|
||||
|
||||
אין ציווי אלוהי (עד כמה שאני יודע). מותר להסיק מהמצוי על הראוי ככל העולה על רוחך. ''הבעיה'' היא שניתן להסיק מהמצוי על הראוי כל העולה על רוחך. לכן המצוי לא עוזר לעצב שום אחידות בין ההסקות השונות מהמצוי ורק הרצון הוא המכריע. הרצון לא צריך כל נימוק. |
|
||||
|
||||
לי דווקא נדמה שהעניין הפוך בדיוק. אי אפשר "להסיק מהמצוי על הראוי ככל העולה על רוחך". יש היסקים תקפים, ויש כאלו שלא. בד"כ כשאומרים שאין אפשרות להסיק מהמצוי לראוי מתכוונים לכשל הנטורליסטי: מקרה פרטי של כשל לוגי – המסקנה מציגה יסוד חדש שלא היה מובלע בהקדמות, יסוד של "ראוי". למשל: "בני אדם שואפים לאושר" לכן "מן הראוי שבני אדם ישאפו לאושר". נדמה לי שדווקא מה שאתה כותב כאן, ושגוד טוען כל הזמן, נופל בכשל הזה: "אני רוצה א"' לכן, "מן הראוי שאעשה א"'. לעומת זאת, יש דרכי הסקה שאינן נופלות בכשל הזה, והבאתי בעבר דוגמאות לגוד: קאנט, למשל, מסיק את הציווי הקטגורי באמצעות מהלך לוגי ללא קפיצות (ולא שאני אוהב את קאנט, אבל זה לא קשור לנושא), או מושגים שמעורב בהם מצוי וראוי (נתתי את הדוגמא של "הבטחה"), ובטח יש עוד כמה דרכים: כל פילוסוף החל מדיוויד היום היה צריך להתמודד עם האתגר. |
|
||||
|
||||
תקפים בעיני אחד ולא תקפים בעיני אחר. לא אמרתי שלא ניתן להסיק מהמצוי לראוי, אמרתי שניתן להסיק כל מה ש*רוצים* מהמצוי לראוי. שני אנשים מסכימים על כל העובדות, המצוי לגביהם זהה. אחד יגיד שמי שנהנה מעישון ראוי שיעשן (חיים רק פעם אחת). השני יגיד שגם מי שנהנה מעישון לא ראוי שיעשן (חיים רק פעם אחת). אין עניינים תקפים ולא תקפים בענייני הראוי (תקפים בעיני...מי?). יש רק דברים מוסכמים ולא מוסכמים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
רצון *יכול* להיות מנומק. זה לא אומר שרצון *חייב* להיות מנומק. יש אנשים שרוצים דברים כי *ככה*. |
|
||||
|
||||
רצון הוא תמיד "מנומק" יען והוא נשען על סיבה כלשהי. הרצון איננו אבסטרקט מופשט וגם הוא איננו פעילות אטומית בסיסית, אלא הוא תוצר של פעילויות ונטיות מיקדמיות. גם "הככה" שלך, אשר למעשה משאיר את מקורות הרצון עמומים, מהווה למעשה הנמקה, חוסר ידיעה, חוסר רצון (נוסף) להעמקה, חוסר יכולת ואפשרות הבנה של תהליכים כי פשוט לא אני ולא אתה בעלי הכשרה פסיכולוגית מספקת(*) _________________ (*) אם כי, כשאני אמר "ככה" אתה יכול להמהם לעצמך מתחת לאף - "נו, ברור שהוא רוצה לאכול שוקולד כי הוא אוהב מתוק ואין לו אופי להפסיק למרות שהוא יודע שזה מוביל להשמנה". |
|
||||
|
||||
לא. לפעמים "ככה" אומר בדיוק את זה: ככה. לא תמיד ככה נאמר כחוסר רצון להעמקה, לפעמים אין במה להתעמק. אני יכול לרצות משהו לשמו. יש אנשים שרוצים לאכול שוקולד דווקא כי הם שונאים לאכול מתוק. אין מגבלות על הרצון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |