|
אני מניח, שכשהחוק חוקק עבור האזנה לטלפון (נניח), ועכשיו פתאום יש כלי חדש (נקרא לו לצורך העניין "פגסוס"), אז יש אלף ממדים שבהם הכלי החדש תקף והאזנת סתר לא. לא רק לאחור, אלא למעלה ולמטה (כי הוא מודד מיקום תלת מימדי, ושיחת טלפון לא), במרחב הוירטואלי על מאות אתריו, חשבונותיו, אימייליו ואינסטגרמיו, וכו' וכו'. ההיטפלות למימד מסוים אחד שהחוק המיושן לא כיסה ("לאחור" ולא "קדימה") נשמעת לי כמו ניטפיקינג שמצייר את המטרה סביב החץ.
ברגע שהמשטרה השתמשה ברוגלה כלשהי, אבל אחרי שביקשה אישור בית משפט, הניטפוק של "אבל הצו לא היה לאחור/לצדדים/לתאריכים מסוימים" וכדומה נשמע לי חלש מאד. ואפילו אם יש שם איזו לקונה בחוק, זה ענין הרבה יותר פעוט מהבאז הקולוסאלי - והשקרי - שפמפמו לנו כלכליסט ושאר גופי התקשורת בפרשת הברווז הפגסוסי1.
1 הפיכת חד קרן מעופף לברווז צולע היא דימוי ראוי לפרשה הזו כולה.
|
|