בתשובה לאריק, 10/03/22 18:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה שההבדלים בינינו הם בעיקר הבדלי דגשים, אבל בשורת התוצאה המסקנה שלי היא שנקודת הכובד המפורסמת של קלאוזביץ היא בקייב. א. כדאי להיזהר לא לשים את הכרכרה לפני הסוסים. ככל שהמלחמה מתמשכת מתרבים האפשרויות של כל מיני מהפכים. ב. אתה מחבר בין שני יעדים. היעד הראשון הוא סיפוח דה-פקטו של הדונבאס (המחוזות של לוגנץ ודונייצק). היעד השני הוא שבירת המצור היבשתי (האוק') על קרים. ג. בעוד שאת היעד הראשון כבר לא יוציא איש ממלתעות הדב הרוסי (לא בטוח מה המוטיבציה האוק' להחזיק במחוז זה. מזכיר את שטחי יו"ש), הרי שהיעד השני הוא לגמרי בחזקת nice to have. קרים היא היסטורית חצי אי שפניו אל הים והקשר דרך הים הוא מקובל ורגיל גם אם קצת מגביל. אני מניח שאם פוטין יצטרך לוותר על חרסון-מריופול הוא לא יתקשה לעשות זאת. ג. אם מכירים בכך שהדאגה לכך שאוק' לא תצטרף לנאט"ו, היא לגיטימית ועקרונית בחישוב הרוסי, השאלה תוכרע בקייב. דמוקרטיות, בפרט מערביות הן הפכפכות ולא אמינות בהתחייבויותיהן. זלנסקי יכול להבטיח ולהסכים לדברים רבים כעת, שיהפכו לחוזים כתובים על קרח ברגע שטבעת החנק הרוסית תוסר מעל קייב. המטרה הרוסית צריכה להיות קיבוע העובדה שאין קיום לממשלה בקייב שאינה מתחשבת באינטרס הרוסי (שוב מזכיר בעיה של ישראל מול הפלשתינאים). ד. אם תקבל לרגע, לצורך הדיון את הנחתי מ-ג', יתבהר מייד, עד כמה לא כדאי להניח הנחות לגבי העתיד. ה. יתכן שההכרעה שתיפול בקייב, תהיה שלא להכריע. פוטין יסתפק במה שהוא יכול לקבל במו"מ וימנע בשלב זה מהסתבכות בקייב. זו לא אופציה פיקטיבית. אם פוטין יעריך שממשלת זלנסקי לא תשרוד הסכם כזה, הוא עשוי בהחלט ללכת עליו באופן זמני. ו. אם הצבא הרוסי בכל זאת יכנס לקייב, כל מיני תרחישים אפשריים. אפשר שההתנגדות המזויינת תהיה חלשה או בלתי מאורגנת, שההתנגדות האזרחית תהיה לא החלטית, ששרי הממדלה האוק' יהרגו בהפצצה או בפיגוע ואז הרוסים יוכלו להמשיל ממשלת בובות. ז. האפשרות האחרונה גם היא רבת פנים, יתכן שהאוק' יהפכו את קייב לסטלינגרד אוק', שתהיה ראשית הקץ של הפלישה הרוסית. יתכן גם שהרוסים יקבלו קייב שאינה אלא עיי חורבות, כאשר מרכז ההתנגדות האוק' יעבור למקום אחר. זה מן הסתם יהיה ניצחון פירוס רוסי (מה שמתואר לפעמים כ"ניצחון אחד יותר מדי"). ח. אופציה אחרונה היא שההתנגדות העיקרית תהיה בכלל אזרחית. אם זו תהיה מאוחדת והמונית, גם היא תהפוך את הקרב לניצחון פירוס רוסי. מפני שהרוסים יווכחו שהשליטה שלהם באוק' אבדה לנצח ובמוקדם או במאוחר הם יאלצו להסתגל לעובדה שאינם יכולים לשלוט באוק' לאורך זמן, להערכתי, אין ברוסיה מוכנות תודעתית לשילטון כיבוש באוק'. הלאומיות הרוסית חיה בנאראטיב של מרחב השגשוג הכללי של העמים הרוסיים ולא של שלטון באוק' באמצעות משטרה חשאית וגולאגים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין למה אני ממשיך להתייחס לזה כאל משחק של שני שחקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר, זה מה שזה. יש הרבה בעלי עניין, אבל הללו קבעו באופן די ברור את גבולות הגזרה שלהן ומה שיקרה, יקרה בין רוסיה לאוק'. אני לא מאמין שסנקציות הן בעלות אפקט משנה מצב. בטח לא כאשר הן מוטלות על מדינה בסד"ג של רוסיה ובעולם כל כך כאוטי. ארה"ב והאיחוד האירופי, יעשו לרוסיה את המוות, אבל לא יתערבו בסכסוך באופן שעשוי להסלים למלחמת הכל בכל. נאט"ו יכול לצייד את האוק' ביותר ממובן אחד, אבל עד עכשיו לא ראינו ניסיונות מוצלחים לבנות מחדש צבא שהובס גם לאורך חודשים ושנים. בטח זה לא יקרה בעיצומה של מלחמה. המעורבות של סין שחשבו שתהיה בריה"מ של רוסיה, די מינורית ודי ברור דהם בחרו לשבת על הקוים. יש שתי פעילויות הממלאות נפח במדיה: הסנקציות ואספקת נשק וציוד אחר לאוק'. האפקטיביות של שתיהן מסוקרת באופן מאד מוגזם. עולה על הדעת הביטוי "כוסות רוח למת". לא שהן לא חשובות, אבל אם האוק' לא יצליחו לעצור את הרוסים במבואות קייב, הן יהפכו למחוות לכבוד הבר-מינן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאתה צודק - זה לא "מה שזה". לפני המלחמה הכלכלה הרוסית היתה קטנה יותר מזו של יפן ודרום קוריאה, ולנפש היא נמצאת בין מלזיה ללבנון. למיטב הבנתי, מדובר על כלכלה שנסמכת על יצוא של אנרגיה (להבדיל מייצור או משירותים). אם ה"מערב" (מדינות וחברות פרטיות) ימשיך בסנקציות זה ישפיע על איכות החיים של הרוסי הממוצע באופן דראסטי. אולי מה שאנחנו רואים היום התקשורת זה מוגזם, אבל עם סנקציות כאלה תוך חמש שנים הכלכלה הרוסית תחזור לשנות השמונים. בקייב לא מייצרים טלפונים חכמים, באודסה לא מפתחים את ה-xBox הבא - הכיבוש של אוקראינה לא תשנה את זה. מהבחינה הזאת, ההבדל בין רוסיה לצפון קוריאה היא שהצפון קוריאנים לא יודעים מה הם מפסידים, הרוסים יודעים טוב מאד. ראינו את זה באירן, ראינו את זה בדרום אפריקה, אין סיבה שזה לא יקרה גם ברוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם, ובעיקר האוקראינים, משלמים את מחיר השיתוק ההיסטרי שאחז את המערב בעניין הכורים הגרעיניים לייצור חשמל. לו רק היו המנהיגים קוראים את האייל, למשל כמה הודעות של הפונז, העולם היה מקום טוב יותר. אולי מהעז ייצא גם קצת מתוק כאחד מלקחי המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק כורים גרעיניים לייצור חשמל. לו רק הם היו עומדים מאחורי כל ההבטחות הירוקות שלהם... עכשיו ברור למה פוטין תומך ברפובליקאים (ובשמרנים). מצד שני, למיטב הבנתי, למיטב הבנתי, האינטרס של שי הפוך מזה של פוטין, מה שמעורר תקוה שסין תצטרף למערב (בסנקציות על רוסיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפלישה הרוסית לאוקראינה עוררה את אירופה לערוך שינוי במדיניות האנרגיה שלה. תוכנית למעבר למקורות אנרגיה חדשים עבור יותר מ–440 מיליון תושבי האיחוד האירופי, שנועדה להתפרש על פני כמה עשורים, נדחסה כעת לזמן קצר עקב לחץ חריג — בדמות הטילים על קייב. האיחוד האירופי הציג ביום שלישי תוכנית להפחתת יבוא הגז הרוסי בשני שליש בתוך תשעה חודשים. בוושינגטון ובלונדון הוטל איסור על יבוא גז רוסי, בעוד שעמדתה של גרמניה, הכלכלה הגדולה באיחוד, השתנתה במהירות בזמן המשבר. הגרמנים הקצו 200 מיליארד יורו כדי לקצר בעשור את מטרתם: להגיע ל–100% שימוש באנרגיה מתחדשת. ... כל מדינה תחליט על תמהיל האנרגיה שלה, וככל הנראה יהיה גידול ביבוא נפט, פחם וגז ממקורות לא־רוסיים, במקביל למרוץ להרחבת ייצור אנרגיה משמש, רוח וגרעין " מקור |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |