|
||||
|
||||
בהחלט מרתק. נראה לי שהלבוש הזה ממלא את מטרותיו שהן - להבדיל באופן ברור את החסידים מחצרות אחרות (או, רחמנא ליצלן, מסתם אנשים) תוך כדי שליחת מסר ברור לסביבה שלאיש בתוך הלבוש ההדור הזה אין שום כוונה לעסוק בעבודת כפיים. |
|
||||
|
||||
יתכן והם בתפקיד יוסף וכתונות הפסים המתנשא על פני יתר אחיו החרדים לדבר האל. 'אנשי הזברות' שייכים לקבוצת ה'ירושלמים', ובסלנג החרדי הם מכונים 'צ'למרס' וזאת כלעג על כך שהם בולעים הברות ומשבשים את המילה 'ירושלמערעס' ומכונים על ידי חלק מהחרדים כבטלנים או פרזיטים, לאור הסתמכותם הכלכלית על חסידות סאטמר.1 בנימין בראון 2, מתאר את ה'ירושלמי', כיהודי הישן(בעיני החרדים) של היהודי הישן (בעיני הישראלים), מה מעורר אצלו את המחשבה, 'שמה כל חברה זקוקה ליהודי כזה כחלק מן הצורך שלה להגדרה עצמית על דרך השלילה'. הם עצמם מתגאים בזה שהם היהודים הישנים ו'רואים בעצמם שומרי גחלת המסורת הארצישראלית השורשית,שלא נתקלקלה על ידי ההגירה והחילון' חסידות תולדות אהרון הם היחידים שנותרו נאמנים לכתונות הפסים מכל הקבוצות הירושלמיות. אגב,השמרנות בצבעי הסינר והמטפחת אצל הנשים נפרמה עם הזמן ממטפחת וסינר שחורים בלבד לכל צבע שתחפוץ האישה חוץ מהצבע האדום. ---------- 1 בנימין בראון,מדריך לחברה חרדית.הירושלמים והחוגים הקיצוניים. 2 נתמכים ע"י חסידות סטאמר מארה"ב ושוללים השענות/תמיכה כספית מהמדינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |