|
||||
|
||||
רואים שמזמן לא טבלת פתי-בר בתה חם. חצי דקה והוא מתפורר, ואז כבר ממש קשה לאכול אותו. פרק הזמן המומלץ הוא 5-10 שניות, שאז הוא יוצא קצת מרוכך אבל עדיין מוצק ופריך במרכזו. ולסיכום - חיקויים של הפתי בר המקורי מתפוררים אפילו יותר מהר ולא מוצלחים לטבילת אל-הרס. |
|
||||
|
||||
למדתי כמה דברים על הפתי בר [ויקיפדיה]. עד היום חשבתי שהפתי מגיע מלשון פתי מאמין לכל דבר לחתול ולעכבר. |
|
||||
|
||||
מעניין. כמו במקרה של חדוו״א, שוב לייבניץ לא היה מקורי. |
|
||||
|
||||
'מקורי' במובן שליינביץ וניוטון (אתונה/מדעים/חדווא) הם המקבילות של הרמא ורבי יוסף קארו (ירושלים/התגלות/שולחן ערוך) ? |
|
||||
|
||||
מכאן שבמקרה הזה שותים אותו (אבל לא בקשית). |
|
||||
|
||||
כן, אבל זה הורס את כל הכיף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |