|
||||
|
||||
נדמה לי שעל רוב הספרים יותר מדברים מאשר קוראים; זו הגדרה מעניינת לקלאסיקה... American Gods הוא ספר לא רע, אבל לא השאיר חותם מיוחד בזכרוני, ולא הייתי קורא לו "קלאסיקה" במובן השגרתי יותר של המונח. לגבי The Expanse, לא הצגתי את "אופרת חלל" כביקורת, אלא כדיוק של הסוגה. במקרה או שלא קראתי שוב את טרילוגיית "המוסד" השנה, ולטעמי סדרת The Expense טובה ממנה, וגם כתובה הרבה יותר טוב. (באופן כללי, לאסימוב היו רעיונות נהדרים, אבל רמת הכתיבה שלו... לקתה בחסר). |
|
||||
|
||||
גם אני התאכזבתי מאלים אמריקאיים. כוא מהנה לקריאה בחלקו, בעיקר בהתחלה, אבל דועך לקראת הסיום עד כדי כך שאני בקושי זוכר מה קרה בסוף. וגם - נדמה לי שהוא קצת גונב מ''שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש'' - הדירק ג'נטלי השני של דאגלס אדאמס. |
|
||||
|
||||
פעם נתקלתי בהגדרה שאמרה ש״קלאסיקה היא לא יצירה שאתה רוצה לקרוא. היא יצירה שאתה רוצה להיות אדם שקרא אותה״. לצערי, אני לא זוכר מי נתן אותה. |
|
||||
|
||||
Classic: Something that everyone wants to have read but no one wants to read.
Mark Twain https://en.wikiquote.org/wiki/Classics#T |
|
||||
|
||||
כמובן! מי אם לא מארק טווין יכתוב שנינה על קלאסיקות שתהפוך לקלאסיקה בעצמה. תודה! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |