בתשובה לגידי אהרונוביץ, 18/06/02 15:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוב אמינם הוציא אלבום - ושוב הונף סמרטוט אדום מול פרצופם של החרדים לאיכות המוזיקה. לגידי, ורוב שאר המגיבים, ברור שראפ זו מוזיקה ירודה, סתמית. ברור למדי שכמעט איש מהם לא טרח להכיר את האלבום, אלא הסתפק בדימוי הכללי, שמטופח ב-אמ.טי.וי ומקומות נוספים. ואפשר בהחלט להבין איך "טיפוח" זה יכול להמאיס לגמרי דמויות כמו אמינם. יש להניח שאמינם מרגיז במיוחד פשוט בגלל ההצלחה הגדולה שלו, וכמובן בגלל ה"שערוריות" סביבו. כאן, באייל, זה מקבל כמעט מימדים של ציד מכשפות, שמצביע בעיקר על התמצאות דלה של המגיבים בז'אנר הזה ויש לחשוד שבמוזיקה בכלל. זה פשוט טיפשי לשפוך את כל הזעם הקדוש הזה על התדמית בלי להכיר את המוזיקה שבה מדובר. את האלבום האחרון שלו עוד לא הכרתי מספיק טוב כדי לחוות דעה נחרצת, אבל האלבום הראשון שלו הוא ברובו אלבום טוב וחזק, וגם בשני (שעליו כתבתי כאן בעבר) יש לא מעט קטעים טובים. נכון, הוא לא מוזיקאי הראפ הטוב ביותר; יש טובים ממנו, שהוציאו אלבומים שהם יצירות מופת, ושלא פוקדים את מדורי הרכילות כל שני וחמישי וגם לא את המצעדים. אמינם גם לא מצטיין בעודף מקוריות. עדיין, אין שמץ של הצדקה לצייקנות ההיסטרית והעיוורת שבתגובות המופיעות כאן. גם אני חובב רוק מתקדם ושומע גם כעת בהנאה את ג'נסיס, יס ורבים אחרים. חובב מוזיקה אמיתי יכול לראות מעבר לז'אנרים ומעבר לחלוקה לעשורים. בשנות השבעים המהוללות כאן כל כך, ובצדק, היו גם דברים כמו בוני-אם ואבבא, לא רק רוברט ואייט וקינג קרימזון. כך שהבוז האוטומטי הזה, של גידי ומגיבים נוספים כאן, נראה קצת מצער בלשון המעטה. לפחות תדע על מה אתה מדבר. יש להניח שהוריך הגיבו בצורה דומה לביטלס ולמה שבא אחריהם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שההורים של גידי (וגם שלי) דווקא הקשיבו לביטלס (אפילו שבן-גוריון לא הרשה), אבל הדור שלפניהם לא. אבי העיד בפני שסבי לא סבל את "המוזיקה הזו עם התופים והזמרים עם השיער הארוך". כמו שקארטמן אומר לפעמים: Tree hugging hippies. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בן גוריון. זה היה מנכ"ל משרד החינוך (אבא של ח"כ יוסי שריד). מעניין איך זה השפיע על הנער יוסי,כלומר הקנטות החברים מניאק! בגלל אבא שלך הפסדנו את הביטלס. דבר אחד ברור,הוא קיבל בגיל צעיר חיסון נגד הציפייה לחיבת הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אוהב או בוני אם ולא את אבא ואבא שלי מאוד אוהב את הביטילז הוא לא מבין למה הבן המשוגע שלו כול שנה טס לחור אחר בחול כדי ליראות את גטרו טאלל אבל אני בהחלט מעדיף את טינה צארולס ואת בוני אן על פני הראפר הנל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שכן הקשיבו לאלבום, שלא חושבים שראפ זאת מוזיקה ירודה, אלא שפשוט לא מתחברים. לא אצל כולנו זה ''בוז אוטומטי''. הקשבנו, הבנו, פשוט לא מתים על זה, זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה שבועז לא דיבר עליך, אלא על אנשים שמביעים עמדות ''מבוססות'' כמו זו של גידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי עלי, הוא רק אמר שרוב האנשים בעלי עמדות לא מבוססות, ורק ציינתי שחלקנו בעלי עמדות מבוססות. אישית אין לי כלום נגד ראפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כמובן חובה למות על היפ-הופ. את הזכות לא להתעניין בז'אנרים מסוימים אני שומר גם לעצמי. העניין המעט מוזר כאן הוא מה שנראה כדעתנות לשמה. ומה שקצת צורם בו זה שמדובר כנראה בניסיון לדחוק סוג מסוים של מוזיקה כדי לחזק ולקבע את מעמדו של אחר, מוכר. לכן, לא מדובר רק ב''אי התחברות'' (אני לא מתייחס אלייך אישית), שהיא כמובן לגיטימית, אלא במשהו קצת יותר משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. רק רציתי להוסיף שחלק מהתגובות מבוססות...סתם תגובה לא מי יודע מה רלוונטית... אכן, אין דבר מעצבן יותר מאנשים שאפילו לא טרחו להקשיב לסוג מוזיקה מסויים, וסתם מגבשים דיעה שלילית עליו שהם לא יזוזו ממנה אפילו אם יתהפך העולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |