|
||||
|
||||
הוא הרבה יותר מהיר מאריק *היום*. אם היית מסתכל על אריק התינוק בן יומו מול בולט התינוק בן יומו, לא יכולת לומר, בטח לא בקלות, מי ינצח בעוד עשרים וחמש שנה בתחרות ריצה. אם היית מסתכל על ליה תומאס (זה השם?) התינוק מול כל תינוקת בת יומה לידו, יכולת לחזות בדיוק גבוה עד מאד מי מהן תנצח בתחרות ריצה בעוד 25-30 שנה. זה ההבדל המשמעותי כאן. זה שבולט התאמן כל חייו, פגש מאמנים אחרים, וכן הלאה - כל אלה אינם יתרונות אפריוריים שיש לו מול אריק שלנו. ולליה תומאס יש יתרונות אפריוריים כאלה. |
|
||||
|
||||
יכולתי לנבא בוודאות גדולה למדי שהשחור ישיג את הלבן (ואם הייתי עורך להם בדיקה גנטית הייתי כנראה מגדיל את הוודאות של הניבוי, אם לא היום אז בעתיד הלא רחוק). לא באותה רמת ודאות כמו זאת של "הגבר ישיג את האישה" אבל למה דווקא זה מה שמשנה? |
|
||||
|
||||
וודאות לא כזו גבוהה1. "למה דווקא זה משנה?" - לא ברור שיש פה גם ענין של כמות ולא רק איכות? והרי אם התוצאה ב-100 מטר של האלופה האולימפית היתה דומה לתוצאה של מדליסט הארד בגברים (שלא לומר אפילו האחרון במקצה גמר הגברים), כל הקונפליקט הנדון כאן באריכות לא היה מתחיל אפילו. 1 זהו האתלט החביב עלי ביותר - הוא היחידי מהרצים האולימפיים שאני יכול ולו מעט להזדהות איתו, כי כשהוא רץ הוא נראה כמו שאני מרגיש כשאני רץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |