|
||||
|
||||
אני אכן משתמש בכלים חד-פעמיים בלי לחשוב פעמיים, ורק שמירה על שלום בית מונעת ממני לזרוק בקבוקי פלסטיק לאשפה הרגילה (אם אנחנו כבר בעניין - סוללות אני כן זורק לאשפה הרגילה). אני לא קוטף פרחי בר ולא משאיר זבל במקומות בילוי - אבל הסיבה לכך היא בהחלט לא "דאגה לאיכות הסביבה" אלא פאקינג נימוס בסיסי. כל התגובה שלך נקראת בעיני כמו טעות קטגורית אחת גדולה. למשבר האקלים יש גורם אחד ויחיד (שריפת דלק מאובני), ופוטנציאל הנזק שלו הוא "קטסטרופה גלובלית בעתיד הבינוני". זבל ברחובות או בטבע, פלסטיק בים וקטיפת פרחי בר הן איפשהו על הספקטרום בין "אי-נוחות אסטטית" לבין "בעיה אקולוגית קטנה". אפשר להתווכח על מה המדיניות הראויה בנושאים האלה, אבל זה דיון אחר לגמרי. (אם הייתה בתגובה שלך התייחסות עניינית, היא חמקה ממני). |
|
||||
|
||||
יופי טופי. (מקווה שזה ענייני מספיק) |
|
||||
|
||||
ענייני באותה מידה. |
|
||||
|
||||
שריפת דלקים אחראית לבערך חצי מפליטות הפחמן. לדוגמה: הבטון שבבניה אחראי לחלק מאוד לא זניח (בערך 10%?). גם אם נאיין באורך פלא את כל פליטת הפחמן העודפת כתוצאה מדלקים, נשאר עדיין בגרעון פחמני. מעבר לכך, כלי הפלסטיק הללו החלו את דרכם כנפט גולמי (אי שם במפרץ הפרסי?), שטו במיכלית לסין, הגיעו למפעל שבו הפכו מנפט גולמי לפלסטיק, נכנסו לתוך אריזה, שטו בעוד אוניה מסין לישראל (ועוד כמה כלי תחבורה בדרך), הגיעו אליך הביתה, וישר לפלסטיק האשפה. זוהי תרומתך הצנועה לשרפת דלק מאובן. |
|
||||
|
||||
(אני ללא ספק מחוץ לאזור הנוחות שלי כאן) הבנתי שרק בגזי-חממה ממקור מאובני יש בעיה עקרונית, ורק משריפתם מגיע תוספת פחמן למערכת האקולוגית. מכל השאר (מרעה ובקר, שריפת עצים ויערות וכו') מדובר במשחק חשבונאי של היכן בדיוק מאוחסן הפחמן שגם ככה מסתובב באזור (עדיף שהוא לא יהיה באטמוספירה - אבל זו לא בעיה קשה לקלוט אותו חזרה למערכת האקולוגית). יכול להיות שגם בעיבוד אבני-גיר יש בעיה דומה. אז בסדר: שנה את המשפט ל-"שריפת דלקים מאובנים ואבני גיר". פלסטיק הוא תוצר-לוואי של עיבוד נפט - ולמיטב ידעתי, אין אף חברת קידוח שהמודל העיסקי שלה מפוקס מפלסטיק. כנראה שלצריכה הפרטית הקוקלטיבית של פלסטיק בכל העולם יש השפעה אפסית על שריפת נפט. אבל גם אם מתעלמים מהתמונה הגדולה הזו: אני לא זוכר את הפרטים, אבל עברתי בזמנו על כל מיני השוואות בין ההשלכות הסביבתיות של שימוש בכלים חד-פעמים לרב-פעמיים (כולל ייצור, שינוע, שטיפה וכו') והתוצאות היו מספיק קרובות כדי שלא יהיה אכפת לי מי ניצח (החישובים האלה הם ממילא היוריסטיים). |
|
||||
|
||||
זה לא לגמרי נכון. פחמן בצורת מתאן תורם הרבה יותר לחימום מאשר אותה כמות פחמן בתורן CO2. מה שאתה אומר נחמד בתאוריה. אבל יש בעיה מעשית: לסגור את מאזן הפחמן. יש הרבה דרכים שונות לעזור לסגור את הגרעון ולא נראה שיש איזשהו פתרון אחד פשוט. אז צריכים להפחית ככל האפשר את שרפת הדלקים. אבל גם דברים אחרים. |
|
||||
|
||||
א. חשבתי שיש כבר כלים חד פעמיים מנייר/קרטון (בטח כבר כתבתי זאת כאן פעם). ב. טיעון השינוע נשמע לי לא משהו. גם כלים חד-פעמיים שונעו באותו מסלול, ומשקלם סדר גודל יותר - מה שמן הסתם צורך יותר דלק. ועוד לא הזכרנו את חומרי הניקוי שגם שונעו מסין, והשלוש שעות עבודה של מדיח כלים שלוקחות אנרגיה מתחנת כח פחמנית. וגם משתמשות בכמה ליטרים מים על הדרך. שמישהו שאב והסיע עם משאבות חשמליות מאות קילומטרים עד שהגיעו אליך הביתה. אז יותר קשה יהיה לך להראות שאכן אתה שורף יותר דלק עבור כלים חד-פעמיים (אבל אם יש לך נתונים שמשקללים את כל זה, הביאהם לכאן). יותר קל להסכים שאמנם הפסולת הפלסטיקית (אם א' לא מספיק) הבלתי מתכלה מזהמת, בעיקר כשהיא נאספת שלא כהלכה או נזרקת לים ומרעילה אותו ואת החיים והצומחים בו. אבל להאשים את עומר בתרומה פחמנית עקב שינוע, מצריך הרבה יותר שכנוע. |
|
||||
|
||||
אני משתמש לאחרונה בצלחות חד פעמיות שעשויות מעלי דקלים. הן כל כך טהרניות שרשום עליהן שהן נעשו מעלי דקלים שכבר נשרו מהעץ. אני זורק אותן לפח אבל אפשר פשוט להחזיר אותן לטבע. |
|
||||
|
||||
אדגיש שאנשים שזה מקצועם - נגיד, כלכלנים - כבר ישבו וניסו לעשות חישובים מפורטים ככל האפשר. אין לי יומרה להגיע למסקנה כמותית בעצמי (מה לעזאזל אני יודע, למשל, על ייצור כוסות זכוכית, חריסה או פלסטיק?). |
|
||||
|
||||
גם לי אין יומרה כזו, אבל בדיוק בשל כך החישוב החד-צדדי על החד-פעמיים של צפריר נראה לי לא משכנע. |
|
||||
|
||||
כלים חד פעמיים מקרטון צריכים ציפוי פלסטיק כדי להחזיק מים ולמנוע מחזור יעיל. |
|
||||
|
||||
אם זה לא היה ברור, לא הכנסתי את כלי הפלסטיק בגלל השפעתם על שינויי האקלים, ביו אם היא קיימת ובין אם לא, אלא כאחד מאותם דברים שמבטאים את הטרגדיה של ההמונים, אותו מחזה1 עצוב בו כולנו חיים, באופן כללי. "אנחנו מדינה קטנה וכמה כבר נועיל או נזיק לפלנטה לעומת הנזק הישיר שייגרם לנו מההגבלות" אינו אלא אחיו הגדול של "אני אדם אחד ומה זה כבר משנה אם אני משליך בחוף בקבוק או שניים?" אלא שאת הראשון אני שומע גם מפי אנשים כמו עומר, ואת השני, השבח לאל, (עדיין?) לא. גודלה של המדינה לא משנה, כי שינוי אורח החיים צריך לחול על כל אדם, בין אם הוא חלק מקולקטיב של 9 מיליון ובין אם הוא חלק ממיליארד ומשהו. תרומתך כאדם אינה אחד שונה מתרומתו של הודי, סיני או אמריקני. _____________ 1- לא יכול להיות ששייקספיר לא כתב על זה משהו, אבל השכלתי בתחום מוגבלת עד מאד. |
|
||||
|
||||
___ כתב, גלגל לגליל, הכניס לבקבוק (זכוכית, לא פלסטיק) והשליך לים. מחזה חד פעמי. |
|
||||
|
||||
איזה אינטרס יש לך לשמור על נימוס בסיסי (מלבד החשש מסנקציות חברתיות, שלא קיים בקטיפת פרחי בר)? |
|
||||
|
||||
על אף השמועות, אני לא פסיכופת עד כדי מסגור כל ההתנהלות החברתית שלי במונחים של אינטרסים אישיים. |
|
||||
|
||||
אם אתה פועל בניגוד לאינטרסים שלך בכל מה שנוגע לשמירה על נימוס, למה לא בכל מה שנוגע לשמירה על הסביבה? |
|
||||
|
||||
(אתה רציני?) |
|
||||
|
||||
(בהנחה שתגובה 742485 נכתבה ברצינות, כן, אני רציני. אם לא, אז סליחה, לא הבנתי את הבדיחה) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |