 |
הטענה שגיבורים מיתיים גדולים מהחיים משפיעים יותר מגיבורים ארציים נראית לי חסרה במקצת.
בעקרון, נדמה לי שכמו שכתבת ההשפעה מספרים נוצרת באמצעות הזדהות עם הגיבורים. העניין הוא, שאחרי תקופת הילדות (שאז אנחנו יכולים להיות הכל, מטרזן ועד קפטן נמו), סיפורים גדולים מהחיים משמשים בעיקר לבריחה מהמציאות לעולם קסום שהכוח שלו הוא בזה שהוא שונה מהמציאות המעיקה ולא קשור אליה. במצב כזה קשה לבצע "העברה" של ההזדהות מהעולם הדמיוני אל המציאות האפורה. כדי שההזדהות תשפיע בעולם האמיתי צריכים להיות קווים משותפים לשניהם – ואולי, ככל שיש יותר קווים משותפים ההשפעה יכולה להיות גדולה יותר.
צורת השפעה אחרת (לפחות אצלי, אבל אני לא כזה מיוחד) היא דווקא ההזדמנות "להיכנס לראש" של אנשים אחרים דרך קריאה בספרים. לראות איך הזולת מסתכל על מצבים רגילים שדומים לשלי. ההזדמנות הזאת מעשירה את העולם הרגשי ואת היכולת להבין אנשים אחרים. דבר זה לא קיים כמעט כשעוסקים בגיבורים גדולים מהחיים.
למען האמת, הספרים שאני מוצא כמעניינים ביותר הם אלו שמשלבים את שני האלמנטים: זה של העלילות המסעירות של הספרות הקלה, יחד עם האנטי-גיבור שאני יכול להזדהות אתו. הדוגמא הטובה ביותר בעיניי היא ג'ון לה-קארה, בעיקר בספריו המוקדמים יותר. אבל זה כבר, באמת, עניין של טעם אישי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש