 |
מעניין אילו מטריקות אחרות יכולות להוביל לתוצאות לא-צפויות כאלה. למשל...
1. אם חולה עבר טיפול כואב, כדאי להשאיר אותו באשפוז כמה ימים אחרי שהכאב כבר עבר לחלוטין.
אה, רגע, הרעיון הזה למעשה מאושש מדעית ע"י לא אחר מכהנמן: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12855328/
(שלא לדבר על זה שימי האשפוז הנוספים הם גם הכנסה קלה לביה"ח.)
2. אם מדד אחוז ההצלחה בטיפולים חשוב, כדאי לביה"ח לסרב לקבל חולים במצב קשה. ולהיפך, בי"ח שמקבל את כל המקרים הקשים יסבול ממספר כשלונות (מתים) גבוה יותר, ולכן יחשב באופן פרדוקסלי לבי"ח טוב פחות.
אה, רגע, רופאים בארץ אומרים לי שזה כבר קורה. ביה"ח רמב"ם בחיפה מקבל חלק לא פרופורציונלי של פצועים קשה בתאונות דרכים ונפגעים מכוחות צה"ל (נכון ללפני כמה שנים, לפחות); אולי בגלל שיש לו מנחת מסוקים והוא במיקום שקל יותר להגיע אליו למי שמחוץ לעיר (בהשוואה לביה"ח "כרמל" ו"רוטשילד"). כמו כן הוא באופן כללי מקבל חולים קשים יותר לטיפולים שונים (שוב, מידע לא מאוד עדכני, אולי השתנה). לכן מספר המאושפזים ברמב"ם שלא שורדים גבוה מהממוצע האיזורי, והוא זכה למוניטין של בי"ח גרוע בשל כך (ו/או בשל סיבות אחרות, לא יודע; וכאמור, שוב, כל זה אולי כבר לא עדכני).
3. לבי"ח עם מעט מאוד חולים שמתים כדאי אולי לאבד קצת נקודות במדד הזה כדי לשפר את מדד שביעות הרצון. כלומר, אם יש חולה שמתלונן המון (או סתם סובל המון), לביה"ח כדאי פשוט להרוג אותו.
אה, רגע ...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש