מקצוע שלא יודעים את מקצועם (הסכמת עם קיומה של הבעיה, יותר מפעם אחת). הורים גם יודעים שמדיניות בית הספר לא תמיד שמה בראש העדיפויות שלה את טובת הילד (באנדרסטייטמנט). כפיה לטובת המערכת, ע"י המערכת, סביר להניח שלא תהיה גם לטובת התלמיד, בעיקר בשל ניגוד האינטרסים הקיים פעמים רבות בין בית-הספר לתלמידיו (בשביל שם טוב, צריך להוריד את הזבל מדי שנה). עוד לא ענית (בכוונה) על הפרטים הטכניים של בחינות הכניסה. התשובה היא מהותית. אי אפשר להציע בחינות כניסה לתיכון בלי לדבר על בחינות הכניסה לתיכון, על מספרן, על אופיין ועל הבעיות האפשריות כתוצאה מהן. זה אמנם פוטר אותך מלראות שהבחינות ייצרו יותר בעיות מאשר יפתרו (אם יפתרו כלל) אבל זאת לא הדרך להציע הצעה משכנעת. ספר לנו על הבחינות אותן אתה מציע מעבר לכך שיש לעשותן. הסינון אכן קיים בתיכונים. הוא קיים בתיכונים *הגרועים* והמכוערים ביותר. אחוז העוברים בגרויות הוא לא הקריטריון לתיכון טוב. אם כבר מדברים על קוסמטיקה, זאת היא הקוסמטיקה האמיתית. יש למדוד את איכותו של מוסד, במערכת החינוך, עפ"י אחוז האנשים שמתחילים ללמוד בו בכיתה ז' ומסימים עם בגרות מוצלחת ולא ע"י אחוז האנשים המצליחים בבחינות לאחר שאושרו לגשת אליהן. לדעתי, פעמים רבות, קיים יחס הפוך בין השניים. אתה באמת לא רואה כיצד מכוני הכנה (שעולים הון להורים) יכולים לפגוע בסיכויי אוכלוסיות מסוימות? קיימים הבדלים בין בחינות אלה לבחינה הפסיכומטרית, אך ההבדלים מצביעים על יותר בעיות בבחינות הכניסה לתיכון מאשר בבחינה הפסיכומטרית. ההבדל מהפסיכומטרי הוא שבחינה זאת ניתן לעשות שוב ושוב ואף אחד לא מגביל אותך. לנסות להתקבל לתיכון יהיה אפשר רק פעם אחת, אני מניח, אלא אם אתה מציע לקבל לתיכון גם אנשים בני 41 עם רמטיזם בשלבים מוקדמים. האם המושג:"שיוויון הזדמנויות לכל", הוא רק סיסמא חסרת תוכן בעיניך? כן אני מחייב לאפשר גישה לבחינה גם עבור אלו שלא ניתן היה להכינם ברמה האופטימלית. זאת לא צריכה להיות ההחלטה שלך או של המערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אם הוא מקבל את העובדה שבכוחם של ''מכוני הכנה'' כאלה לעזור, הרי שכבר ניצחת בוויכוח. הוסכם שהתלמידים מסוגלים ללמוד, והאשמה בכשלונם היא על מערכת החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לנצח. זאת גם לא המטרה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |