 |
לכד את עיני הציוות בין בין מפלגת רעם הסונית לבין חג העאשורה השיעי. חג העאשורה, על ההלקאות העצמיות בפומבי, אכן ידוע כחג שיעי (אבל ביום מותו של האימאם חוסיין אבן עלי), אבל התברר לי להפתעתי שהוא נחגג גם ע''י הסונים כצום רשות (כמו הרמאדן) ויש סברה שמקורו בכלל ביום הכיפור היהודי (כמוהו הוא נחגג בעשירי לחודש הראשון של השנה).
מתוך האובך של התעמולה הנבערת והקסנופובית של אדון שפטל וחסידיו השוטים, מבצבצת דמותו של חה''כ עבאס מנסור גם כמעניינת וגם כעקבית.
חה''כ עבאס מנסור, בעקבות המורה הרוחני שלו עבדאללה נימר דרוויש מייסד הפלג הדרומי של התנועה האסלמית בישראל, פועלים בעקביות לפי האידיאולוגיה של תנועת האחים המוסלמים המקורית במצריים.
תנועה זו סברה שהאוייב הראשי של המוסלמים היא החילוניות והמודרנה שהיא הסוכנת שלה. במלחמתה בחילוניות הזו, התנגדה התנועה המצרית גם לתנועה הערבית הלאומית שתבעה עצמאות למצריים (מפלגת הופד דאז). האחים המוסלמים ראו גם בהם סוכנים של המודרניות לא פחות מן הקולוניאליזם הבריטי.
כדאי לחסידיו החדשים של עבאס מן התנועות הליברליות בישראל לזכור זאת. לבל יופתעו כאשר תתגלה התנגדותו הנחרצת של עבאס לכל מיני דברים כמו זכויות האישה והלהט''בים. הברית בין עבאס לבין מרץ היא סנסציונית לא פחות מן הברית בינה לבין בנט.
אין בפיסת מידע זאת כדי לפסול את הברית עם התנועה הזו. ידוע כי הפוליטיקה מזווגת זיווגים משונים והרבה פעמים המטרה מצדיקה את האמצעים. אבל לא כדאי לשכוח אותה, אם לא רוצים להיות מופתעים ומאוכזבים בעתיד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש