 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, זאת טענה טריויאלית. אני אפרט. הטענה שלי היא שהעובדה שפוליטיקאי נבחר בבחירות ישירות לא מעידה שהדעות שלו לא נמצאות מתחת לאחוזון ה-30 בציר דעות כלשהו. הנחות היסוד לצורך ההסבר הן: שקיים ציר דעות יחיד, שהבוחרים בוחרים אך ורק לפי המיקום שלהם יחסית למיקום של המועמדים בציר הדעות (ולא, נגיד, לפי צבע החולצה של המועמדים, ההשתייכות המפלגתית, ההיסטוריה האישית וכו'), שכל המצביעים הם רציונלים שמסוגלים לזהות את המיקום שלהם ושל המועמדים על ציר הדעות, שכל המצביעים יממשו את זכותם, שאף מצביע לא מחרים אף מועמד ושמי שמקבל יותר קולות משאר המועמדים זוכה בבחירות (ולא מי שמקבל חצי מהקולות, כמו, נגיד בצרפת). ההנחה האחרונה לקוחה מהעולם האמיתי בקירוב מספיק, השאר לא אבל ככל שהעולם האמיתי מתרחק מהן יותר ככה הטענה מתחזקת (אני מקווה שברור למה, אבל אם לא, אני יכול להוסיף עוד הסבר). דוגמא שמוכיחה שמצב כזה יכול להיות קיים: נניח שגוש ה"שמאל" בוחר מועמד שנמצא באחוזון ה-25. גוש ה"ימין" מתפצל למועמד "מרכז-ימין" שנמצא באחוזון ה-55 ולמועמד "ימין-קיצוני" שנמצא באחוזון ה-67 (שניהם מרכזיים יותר ממועמד השמאל). מועמד גוש השמאל יקבל את 25% מהקולות שנמצאים משמאלו וחצי מ-30% הקולות שנמצים בינו לבין מועמד המרכז ז"א 40% מהקולות, מועמד גוש ה"מרכז-ימין" יקבל את חצי מה-30% שנמצאים בינו לבין מועמד ה"שמאל" וחצי מה-12% שנמצאים בינו לבין מועמד ה"ימין-קיצוני" ז"א 21% מהקולות ומועמד ה"ימין-קיצוני" יקבל את 33% הקולות שנמצאים מימינו וחצי מ-12% הקולות שנמצאים משמאלו, ז"א 39% מהקולות. ז"א המנצח יהיה מועמד השמאל עם 40% מהקולות למרות שהוא ממוקם באחוזון ה-25. מש"ל. (אני לא יודע באיזה אחוזון אתה מתחיל לקרוא למשהו "קיצוני" או "חריג") |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שגם הקביעה מה טריוויאלי ומה לא אינה טריוויאלית. אתה אולי מכיר את הסיפור כל המרצה ההוא עם ה"זה טריוויאלי" שלו (וריאנט של מה שמוזכר ב-תגובה 352639). העמדה שלי פשוטה: בלי קשר לקוטנייקטורה פוליטית ולפרשנויות שונות בקשר אליה, מי שנבחר בבחירות אישיות לעמוד בראש מפלגה גדולה, ואח"כ להיות נשיא של מדינה דמוקרטית, לא נתפס באותה עת ובאותה חברה כקיצוני מדי. מי שכן נתפס כקיצוני, אפילו אם עבר את המשוכה הראשונה, ילך בדרכו של בארי גולדווטר [ויקיפדיה]). אולי אפשר למצוא יוצאים מהכלל הזה, אבל הייתי מציע להשתמש בו כשבאים להעריך פוליטיקאים במבט לאחור. נראה לי שאתה מקדיש מאמץ רב יחסית לפתילון הזה ואני מרגיש לא נוח כי אני לא. אני מקווה שמלאכתך אינה לשווא ואנשים אחרים קוראים ומחכימים, אבל אני סיימתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אולי טריוויאלי לא היתה המילה הנכונה. התכוונתי שזאת עמדה נכונה במובן הלוגי של המילה (להבדיל מעמדה שנובעת מדעות או עמדה שנובעת מפשרנות של עובדות), ולכן עמדה שאני לא חושב שאדם רציונלי יכול לא להסכים איתה. גולדווטר לא קיבל כל כך הרבה יותר מווילסון (באחוזים). תוסיף לזה שב-1912 נשים עדיין לא יכלו להצביע, הקול הדמוקרטי היה מפוצל, ווילסון היה כריזמטי, ג'ונסון היה נשיא מכהן שעדיין נישא על הכאריזמה של קודמו בתפקיד, ושגזענות לא נחשבה לציר מרכזי מספיק בפוליטיקה, ותראה שלא רק שאפשר להבחר כשאתה מחזיק בעמדות "קיצוניות", אלא שזה קרה. אני בהחלט חושב שווילסון היה יוצא מהכלל הזה (לא הראשון ולא היחיד). ככלל, הוא נכון לרוב, למעשה, קורה שהוא נשבר. היה שלום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |