749378
לא הבנתי את הקובלנה הדתית על חלוקה לקבוצות . יהיו X אנשים שתומכים בתחב"צ בשבת. מה זה משנה אם הם חילונים, מסורתיים או חילונים ומסורתיים ביחד? אני שואל ברצינות.

בדיוק היה לי דיון לפני כמה ימים בשאלה כיצד ועל בסיס מה ראוי לחלק שיוך דתי בקרב יהודים.
מכון ירושלים פילח את האוכלוסיה היהודית לפי חילונים, דתיים וחרדים‏1. ואז לכאורה מתפספסת האבחנה של מסורתיים. מנגד, השאלה היא האם "מסורתיים" היא באמת קבוצה נבדלת מ"חילונים" ו"דתיים" שמצדיקה קטגוריה משלה, בפרט בכל הנוגע לסוגיות חברתיות. "חילונים" הרי לא אתאיסטים, ולא מן הנמנע שחילוני יצום בכיפור, לא יאכל שרימפס או ימנע מלחם בפסח (לא יודע למה כל הדוגמאות קשורות לאוכל. אולי הבטן שלי מנסה לרמוז לי משהו). מה זה "מסורתי"? מי שלא נוסע בשבת, אבל גם לא מתפלל בבית כנסת? מי שצם ביום כיפור אבל נוסע בשבת? מי שמסתובב עם כיפה אבל אין לו בעיה לאכול אוכל בלי הכשר של הרבנות?
לדעתי החלוקה תלויה במידע רוצים לקבל. כשדנים בתחב"צ בשבת, הפילוח היחיד שרלוונטי בעיני הוא "האם אתה נמנע מלנסוע בשבת מסיבות דתיות?" הפילוח הבינארי הזה מספיק לדעתי לתת קשר לכל שאלה אחרת שרוצים לשאול. לחילופין הייתי מציע להפוך את השאלה ליותר פתוחה ולשאול על מידת אדיקות דתית על ספקטרום (נניח, 0 זה אתאיסט, 5 זה כיפה סרוגה ו-‏10 זה חרדי). הבעיה היא שהשאלה מרמזת שכיפות סרוגות פחות דתיים מחרדים, כאשר בפועל ההבדלים הם בעיקר תרבותיים.

___________
749379
אני חושב שהבעיה היא שמדובר ב''סקר'' פתוח (כל אחד יכול להצביע), ולכן לא מייצג וחסר משמעות סטטיסטית. אם מישהו ינסה להסיק מסקנה מתוצאות הסקר על ידי נירמול לפי מידת הדתיות של המשיבים או להסיק לגבי הדעות של האוכלוסיה החילונים מסורתית בפרט הוא יגיע למסקנה שלא נתמכת על ידי הנתונים.
מסורת 749386
1. בעניין שאלתך לעניין זהות ה'מסורתיים, יעקב ידגר [ויקיפדיה], מתייחס לכך בספריו‏1.

2. עוד על מיהו 'מסורתי' אפשר ללמוד מדיון השוואתי בין 'התנועה המסורתית'(ה'אשכנזים') 'למסורתיים'(ה'מזרחיים') ממאמרו של אריאל הורוביץ בהארץ2.

3. הציבור ה'מסורתי',לא מוגדר כקהילה או כקבוצה מאובחנת כמו החרדים או החילונים ומשום כך 'הם' הנעלם הגדול בהבנת החברה הישראלית אצל הישראלים עצמם. וזה מחבר אותי להערת דגל 2 בתגובה 749311 המתייחסת לשלב הנוכחי בו האורתודקסיה לא מדברת במונחים של תשובות או שאלות, אלא במונחים של קירבה וחיזוק או 'יהדות א-לה-קארט' שבו אתה בוחר לעצמך את ההלכות ואת המצוות שמתאימות לך.

4. לגבי שאלתך 'השאלה היא האם "מסורתיים" היא באמת קבוצה נבדלת מ"חילונים" ו"דתיים" שמצדיקה קטגוריה משלה, בפרט בכל הנוגע לסוגיות חברתיות ?' -

לא חושב שאפשר להגדיר מסורתיים כקבוצה לאור הפכפכות המונח ובייחוד וזאת לאור העובדה שאפילו 'דתיים' אי אפשר להגדיר היום בעידן בו תנאי הקבלה כבר לא קיימים 'באשמת' ש"ס שהסכימה להכניס למועדון את כולם.

5. האם המגמות הללו יכולות להוביל למציאות שבה המסורתיים יהיו הרוב בישראל והחילונים והחרדים יהיו מיעוט בקצוות החברה הישראלית?
---------

1 'המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון, ירושלים: מכון שלום הרטמן, 2010.
מסורת 749412
מעניין, תודה.

2. הדימיון שהורוביץ רואה נכון רק אם מקבלים את הפרשנות של ידגר, שהמסורתיים לא "נמצאים באמצע" אלא מחזיקים בתפיסה מגובשת. הקונסרבטיבים רואים בעצמם דתיים לכל דבר ועניין (ולכן גם יזדהו בתור "דתיים" ולא "מסורתיים", לפחות בהנחה שהם מבינים את ההקשר של האחרון), רק שהזרם שלהם הוא לא אורתודוקסי אלא קונסרבטיבי.

5. לא עם הריבוי הטבעי של החרדים. אבל בהקשר זה, מעניין לציין שתופעת היציאה בשאלה אצל החרדים, שהיא יחסית נפוצה, היא לרוב לכיוון הדתי-מסורתי ולא לכיוון החילוני‏1. ז"א, עיקר תהליך היציאה בשאלה במגזר החרדי הוא לא אמוני אלא תרבותי-חברתי.

__________
1 אין לי מראה מקום. זה היה בהרצאה בה הוצג מחקר שבא לשלב תהליכי יציאה בשאלה וחזרה בתשובה עם התחזיות הדמוגרפיות של הלמ"ס. אם זה מעניין אותך, יש סיכוי סביר שאצליח למצוא לינק למחקר.
מסורת 749468
לפי המחקר הזה 64% מהעוזבים החרדים נשארו דתיים בעמוד 20
זה ממש הפתיע אותי
למדתי בזכותך משהו חדש, תודה
מסורת 749559
2. מדבריו של ידגר אני למד שההבדל העיקרי בין הקבוצות הוא שגוש המסורתיות במובן 'המזרחי' יונק 'מתובנות מסורתיות ומזרחיות של ההלכה והמסורת והאופן שבו ההלכה מתמודדת עם אתגרים מודרניים. באופן גס, אפשר לתאר את ההיסטוריה של המסורתיות המזרחית ככזאת שלא ראתה את המשבר עם המודרנה, ולכן גם לא התפצלה לקהילות נפרדות.'.

5. שיעורי החזרה בשאלה נעים בין 6% ל 9% ורובם ממשיכים להגדיר את עצמם לפחות כמסורתיים.
מסורת 759442
בעניין אודות שיעור החוזרים בשאלה בחברה החרדית, ועוד נושאים שעל הפרק, כתבתה המצויינת של של מירב ארלוזורוב.
מסורת 759449
היא מתייחסת בדיוק לאותו מחקר שדיברתי עליו. טוב שהבאת את זה, זכרתי שמדובר ב-‏11-12 אחוז עוזבים ולא 13%.
749395
אני חושב שמלבד החשדנות הטבעית בכל סקר שקשור למרב מיכאלי, ככל הנראה הכוונה של מארגני הסקר היא לא להתייחס לעמדתו של מי שמגדיר את עצמו כדתי (כי ברור שהוא מתנגד רק בגלל שמוחו שטוף), ולהתייחס לעמדה של מי שמגדיר את עצמו בתור מסורתי/חילוני בתור העמדה הציבורית.
אם היו נותנים אופציה להגדרה דתית מסורתית ובקרב האנשים הללו היה אחוז גבוה יותר של מתנגדים לתחבורה בשבת, זה היה מחזק את הטיעון שגם אנשים שלא שומרים שבת כהלכתה מעדיפים שתהיה נוכחות ציבורית של השבת.
749413
נראה לי קצת הזוי, לא?
הסקר, ממה שפורסם ומניסוח השאלות, מנסה לפלח את הביקוש לתחב"צ לפי סוגי ביקוש במטרה להבין אילו רכיבים צריך לשפר כדי לעודד אנשים לנסוע בתחב"צ. הסקר גם לא שואל האם הנסקר מתנגד או תומך בתחב"צ בשבת, אלא האם תחב"צ בשבת הייתה גורמת לו להשתמש יותר בתחב"צ (או שכבר הספקתי לשכוח?).
לומר שלא מתכוונים להתייחס לעמדה של מי שמגדיר את עצמו כדתי הגיוני באותה מידה כמו לחשוב שלא מתכוונים להתייחס לעמדה של מי שמגדיר את עצמו כחילוני (דמיין שסקר דומה היה יוצא בשבועיים שסמוטריץ היה שר התחבורה).
749422
אם הסקר בא רק לשם שיפור התחבורה הציבורית למה בכלל צריך לעשות שאלה שעוסקת במגזר?
למה זה משנה אם אני דתי שמעוניין בעוד שבילי אופניים או שאני חילוני שמעוניין בעוד שבילי אופניים?
הדבר היחיד שרלוונטי הוא עיר המגורים, ואם זה באמת היה סקר רציני אז גם שכונת מגורים בשביל לזהות למשל שכונות שהתחבורה הציבורית בהן ממש זקוקה לשיפור
עוד פרמטר הרבה יותר משמעותי ממגזר הוא רמת הכנסה שבגלל לא נמצא בסקר.

אם סמוטריץ היה עושה סקר ומכניס שם גם שאלה על נטייה מינית, לא היית חושד בו?

יש גם בסדר הזה שאלה שדי מסגירה את הכוונה מאחורי הסקר
"
באיזו מידה תשתמש/י בתחבורה ציבורית לצורך הגעה לשירותים חיונים (דוגמת בית חולים) במהלך סופי שבוע?"
749465
אם סמוטריץ היה עושה סקר על תחב''צ בשבת, הייתי תוהה למה הוא הכניס שם שאלה על נטיה מינית.
וכשמיכאלי עשתה סקר על תחב''צ והכניסה שם שאלה על נטיה מינית, אני גם כן תוהה למה (התייחסתי לזה קצת בהודעה הראשונה שלי כאן). משם ועד לתיאוריית קונספירציה שמטרת השאלה היא לפטור התנגדות של דתיים בתור שטיפת מח יש מרחק לא קטן.
749423
הנקודה המהותית כאן, ושבמובן מסוים נראה שהיא שקופה לך ושמנחם צודק, היא שעבור פלח מסוים באוכלוסיה לא מספיק שהם (אותו פלח) לא ייסע בשבת; זה שיש יהודים אחרים שכן נוסעים בשבת, זה מבחינתם כבר פגיעה. לכן, אם הסקר שואל "בתמימות" "האם תשתמש בתחב"צ בשבת, אם תהיה", ולא שואל "האם מפריע לך שתהיה תחב"צ בשבת", הוא לכאורה כבר נוקט עמדה.

(מיותר לציין שאני מאוד בעד תחב"צ בשבת.)

(אבל בעצם, זה לא פשוט; זה דורש התאמות. בחיפה יש אוטובוסים בשבת, ואני משתמש לפעמים באחד מהם, אבל רק כי אני פריק תחב"צ, זה די עגום. הם נוסעים בתדירות נמוכה ודי ריקים. המסלולים שלהם הם פשוט מסלולים של קווים ישנים שהיו רלוונטיים לפני ארבעים שנה ועכשיו כבר לא; בימי חול הקווים האלה השתנו מזמן, אבל בשבת יש סטטוס קוו, אז לא משנים כלום. אבל גם אילו לא היה סטטוס קוו, נראה לי סביר שדפוסי הביקוש בשבת שונים מאוד ודורשים התאמה, ואין לי מושג מה יכול להיות האלגוריתם. בטקסט החופשי של סקר משרד התחבורה הצעתי תחב"צ בשבת במתכונת תיק-תק / באבל - התאמה גמישה לביקוש הרגעי. בדיון בזמנו באייל מישהו שיכנע אותי שהיתרון לכאורה של השיטה הזו בימי חול לכל הפחות מתקזז עם העובדה שאנשים התאימו את חייהם לקווים הקבועים. אבל אם מתחילים מלוח חלק, ואם ממילא לא סביר שאנשים יתאימו את חייהם למסלולי האוטובוס בשבת דווקא, נראה לי שלאפליקציות יש בכל זאת יתרון.)
749466
לא בטוח שהסקר נוקט עמדה. נראה שהוא בא לפלח את הביקוש לתחב''צ ואת הגורמים שהיו מעודדים אנשים להשתמש בתחב''צ. יש מספיק סקרים שבודקים תמיכה (לא ביקוש, תמיכה) בתחב''צ בשבת עם מתדולוגיה יותר טובה.
אבל בסדר, נגיד שהסקר נוקט עמדה. מי שקורא לזייף תוצאות לא אומר ''יש סקר שנוקט עמדה שלא מוצאת חן בעינינו, בואו נעשה בו מניפולציות'' אלא ''יש סקר מניפולטיבי, בואו נעשה מניפולציות לכיוון אחר''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים