|
||||
|
||||
מעבר לאי חוקיות, זנות היא גם לא נורמטיבית. השאלה מה יקרה אם היא תהיה חוקית ותשאר לא נורמטיבית לא כל כך מעניינת אותי. השאלה שיותר מעניינת אותי זה מה יקרה אם הנורמות ישתנו (וגם זה, אם להיות כנה, לא כל כך מעניין אותי בהקשר של זנות והרבה יותר מעניין אותי בהקשר של בחירות). אני מבין אם אתה לא יכול לתת תשובה. אני יודע שאני לא יכול לתת תשובה. אני לא מבין מה זה משנה בכמה קולות הוכרעו הבחירות האחרונות. האם אתה טוען שהתוצאות יהיו בהכרח פחות מדוייקות (מול רצון הבחור)? אם נהפוך את השוחד ללגיטימי נוכל להפעיל עליו רגולציה כבדה ובעזרת זה למנוע יצירת מונופולים ולאפשר כניסה קלה לכוחות חדשים. אני מבין שמן הסתם זה לא יקרה בגלל שזה מנוגד לאינטרסים של בעלי הכח, אבל זאת כבר נשמעת לי בעיה טכנית (שאין לי תשובה עליה). "...באיזו סיטואציה לגטימית (שלא כולל שוחד בחירות, איומים, סחיטה וכו') דבר כזה יכול להתרחש?" אני לא יכול לחשוב על סיטואציה כזאת. אבל, איך שאני רואה את זה, השאלה היא כמה מאמץ צריך להשקיע על מנת למנוע משחקנים רעים לגרום נזק. נראה לי שזה צריך להיות תלוי במידת הנזק שהם יגרמו (להבדיל מהנזק שהם יכולים לגרום). די דומה לשאלה האם לשים אזעקה בבית... |
|
||||
|
||||
בינתיים יש דוגמה מעשית למישהו שמנסה לשפוך כסף (אבל בתבונה ולאורך זמן ולא סתם לקראת הבחירות) כדי לנצח בבחירות: ניר ברקת. הוא משקיע סכומים שמתמודדים אחרים יכולים רק לחלום עליהם. כיום יש חוקים שמגבילים הוצאות, אבל רק בזמן מערכות בחירות. לכן ברקת לדעתי מפר את רוח החוק (אבל בוודאי שלא מפר את החוק). מתמודדים אחרים בליכוד שבמקרה לא יכולים לשפוך סכומים דומים נמצאים בעמדה נחותה. האם פוליטיקה צריכה להיות משחק לעשירים או חברים של עשירים? |
|
||||
|
||||
פוליטיקה עכשיו היא משחק של עשירים, חברים של עשירים ושליחים של עשירים. ניר ברקת שופך את הכסף שלו, נתניהו, בנט ולפיד שפכו את הכסף של אחרים. האם זה צריך להיות ככה? אני חושב שלא. האם אני חושב שיש לי פתרון טוב? לא. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח בדיוק על מה הדיון, אבל עלתה השאלה למה חשאיות זה דבר חשוב. אז קצת רקע: כיום חשאיות נחשבת כאחד מיסודות הבחירה הדמוקרטית. (בחירות דמוקרטיות חייבות להיות: כלליות, שוות, חשאיות, מחזוריות, ועם התמודדות חופשית). זה מופיע בשיעורי אזרחות. זה מופיע בהנחיות של ארגונים בינלאומיים שמפקחים על בחירות. זה מופיע אפילו בהצהרת זכויות האדם מ 1948. מבחינה היסטורית, במאה ה 19 בהרבה מדינות אימצו הצבעה חשאית במקום הצבעה פומבית (לדוגמא הצבעה בה המצביע פשוט אומר בקול במי הוא בוחר). זה צץ בתור תגובה לכל מיני לחצים ישירים ועקיפים שהופעלו על המצביעים. כאנקדוטה, נפוליון (שהיה סוג של דיקטטור) ניסה לבטל את החשאיות של הבחירות ב 1851 אבל התקפל בגלל התנגדויות. הנימוק הראשי לכך שהבחירות יהיו חשאיות (במקורות השונים האלו) היא כדי שהבחירה של האדם תהיה חופשית וללא לחצים. לגופו של עניין... לדעתי בחירות חשאיות התחילו בתור עניין פרקטי אבל חשפו איזשהו עניין יסודי יותר. זה כמו עניין הפרטיות. כמה אנשים גילו את המידע שלהם במקום לא צפוי באינטרנט. ידה ידה ידה, פתאום פרטיות מופיעה בחוק יסוד של הכנסת. הדמוקרטיה מושתתת על איזשהו אמון בסיסי של הציבור שזהו "משחק הוגן". אם חלקים של הציבור חושבים שזה משחק לא הוגן - זוהי בעיה גדולה מאד. אני חושב שהחשאיות תורמת מאד לאמון הזה ובגלל זה היא כל כך הצליחה (עוד אנקדוטה - גם ברפובליקה הרומאית התחילו בהצבעה פומבית ועברו לחשאית). מה שאתה כותב בגדול זה - בסדר ההוגנות תפגע, אבל בקטנה. זה לא ישנה את תוצאות הבחירות באופן משמעותי. אולי אתה צודק. אבל לדעתי זה כן ישחק את אמון הציבור (ואין לנו הרבה רזרבה של אמון, הרבה אנשים בכלל לא מצביעים) |
|
||||
|
||||
אני אנסה להסביר על מה הדיון, אבל אולי זה ישמע הסבר לא כך כך הוגן משום שהוא מוציא צד אחד כצודק יותר מהצד השני (לא בכוונה רעה, פשוט נראה לי שזה נכון). די מקובל, נראה לי, שבחירות פומביות לגמרי, ז"א בחירות בה כל שחקן יכול לדעת בוודאות למה הצביע כל מצביע אחר, הן לא לגיטימיות. מצד שני, די מקובל, אני מקווה, שבחירות חשאיות לחלוטין, ז"א בחירות בה לאף מצביע אסור להגיד למי הוא הצביע (או מתכוון להצביע) לאף אחד הן לא פרקטיות. ז"א, נראה לי שהתכנסנו (לא רק כמגיבים באייל, אלא בכלל כחברות דמוקרטיות) לרמת פומביות בה אם אתה רוצה לדעת מה אני הצבעתי אתה יכול לשאול אותי, ואני יכול לבחור אם לענות לך או לא לענות לך ואין לך דרך חוקית לאלץ אותי לענות לך ואם בחרתי שלא לשקר לך אין לך דרך לדעת ששיקרתי. בתוך רמת החשאיות הזאת יש תת חלוקה של אם אתה בוחר לענות לי ויותר מזה, רוצה להוכיח לי שאתה לא משקר, כמה מנגנון הבחירות צריך להקשות עליך. בתוך תת החלוקה הזאת יש מדינות שבחרו לעשות את ההוכחה קלה יותר ומדינות שבחרו לעשות את ההוכחה קשה יותר (אם כי, כדאי להדגיש, לא בלתי אפשרית). הדיון הוא על השאלה אם המדינות שבחרו לעשות את ההוכחה לקלה יותר על ידי איפשור של הצבעה בדואר יכולות לקרוא לעצמן "דמוקרטיות". הטענה של הצד שטוען שלא הן לא באמת מדינות דמוקרטיות, היא שיכול להיות שמישהו חטף את הילד שלך, ויחזיר אותו רק אם תוכיח להם שהצבעת לש"ס (נגיד). ואז, במקרה של הצבעה בדואר, תוכל לצלם את עצמך שולח את המעטפה ולשלוח להם את התמונות. עלו כאן כל מיני תתי תרחישים של התרחיש הזה (שוחד, קידום, פרסים...) אבל כולם בסופו של דבר אותו תרחיש. הטענה של הצד שטוען שכן, הן יכולות לקרוא לעצמן דמוקרטיות, היא שהתרחיש הזה לא כדאי כלכלית (ולכן, מן הסתם, לא יתקיים בסדר גודל גבוה מספיק), לא ישפיע על תוצאות הבחירות, ויכול להתרחש גם בהצבעה בקלפי. |
|
||||
|
||||
תגובה טובה. גרמת לי לחשוב שלכאורה כדי לשמור על רמת החשאיות שלא תצנח בעידן הטלפונים המסריטים צריך היה להפקיד את הטלפון בועדת הקלפי לפני הכניסה מאחורי הפרגוד, ואכן אני תומך בתקנה כזו. |
|
||||
|
||||
ומה עם משקפיים? |
|
||||
|
||||
זו כבר רמה גבוהה יותר. כרגע כל מה שהרבי צריך להגיד לחסידים שלו הוא להסריט את עצמם מצביעים ולשלוח את הסרטון. לרכוש עבורם משקפיים זו כבר לוגיסטיקה אחרת. |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי להתלות באילנות שמבינים בנושא. שני פרופסורים למדעי המדינה, בארה"ב כתבו ספר שטוען שהפיכת ההצבעה למשהו נוח יותר אינו מגדיל את אחוזי ההצבעה ומאידך מסכן את ההוגנות של הבחירות. לינק לכתבה למטה, הנה ציטוט רלוונטי. Orr: It’s important to remember that postal voting makes ballots insecure because it takes them out of the control of election officials. That’s especially problematic at the time of voting. We are concerned that domineering spouses or parents, clergy, employers and so on may try to influence how relatively vulnerable voters actually vote. Such electoral domination was quite common prior to the implementation of the secret ballot and still occurs relatively frequently in jurisdictions where voting secrecy is imperfect. There’s no reason to believe that those willing and able to engage in electoral domination will not quickly take advantage of the opportunity here in the United States, too. That said, there are currently no academic studies aimed at uncovering electoral domination in US states that have adopted voting by mail; most research to date has focused on fraud בקיצור התסריט שציירת נשמע דמיוני צדי. אבל דמיין לך את אותם פעילים נלהבים של ש"ס, שכיום דואגים כל בחירות להסיע קשישים לקלפי. אז עכשיו במקום להסיע את המצביעים אל הקלפי, יסיעו אותם למתנ"ס של ובו יש אך ורק פתקים של ש"ס ואפס משגיחים של מפלגות אחרות. במתנ"ס הזה הם "יעזרו להם" למלא ולשלוח את המעטפה. בבחירות הבאות הם כבר לא יסיעו אותם אלא רק יאספו את המעטפות כי חבל להטריח קשישים אם אפשר לשלוח את המעטפה בשמם, נכון?האם הדבר הזה ישנה את תוצאות הבחירות באופן משמעותי? כנראה שלא. ואותם פעילים של ש"ס, לפחות אלו שייתפסו, יעשו בחומרה. האם "מותר או אסור" לקרוא לזה דמוקרטיה? שלה לא מעניינת בעיני. באופן מעשי, הבעיה היא שאתה שוחק את אימון הציבור בדמוקרטיה בגלל שאתה מאפשר תעלולים שכאלו. לינק למקור. |
|
||||
|
||||
לא קראתי, אז קשה לי להתייחס לספר ברצינות. כל מה שאני יכול לעשות זה להתייחס לתגובה שלך: א. הגדלת אחוזי ההצבעה לא צריכה להיות מטרה בפני עצמה. אם, למשל, היו עוברים בני יורק להצבעה ביום שבת, אולי זה היה מגדיל את אחוזי ההצבעה, אבל זה היה שולל, דה פקטו, מהיהודים אורתודוקסים מלהשתתף בבחירות, ולכן נראה לי די ברור שזה צעד לא לגיטימי. ב. אני לא חושב שהשאלה היא אם "מותר או אסור" לקרוא לזה דמוקרטיה - אנחנו לא משטרת הקריאות. לכל אחד יש הגדרה קצת שונה למושג "דמוקרטיה", וכפועל יוצא מהשוני בהגדרות מדינות שונות ומשטרים שונים יכולים ליפול לתוך או מחוץ להגדרה. השאלה היא אם המדינות שמאפשרות הצבעה בדואר נופלות מחוץ להגדרה או בתוכה. לפי איך שאני מבין את ההגדרה של המושג דמוקרטיה, בפנים, נראה לי שלפי איך שאריק מבין את המושג דמוקרטיה, בחוץ. ג. אני לא בטוח שזה הגורם לשחיקת אמון הציבור בתהליך הבחירות. כזכור, סידני פאול תקפה גם הצבעות בקלפי ולא רק בדואר. |
|
||||
|
||||
הנושא העיקרי הוא ג. לא התכוונתי לומר שזהו הגורם היחידי לשחיקת האימון. אמרתי שברגע שאתה מאפשר לתעלולים כאלו לקרות , אתה שוחק עוד יותר את אימון הציבור. אבל אני רוצה להבין מה אתה אומר. המומחים אומרים שאותן תופעות של לחץ על המצביע. לא נעלמו מהעולם במאה ה19 ועדיין קיימות אפילו בארה"ב. וברגע שאתה מסיר את הפיקוח של ועדת הקלפי, אתה פותח פתח הרבה יותר גדול. נתתי דוגמא ללחץ לא הוגן של פעילי ש"ס על מצביעים חלשים. לחץ שהרבה יותר קשה למנוע כשההצבעה היא בדואר. האם אתה מסכים שתופעות כאלו יקרו יותר? רק פשוט חושב שזה לא נורא? |
|
||||
|
||||
אני מסכים שיכול להיות שתופעות כאלה יקרו יותר. זה תלוי לא רק במנגנון אלא גם בפרטי המימוש של המנגנון, בכבוד שיש בחברה לערכים דמוקרטים, לבחירות חופשיות, לכיבוד החוק ובכלל בנורמות החברתיות ועוד. אני חושב שזה נורא אם וכשחוסר האמון של הציבור באמינות של תוצאות הבחירות עובר רף מסויים ו\או אם וכשמספר הקולות שנספרו כתוצאה מטריקים מלוכלכים גדול מספיק להשפיע על התוצאות הסופית. |
|
||||
|
||||
אם ש''ס תגדיל את כוחה בבחירות עקב כך ותשב בקואליציה, היה סמוך ובטוח שהפעילים שייתפסו לא רק שלא ייענשו בחומרה, אלא יתוגמלו ביד נדיבה. וזה בדיוק שורש הבעייה (לפחות אחד השורשים). |
|
||||
|
||||
בדיוק בגלל זה כתבתי יעשו בחומרה (כלומר יתקבלו לעבודה באינטל) |
|
||||
|
||||
האם מדובר בחומרתו של משיח? |
|
||||
|
||||
השאלה שלך סופר תיאורטית ומערבת שינויים חברתיים שאין להם תקדים באף מדינה. כמובן שאני לא יכול לתת תשובה. אהיה בשוק מוחלט אם מישהו על פני כדור הארץ יכול לתת תשובה על שאלה כזאת. נתתי אינדקטור, לא תשובה חד משמעית. "אני לא מבין מה זה משנה בכמה קולות הוכרעו הבחירות האחרונות. האם אתה טוען שהתוצאות יהיו בהכרח פחות מדוייקות (מול רצון הבחור)?" לא. ראשית, "בהכרח" זאת מילה חזקה. שנית, "רצון הבוחר" לא מתקיים בוואקום1. אני טוען שבדמוקרטיה, המצב האופטימלי הוא שלכל אזרח יש פונטיאל השפעה זהה על תוצאות הבחירות2. במציאות, לבעלי הון יש פוטנציאל השפעה יותר גדול, לכן צריך לצמצם את הפוטנציאל הזה תוך איזון בין זה לזכות הקניין של בעלי ההון ושאר האזרחים. יש סיכוי מאוד מאוד מאוד גדול (לא "בהכרח") שאם נהפוך שוחד בחירות לנורמטיבי, זה האיזון יופר באופן חד לטובת בעלי ההון. "אם נהפוך את השוחד ללגיטימי נוכל להפעיל עליו רגולציה כבדה ובעזרת זה למנוע יצירת מונופולים ולאפשר כניסה קלה לכוחות חדשים." גם עכשיו יש רגולציה כבדה על שוחד - אוסרים עליו. "השאלה היא כמה מאמץ צריך להשקיע על מנת למנוע משחקנים רעים לגרום נזק." אם נאפשר שוחד בחירות, זה מעלה את הנזק הפוטנציאלי ובו זמנית נצטרך להשקיע יותר מאמץ כדי לצמצם את הנזק (מדרג המאמץ הוא: לא לאסור על שום דבר כלום -> לאסור על הכל -> לאפשר חלק ולאסור על חלק אחר). "בעזרת זה למנוע יצירת מונופולים ולאפשר כניסה קלה לכוחות חדשים." אתה מתכוון לכוחות חדשים... של נותני שוחד? ______________ 1 נניח שאני בעל הון שרוצה לסלק עובדים זרים מישראל. אני מממן קמפיין שמציג את העובדים הזרים בתור רמאים, גנבים ואנסים. הקמפיין פועל, והציבור בוחר במפלגה שמגרשת את כל העובדים הזרים מהארץ. מה הוא "רצון הציבור"? מה שהציבור אומר שהוא רוצה, או מה שהציבור היה רוצה לולא היו משכנעים אותו במידע כוזב? 2 כל אזרח יכול להצביע או לא להצביע, להתנדב או לא להתנדב במפלגה עימה הוא מזדהה, לתרום או לא לתרום סכום כסף כלשהו למפלגה וכו'. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבין מה זה משנה בכמה קולות הוכרעו הבחירות האחרונות (ירדן הסביר טוב ממני את אי ההבנה שלי). "גם עכשיו יש רגולציה כבדה על שוחד - אוסרים עליו." יש טענה, אני לא יודע אם היא בהכרח נכונה, שלגיטמציה ורגולציה עובדות טוב יותר מאי לגיטימציה (למשל בדיונים על סמים, זנות, הימורים, אלכוהול...). ז"א, עכשיו אתה אוסר על שוחד ואולי מאפשר לכל מיני גורמים עבריינים להכנס לשוק הזה, אבל אם תהפוך אותו ללגיטימי תוכל לשלוט על השחקנים ועל זה שהם שומרים על חוקי המשחק. "אתה מתכוון לכוחות חדשים... של נותני שוחד?" אני מתכוון לכוחות פוליטיים חדשים. |
|
||||
|
||||
אפשר להשוות את ישראל לארצות הברית מבחינת חוקי מימון מפלגות. בישראל יש מגבלות למימון. יש דרכים לעקוף אותן, אבל הן מוגבלות. בארצות הברית בפועל אין (כלומר: יש, אבל אפשר ליצור ועד פעולה, PAC, „לא מפלגתי״, ולהעביר דרכו כמה כסף שרוצים. זה מאפשר לכסף להשפיע. |
|
||||
|
||||
הבאת דוגמא בה כדי לשנות תוצאות הצבעה צריך לשחד 10 מיליון (או כמה שלא יהיה), אז הבאתי דוגמא נגדית. אם מספר הקולות לא רלוונטי, לא הבנתי מה ניסית להראות עם קליפורניה. "יש טענה, אני לא יודע אם היא בהכרח נכונה..." נכון, יש טענה כזאת. לדעתי היא לא רלוונטית במקרה של שוחד בחירות. אם אתה סבור אחרת, אתה מוזמן לעלות אותה בהקשר של השיחה הזאת. "אני מתכוון לכוחות פוליטיים חדשים." אם כוחות פוליטיים חדשים צריכים לתת שוחד כדי להתקדם, נראה לי שעדיף לוותר עליהם. לא? |
|
||||
|
||||
סה"כ מספר הקולות רלוונטי אם אנחנו רוצים לחשב את העלות של קניית בחירות, מספר הקולות בהן הוכרעו הבבחירות לא רלוונטי לדעתי. אני לא יודע אם היא רלוונטית למקרה של שוחד בחירות (או למקרים אחרים). בטח לא מספיק על מנת שאצליח להגן עליה. מה שאני אומר זה שאני לא בטוח שאפשר לבטל אותה בהנף יד. למה לדעתך היא לא רלוונטית במבקרה של שוחד בחירות? "אם כוחות פוליטיים חדשים צריכים לתת שוחד כדי להתקדם" :) אני אנסה לנסח את אותה תשובה מחדש. בארצות הברית (למשל) מאד קשה לכוחות פוליטיים חדשים שזוכים לתמיכה ציבורית להגיע לעמדות כח. בישראל זה קצת יותר קל, אבל עדיין די קשה. יש לקושי הזה, כמובן, לא מעט יתרונות, אבל מצד שני הוא מונע מנציגי הציבור לייצג את הציבור באופן נאמן. היום, על מנת להגיע לעמדת כח אתה צריך לשכנע את הציבור ולהשתלב במערכת הפוליטית, אולי בסיטואציה שבה שוחד הוא חוקי תצטרך לשכנע את הציבור ולהשקיע כסף במקום. כל זה, כמובן, נכון רק בסיטואציה שכולם משחדים ושוחד הוא לגיטימי ומקובל. |
|
||||
|
||||
" סה"כ מספר הקולות רלוונטי אם אנחנו רוצים לחשב את העלות של קניית בחירות, מספר הקולות בהן הוכרעו הבבחירות לא רלוונטי לדעתי." להפך, הנתון הרלוונטי הוא בדיוק מספר הקולות בהן הוכרעו הבחירות. זאת כמות האנשים שאתה צריך לשחד כדי לנצח בבחירות (פלוס מרווח בטחון, נגיד). אפשר לטעון שברגע שמאפשרים שוחד, בחירות יהפכו ל-bidding war בין כלל הבוחרים, כך שהשיקול העיקרי של הבוחר יהיה גובה השוחד ואז באמת צריך לשחד את כולם (או כמעט כולם). רק שהמצב הזה בפני עצמו אינו רצוי (אני מניח שזה מוסכם?). לא אמרתי שפטרתי את האנלוגיה בהינף יד, אמרתי שאני לא חושב שהיא רלוונטית. ובבקשה אל תעלה טיעונים שאתה לא מוכן להגן עליהם. זה יוצר דינמיקת שיחה א-סימטרית בה עיקר הנטל נופל עלי. אתה לא צריך לדעת שמשהו רלוונטי כדי להגן על הטיעון, מספיק שתדע שהוא יכול להיות רלוונטי (ועדיף גם באילו תנאים). "עמדת כח" הוא מושג כללי מדי, שמרחיב את יריעת השיחה הרבה מעבר לגוף המייצג1. אתייחס ליכולת להיבחר לכנסת, לסנאט וכו'. כדי להיבחר צריך לשכנע מספיק אנשים להצביע לרשימה במסגרתה אתה מתמודד. כדי ששחקן (רשימה) חדש יעשה זאת, הוא צריך כסף (או לפחות ערבות מטעם מי שיש לו כסף), סיקור תקשורתי ומסר שהציבור פתוח אליו. מבין המשולש הזה, הצלע שהכי הייתי רוצה להקטין היא כסף ולאחר מכן סיקור תקשורתי. את הצלע של המסר אני רוצה לחזק. לדעתי מתן לגטימציה לשוחד יעשה בדיוק את ההפך. "אולי בסיטואציה שבה שוחד הוא חוקי תצטרך לשכנע את הציבור ולהשקיע כסף במקום." אולי. ואולי מחר ג'ף בזוס יחליט לתת לי את כל הכסף שלו. ____________ 1 לדעתי לשלדון אריסון ועמוס שוקן יש עמדת כח גדולה משמעותית מאשר לפטין מולא. |
|
||||
|
||||
"אפשר לטעון שברגע שמאפשרים שוחד..." זה מה שטענתי. רק שזה לא יהפוך ל-bidding war רגיל, בגלל שמצביעים ידרשו יותר שוחד ממפלגה שהם מסכימים איתה פחות, לכן הערכתי שהרפובליקאים יצטרכו לשלם כפול מהדמוקרטים עבור כל קול בקליפורניה. אני מסכים שהמצב לא רצוי, רק שאני לא לגמרי בטוח למה. "... אל תעלה טיעונים שאתה לא מוכן להגן עליהם" הבעיה שלי היא שאינטואיטיבית אני נוטה להסכים איתך, אבל אני לא מצליח לנמק לעצמי למה והטיעונים שלך, שאמנם תואמים את האינטואציה שלי, לא נשמעים לי כטיעונים שהיו משכנעים אותי אילו האינטואיציה שלי היתה שונה. |
|
||||
|
||||
אתה בעצם אומר שאינך יודע עד כמה אתה מסכים בגלל איכות הטיעונים ועד כמה בגלל ההטיות שלך? בוא ננסה לבנות טיעון from the ground up: מטרת המדינה היא לשרת את הציבור. זאת לא טענה אלא ערך, אז אין כאן מה להשתכנע או לא להשתכנע. או שאתה מסים עם ההצהרה ברמה הערכית או שלא. אם כן, תפקיד הפוליטיקאי במדינה הוא לייצג את האינטרס1 של קהל הבוחרים שלו ושל הציבור2. זאת טענה, אבל היא נראית לי כמעט נובעת מהגדרה. לכן, מטרת העל שלנו אינה דווקא הורדת חסמי כניסה להתארגנויות פוליטיות חדשות, אלא לוודא שהפוליטיקאים אכן מייצגים נאמנה את האינטרס של הבוחרים. עד כאן נראה לך שאנחנו על קרקע יציבה? __________________ 1 אינטרס, לא רצון. לפוליטיקאי אין דרך לדעת מה הרצון של קהל הבוחרים בכל נושא ונושא, והפוליטיקאי גם חשוף לייעוץ מקצועי, מידע מסווג ולא מסווג ושיקולים שהציבור לא נחשף אליהם. 2 עקרונית, יתכן ניגוד אינטרסים בין "קהל הבוחרים" ל"ציבור". בפועל, כולם חושבים שהאינטרס שלהם הוא גם האינטרס של כלל הציבור, אז האבחנה לא מהותית. |
|
||||
|
||||
תחליף ''אינטרסים'' ב''אינטרסים וערכים'', וכן, נראה לי שאנחנו על קרקע יציבה. (ז''א, אני חושב שמטרת המדינה היא לא רק לשרת את קהל הבוחרים, אלא גם את מי שאינם זכאים או יכולים לבחור, כולל במידה מסויימת אזרחי מדינות זרות, אבל נראה לי שזאת לא נקודה עקרונית בטיעון שלך) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |