בתשובה לאריק, 08/08/21 0:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעבר לזה שרינגו מתופף נהדר ועם סגנון חד-פעמי משלו שאין דומה לו, אני רוצה להציע תיאוריה נוספת למה הוא היה כל כך מושלם בתור המתופף של הביטלס. מתופפים מיתולוגיים בתולדות הרוק נודעו לשמצה במופרעות רבתי אפילו יחסית לנגני רוק ככלל. רבים מהם לא שרדו, ואפילו ב'ספיינל טאפ' יש בדיחה רצה על הענין הזה. רינגו הוא האנטי-תיזה למיתוס הזה, וזה היה חיוני ליציבות של הלהקה. כמו שכבר אמרתי כאן פעם לגבי הריסון - הביטלס יכלה להכיל שני אגו-מניאקים מפוארים, ועוד אחד כזה היה מפרק את הלהקה הרבה קודם. לכן המתופף - והגיטריסט - אולי הכי פחות מוחצנים בתולדות הרוק, ודאי יחסית למעמדם, היו חיוניים להשלמת הרביעייה הזו למשך עשור שלם ופורה. רינגו - אפשר לראות בראיונות איתו - הוא כל כך קול, שאפילו אם לנון היה אומר את השטות הזו, הוא היה מחליק על זה ומתופף הלאה בדרכו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אורך הרוח שלו היה יוצא מהכלל. בתקופת האולפן של הביטלס היו שירים שהוא ישב ותופף עשרות טייקים. למשל 21 הטייקים של הלטר סקלטר, שבסופו של האחרון, הגרסה שנכנסה לתקליט, הוא צועק- יש לי יבלות על הידיים. אבל גם הוא בסוף התעצבן על השתלטנות של מקרטני ועזב את הביטלס לשבועיים בזמן ההקלות של האלבום הלבן. בזכות הפתיל הזה ראיתי כמה סרטונים על רינגו. מסתבר שהיתה לו ילדות קשה. גדל בשכונת עוני באווירה דיקנסית, בילה שנה בבית חולים בגיל 7 ועוד שנתיים בבית הבראה בגלל שחפת שחטף בגיל 13. בשיקום שם גילה את התופים. בגיל 15 עזב את בית הספר ועבד בעבודות מזדמנות. בגיל 16 ניגן עם חברים כלהקת סקיפל, אבל עוד לא היו לו תופים, אז הוא השתמש באצבעון וכלי שנקרא לוח כביסה. היה חבר בכנופיה (זה היה או לחטוף מכות מהכנופיה המקומית, או להצטרף אליה ולחטוף מכות מכנופיות אחרות, הוא אמר). בגיל 17 קיבל מאביו החורג סט תופים משומש (בס וסנייר, ומצילה שעשויה ממכסה של פח זבל) שהוא היה לוקח איתו להופעות הלוך וחזור באוטובוס. עבד במפעל וניגן בערבים בלהקה עם החברים שזכתה להצלחה בזכות הצלחת הסקיפל בליברפול. ב 1959 כבר רכש לו שם בליברפול כמתופף והצטרף ללהקה הליברפולית המובילה- רורי סטורם וההוריקנס. ב 1960, אחרי ארבע שנים של התמחות במפעל היה צריך לקבל החלטה לצאת לסיבוב הופעות בן 3 חדשים עם הלהקה בווילס או להשלים את ההתמחות (שנה חמישית מתוך חמש). ההורים שלו היו כמובן בעד השלמת ההתמחות, וגם ארוסתו לא התלהבה, אבל הוא בחר במוזיקה (וזה גם שילם קצת יותר- על ההופעות בקיץ 60' עם רורי סטורם וההוריקנס, הלהקה הליברפולית המובילה באותה עת, הוא קיבל 16 פאונד לשבוע במקום 14 במפעל). באוקטובר 1960 הרורי סטורם וההוריקנס חתמו עם המועדון בהמבורג שבו הופיעו גם הביטלס, ההורינקס המצליחים קיבלו את השורה העליונה במודעות וגם יותר שכר מהביטלס. והנה פריט טריוויה מעניין שגיליתי עכשיו- באותו חודש נכנסו ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו לראשונה ביחד לאולפן הקלטות. זה היה בהמבורג, והם התכנסו כדי ללוות את הבסיסט של ההוריקנס שרצה להקליט כמה שירים. לא פיט בסט, לא סטיוארט סת'קליף ולא אף אחד אחר מחברי ההוריקנס. רק ארבעת המופלאים (וכמובן יוזם הארוע לו וולטרס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג על מה אתם מדברים, אבל אאז''נ היה בשעתו קונצנסוס שרינגו הוא מתופף גרוע, החוליה החלשה ברביעיה, ושאהרל'ה קמינסקי יותר טוב ממנו. אני לא יודע אם זה כמו לטעון שערן זהבי יכול להחליף את מסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כזה. רינגו תמיד נחשב המתופף הכי underrated בעולם. הכי העריכו אותו דווקא המתופפים. הוא השפיע על דור שלם של מתופפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן טיפחתי הגיג מקביל, על "כוורת". כידוע מבין ששת הנגנים שלה, חמישה הוכיחו עצמם כמוזיקאי-על בקריירות סולו. נשאלת השאלה, כמו שאנפף מאיר פניגשטיין, מה רמתו של השישי, מאיר פניגשטיין עצמו, כמתופף, מה תרומתו לצליל של כוורת (לצד תרומתו הבלתי מעורערת לצד ההווי והצחוקים של הלהקה), והאם הם היו יכולים להיות עוד יותר טובים, אם אפשר בכלל לדמיין דבר כזה, עם מתופף אחר1. בזיכרון שלי לא זכורים אצלם רגעי תופים מרשימים במיוחד. בחנתי את ההגיג בהאזנה לשלושת אלבומיהם בתשומת לב מיוחדת לתופים. אכן, ברוב מכריע של השירים יש לתופים תפקיד בנאלי ואף נרפה משהו. ברגעים מפורסמים של קצב שנותן בראש ("טנגו צפרדעים", המכות המודגשות ברגעי מפתח ב"שיר המכולת") נראה שמי שעושה את רוב עבודת הקצב זה גיטרות (מצרך שהיה זמין בשפע ב"כוורת", כמובן). אבל דווקא בקטעים האינסטרומנטליים והמאולתרים מתגלה תיפוף נהדר, חזק יצירתי ומוביל. דוגמה בולטת: הפתיחה של "למרות הכל". עם עד כאן אני לא מדבר שטויות (ברור שכן), אז נראה לי שהאשמה בחוורונם הכללי של התופים בכוורת היא לא בפניגשטיין, אלא אולי בסנדרסון, בכובעו כאדריכל הצליל של כוורת, שלא השכיל לנצל אותם. או שמא העניין הוא אופן ההקלטה. מחפירותיי בויקיפדיה על הביטלס אני למד שהקלטות שירים החלו אז בערוץ תופים שנתן את הקצב, ועל רקעו הוקלטו הכלים והקולות האחרים בהדרגה. אם רצו אפקטים יצירתיים יותר של תופים, היה צריך להקליט ולהוסיף אותם לחוד אחר כך. יכול להיות שבכוורת לא טרחו על החלק הזה. ומה בקטעים האינסטרומנטליים והמאולתרים? ניחוש פרוע, הם הוקלטו מייד כשכל הלהקה מנגנת יחד. 1 מאיר ישראל, לפי ויקיפדיה, סירב להזמנת סנדרסון להצטרף ל"כוורת", "כי הם ניגנו כמו להקה צבאית"! מי עוד היה אז? לזוהר לוי, אומרת ההיסטוריה, היה אגו אמנותי כל כך ענק, שברור שלא היה לו מקום באותה להקה עם סנדרסון. מועמד: עמי טרייביטש! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פניגשטיין מתופף טוב. יש לו feel ויש לו חותמת. זה יותר מורגש בקטעים הפרוגיים כמו למרות הכל. לא מי יודע מה יצירתי, אבל מה אפשר כבר לעשות עם המקצבים של גוליית ומדינה קטנה? אני חושב שלכוורת לא היה שיר אחד של Hard Rock מתחילתו ועד סופו, תמיד הם נמסים באמצע לאיזה אומ-צה. בכל זאת באומ-צה של המגפיים של ברוך פניגשטיין מצליח להיות דומיננטי ויצירתי. וכשנתנו לו לדחוף הוא דחף יפה, כמו בסוף של הבלדה על ארי ודרצ'י. בהופעות הוא היה מתפרע בסולו תופים ארוך ומספק (מה ידעתי אז) ביו-יה. הכי חלש שלו לטעמי- העולם שמח: שיר שמתחנן להרבה תופים שמחים ויצירתיים ומקבל תה פושר. הכי מוצלחים לטעמי- המגפיים של ברוך ושיר מלחים. אם אתה רוצה מישהו שישלים את חמשת הגאונים ויתן מאצ' לאולארצ'יק בחטיבת הקצב אני חושב על פיל קולינס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עם עד כאן" | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |