|
||||
|
||||
אני לא בטוח, המצב כיום הוא שכשאני ניגש לבחורה אחת והיא דוחה אותי עדיין יש לי את האשליה שאם הייתי ניגש לבחורה שלידה יתכן שהייתי נענה בחיוב. אני לא בטוח שהייתי מוכן לוותר על האשליה הזו. חוץ מזה אני לא בטוח שהייתי יכול להתמודד עם עומס התחושות השליליות שאני מעורר אצל אנשים אם הייתי מרגיש אותו באמת במקום רק לנחש אותו כמו היום. |
|
||||
|
||||
קצת מזכיר סיפור של סטנסילב לם, שבו מומצא חומר הגורם לאנשים לחוש את תחושות הזולת. מתוך תקווה שחומר זה יגרום להפסקת הרוע (שכן אם מי שלידך סובל, גם אתה סובל), פוזר החומר בנהרות. התוצאה היתה איומה - רופאים שלא יכלו לעזור ליולדות (בגלל הכאב), קהל סביב ביתם של זוג בירח דבש, מזוכיסטים שהפכו אלימים, ועוד ועוד. (אם אני לא טועה, הסיפור הופיע ב"קיבריאדה" - http://www.forum2.org/tal/books/cyberiad.html - מצד שני, אני כל-כך עייף שיתכן שאפילו לא מדובר בסיפור של לם). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |