בתשובה לנציג החמוצים, 18/08/21 21:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שכמעט בכל המיקרים יש הבדל מעשי גדול כאשר מדגישים את ההבדל בין מדיניות מקומית לבין מדיניות מתואמת, אבל קשה למצוא דוגמא שהדיון בה לא יהיה מאד hairy. למשל, מיסוי דלק למכוניות: מעורבים בהחלטה כזו הרבה עניינים שאמנם מאד רלוונטים עבורה, אבל לא רלוונטים לדיון הנוכחי (ההשפעה על איכות האוויר ברחובות, תלות המשק במחירי הנפט, השיפור בבטיחות הדרכים כתוצאה מעידוד החזקת מכוניות חדשות יותר ומן הסתם עוד הרבה פקטורים אחרים). אבל אם מצטמצמים רק לפריזמה של "משבר האקלים", אז מיסוי על דלק למכוניות נראה כמו רעיון גרוע. החסרונות ברורים מאליהם, האפקט על ההתחממות הגלובלית כל כך קטן שקשה אפילו להזניח אותו, ומהפריזמה של "הכנת התשתיות לעתיד של מדיניות מתואמת" יש לזה ערך קטן מאד אם בכלל: הרי אף אמנה בעתיד הנראה לעין לא תגרור איסור מיידי על שימוש בדלק - אלא לכל היותר תאסור על מכירת מכוניות מזהמות ואולי תטיל מס עתידי על שימוש בדלק1 כדי לעודד מעבר למכוניות חשמליות. לא מפסידים כלום מהמתנה לרגע האחרון, ואם לצורך הדיון אנחנו מניחים שאין למס כזה שום הצדקה אינהרנטית היום - אז ישראל רק תרוויח מדחיית המיסוי לעיתוי בו הוא יהיה (לפחות כמעט) אוניברסלי. להבדיל, דוגמאות בהן אולי זה כן משנה: אם מעריכים2 שכתוצאה מתיאום בינלאומי בנושא האקלים מכוניות פרטיות יפסיקו להיות תחבורה פרקטית, אז הממשלה צריכה להכין תשיתיות תחבורה ציבורית טובות יותר. או אם מעריכים שהפקת חשמל מדלקים מאובנים תהפוך לבעייתית, אולי(!) כדאי כבר עכשיו להתחיל להטות את הפקת האנרגיה במשק לטכנולוגיות אחרות. אבל אני חושב שברוב המיקרים, עדיף לדחות את המדיניות לרגע בו יהיו חייבים ליישם אותה. לגבי הסנטימנט "ככל שאנחנו יותר מושקעים בתשתיות רעות, כך אנחנו מקטינים את האפשרות לאמנות אגרסיביות": אני סקפטי מאד לגביו אבל under-qualified מכדי לנסח טיעון רציני. אני משער שכל מכשול מהסוג הזה שמוצב או מוסר על ידי מדינות קטנות בטל-בשישים מול המופע של אותו מכשול שמקורו מאיזושהי מדינה גדולה אחת. אבל אפילו אם אתה צודק (וזו שאלה שצריך לענות עליה לפני שפוצחים בחקיקה), זה לא משנה את עיקרי הדברים3 והמסקנה לפיה זה רעיון רע "להקדים את שאר העולם" במדיניות סביבתית נותרת בעינה. 1 אינטואטיבית, אני בספק אם אי פעם זה צפוי להתגלות כעניין חשוב. אבל נניח. 2 זו דוגמא עקרונית, אני לא חושב שיש באמת הערכה רצינית כזו. 3 זה משנה במובן שאז יש ערך לתיאום דיפלומטי חלקי בין מדיניות קטנות, ובכך שהגדרת "שאר העולם" אותו לא כדאי להקדים מתרחבת להכיל - מלבד המדיניות הגדולות - גם "מסה קריטית של מדיניות קטנות". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבאמת השאלה היא עד כמה יש השפעה לפעולות שנעשות עכשיו באופן לא מתואם על פעולות עתידיות, מתואמות או לא. אני מבין את הספק שלך, אבל אני חושב שיש תקווה מסוימת להשפעה דרך דוגמה (ושיימינג). אחרי הכל, מה שאנחנו עושים מתבטא בהשוואות בינלאומיות שמופיעות בתקשורת. אני לא יודע כמה אלו משפיעות על פוליטיקאים, אבל אני מקווה שהן משפיעות גם על החלטות אישיות של יחידים, וגם על לחץ של הציבור על מקבלי ההחלטות, שאני מקווה שאינו זניח. פעם שאלתי את עצמי כמה נכון להתאמץ להיות "טוב" בעניינים שבהם לפעולותי יש השפעה אבל היא מאוד קטנה (צמחונות, נניח: כמה פרות תציל בפועל הצמחונות שלי אישית?). התשובה שנתתי לעצמי, ושאני עדיין די מאמין בה, היא: אני צריך להיות קצת יותר טוב מאיזושהי קבוצת ייחוס של אנשים מסביבי. זה איזון טוב בין להקריב כליל את האינטרסים או הנוחות שלי עם אפס השפעה, לבין להרים ידיים ולחכות לשווא לפעולה מתואמת. אני מקווה שכך אני גם נותן דוגמה לאחרים (אבל הלוואי שהייתי קצת יותר מוחצן, נניח עם יותר נוכחות ברשתות החברתיות, כדי שהדוגמה שלי תהדהד יותר). בתור דוגמה לאחרים, יש יתרון בלהיות קצת יותר טוב מהם מאשר הרבה יותר טוב: אם אני הרבה יותר טוב, אני עלול להיות מתויג כעוף מוזר או כקדוש יותר מהאפיפיור, וכלא רלוונטי. אם אני רק קצת יותר טוב, מה שאני עושה יכול להיתפס כיותר "נגיש" ובר-חיקוי. אני חושב שזה נכון גם ברמה הלאומית: ראוי לשאוף להיות קצת יותר טובים מאיזושהי קבוצת ייחוס, נניח המדינות העשירות והדמוקרטיות (אלו שמתמודדות עם דילמות דומות, ברמה הלאומית וברמת הפרט). כך אנחנו מושכים לכיוון הנכון, אך מגדרים את מידת ה"פראייריות" שלנו. כמובן שזה קריטריון מאוד מעורפל, אבל אני חושב שהוא כן שימושי כמצפן, גם בהחלטות קונקרטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולה. זאת גם תשובה מצויינת לשאלה- איך היית רוצה ששאר האנשים יתנהגו כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. דומני שפרקטית זה מאפיין גם את ההתנהגות שלי, פחות או יותר, אבל בלי הניתוח החכם שלך. הבעיה, כמובן, היא בחירת קבוצת הייחוס, ואני מנחש שלו הייתי חי בשוויץ הייתי מרגיש פחות צורך להיות ''טוב'' יותר מהאדם הממוצע, אבל אולי הסטנדרטים שלי היו משתנים בהתאם לסביבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |