 |
|
 |
||
|
||||
 |
מטוטלת: לאורך זמן הכוח של הצד החזק\חלש\"חדש זה מקרוב בא" משתנה ולכן המטוטלת בתנועה ובכל נקודת זמן אנו רואים שיקוף של יחסי הכוחות. לא בטוח שתמיד הכוח נובע משיקולים מצפונים\מוסרים, ראה את כוחן של הרשתות החברתיות היום (כולל נושא האלגוריתמים אבל גם התנהגות המשתמשים). לגבי הזיקוקים, לדעתי המטוטלת עדיין בתנועה, אנלוגיה קצת פשטנית יכולה להיות בכי של תינוק במסעדה\קולנוע - היכן עובר הגבול ? (מודע שזו אנלוגיה פשטנית אבל נראה לי שמבהירה את הנקודה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שתמיד הכוח נובע משיקולים מצפוניים/מוסריים - ברור, ההפך, בדרך כלל כשמדברים על כוח בהסדרים חברתיים זה בניגוד לשיקולים מוסריים - לכן רציתי להבהיר את החריגות שבשתי הדוגמאות האלו. לא בטוח שאני מבין את האנלוגיה של בכי תינוק - מה בכלל הדילמה כאן בדיוק, ואיזה צד מקביל לאיזה צד בזיקוקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הורי התינוק = עירייה וכל מי שבעד הזיקוקים, יושבי המסעדה\קולנוע = הלומי הקרב\בעלי כלבים וכו". האנלוגיה (שוב, אני מודע לכך שהיא פשטנית אבל באה להבהיר את נקודת "יחסי הכוחות\מטוטלת\מצפון\מוסר...): באיזה שלב, או באיזה עוצמת רעש, זכות יושבי המסעדה\קולנוע להנות מהבילוי עליו שילמו במיטב כספם גוברת על זכות הורי התינוק להשאר איתו במסעדה\קולנוע גם לאחר שעשו מאמצים להרגיע אותו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |