|
||||
|
||||
ברשותך נשים רגע את הריכוז בצד כי אכן עצם ההצבעה מרחוק היא לוז העניין. אני מסכים לגמרי לפסקה השניה שלך לגבי מערכת האינטרסים שם, אבל התפיסה הבסיסית בארץ היא שחשאיות הבחירה חשובה מאוד, גם אצל ליברלים טובים. ירדן התחיל קצת לאתגר אותה במעלה הפתיל ויהיה מעניין אם ימשיך בכך, אבל נראה לי שזו היתה ברירת המחדל גם אצל יובל נוב ואצל צפריר. אמנם הפתיל התחיל בהתייחסות למוגבלים מבחינה שכלית ולא לסתם מצביעים. דווקא מפני שאנחנו לא יודעים למי הצבעה מרחוק תעזור, יש לנו כאן מקום לדיון קצת חופשי יותר מהטיות. |
|
||||
|
||||
ליברלים בישראל מפחדים שפתיחת האפשרות להצבעה מרחוק תאפשר להרבה יורדים להצביע לישראל ביתנו ולליכוד. בקשר לחשאיות הבחירות, לדעתי1, בצורה הקיימת מדובר במאמץ מיותר. מצד אחד, אנחנו רוצים להקשות ככל האפשר מאנשים לאיים על מצביעים (או לשחד מצביעים)2. מצד שני, אנחנו רוצים להקל ככל הניתן על אזרחים שרוצים להצביע לעשות את זה. נראה לי שהסיכון בעונש פלילי וסיום הקריירה הפוליטית במידה ותתפס מאיים על בוחרים מצד אחד והצורך לאיים על הרבה מאוד בוחרים בשביל שהאיום יהיה בעל משמעות34 ולשתף פעולה עם הרבה מאד גורמים56 מצד שני מביא אותי למסקנה שלא מדובר בחשש כנה. העובדה שבמדינות בהן יש הצבעה מרחוק או הצבעה בכתב יד או כל שאר הדברים שבישראל נחשבים לחטא אין עדות לרמאויות בקנה מידה גדול מבישראל מחזקת אותי במסקנה שלי: חשאיות הבחירות לא באמת עוזרת ומי שתומך בה עושה את זה מתוך אינטרס, מהאינרציה או מאי הכרות עם העובדות. 1 אני חושב שהסברתי את זה כאן וכאן ובטח בעוד כמה מקומות. 2 מוזר שלהגיד: "אם תצביעו לי אני אתן לכם הקלה במס ששווה מאה שקל" נחשב ללגיטימי לחלוטין ולעומת זאת להגיד: "אם תצביעו לי אני את לכם מאה שקל במזומן" נחשב ללא לגיטימי לחלוטין. 3 וכל איום מגדיל את הסיכון שתתפס ואת העונש שתקבל 4 הרי אם תאיים על מצביע אחד לא עזרת בכלום 5 לא פשוט להחזיק אקדח לרקה של אלף אנשים בעת ובעונה אחת. 6 וכל אחד מהם פושע שיכול להלשין עליך. |
|
||||
|
||||
תהליך הבחירות בישראל הוא תהליך מאוד אמין: בכל קלפי, כמעט1 יש פיקוח הן מטעם ועדת הבחירות המרכזית והן מטעם מספר מפלגות יריבות, על כל שלב בתהליך. מכונת הצבעה בקלפי מכניסה שלב אחד שעליו אין לכל הגופים הללו פיקוח ישיר. יכול להיות שהוא מדי פעם מטה הצבעות. יכול להיות שיש דרך לגרום לו להפסיק לעבוד בזמן קריטי ואולי אפילו לשכוח את כל התוצאות הקודמות. קל וחומר בהצבעה מקוונת, 1 וקשה לחזות מראש איפה לא. 2 להגיד „אם תצביעו לי אני אתן לכם הקלה במס ששווה מאה שקל״ אינו חוקי. אסור לתת שום מתנה למי שהצביע. בחברה שלי רצו לתמרץ עובדים להצביע עם מתנה סמלית ופסלו להם את זה. |
|
||||
|
||||
כמה הוא אמין (יחסית לתהליכי בחירות אחרים ביחס למספר המצביעים) וכמה אנחנו מרוויחים מהאמינות הזאת (מבחינת היכולת של התוצאה לייצג את רצון הבחור בכפוף לבעיות האינהרנטיות בשיטת היצוג) וכמה אנחנו מפסידים ממנה (מבחינת הורדת מספר הבוחרים)? "להגיד „אם תצביעו לי אני אתן לכם הקלה במס ששווה מאה שקל״ אינו חוקי" אז הציטוטים האלה: * "נסבסד לזוגות צעירים דירות בעלות של עד 5.1 מיליון שקלים" * "נעלה את קצבת הזקנה - כדי לאפשר לכל קשיש להתקיים בכבוד" * "נחתוך את מס ההכנסה ב- 15 נקודות האחוז לכל דרגת מס." * "נגדיל את ההוצאה האזרחית הממשלתית בעשרות מיליארדים, כמו שמקובל במדינות המפותחות." * "מתן פיצוי לעסקים בגין ההוצאות הקבועות" * "נפחית 25% ממחיר החשמל בתוך 4 שנים" * "פטור ממע"מ על מוצרי מזון בסיסיים" אינם חוקיים? |
|
||||
|
||||
אבל הסכמנו שחברי הכנסת אינם יודעים למי תסייע ההצבעה מרחוק, לא? אז כנראה זו אינרציה. אני בכלל מנחש שיש חפיפה לא קטנה בין אלו שיתמכו בהצבעה מרחוק ואלו שיתנגדו להכנסת אדם נוסף לקלפי. כמובן, אם תעמת אותם עם הסתירה והם ישקיעו מחשבה בעניין הם אולי ישנו את דעתם. |
|
||||
|
||||
זה שהם לא יודעים לא מונע מהם לפחד. נשמע לי סביר. |
|
||||
|
||||
"מוזר שלהגיד: "אם תצביעו לי אני אתן לכם הקלה במס ששווה מאה שקל" נחשב ללגיטימי לחלוטין ולעומת זאת להגיד: "אם תצביעו לי אני את לכם מאה שקל במזומן" נחשב ללא לגיטימי לחלוטין." אני לא מבין, מי זה "אתם" בשני המקרים? אתם אלו שהצבעתם לי, ואלו שלא הצביעו לי לא, או כולם (לפי קריטריונים), בלי קשר למי הצביע לי ומי לא? האם אתה מדבר על אותו סוג בשתי ההצהרות? |
|
||||
|
||||
גם כשהקריטריונים מאד מאד מאד ספציפיים, זה עדיין נחשב ללגיטימי. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח למה כוונתך (דוגמה?), אבל אפילו הקריטריונים תפורים לאדם אחד בדיוק, אם הנבחר לא יכול לדעת אם אותו אדם בחר בו או לא, איך זה רלוונטי לפתיל? |
|
||||
|
||||
זה לא רלוונטי לפתיל. סתם משהו שאני לא מסוגל להסביר לעצמי. בגלל זה כתבתי את זה בהערת רגל. הדוגמה הכי בולטת שאני מסוגל לחשוב עליה היא נהגי מוניות שנלחמים באובר... אבל אני מניח שיש עוד הרבה דוגמאות לפוליטיקאים שמנסים להבטיח לבוחרים פוטנציאלים כסף תמורת הצבעה (וכמובן, כל הפוליטיקאים מאיימים על הבוחרים הפוטנציאלים באלימות במידה ולא יצביעו להם). אם ההבטחה היא לישוב מסויים, שכונה מסויימת או לסוג ישובים/שכונות מסויימים (קיבוצים, מושבים, עיירות פיתוח, חרדים, ערבים, מתנחלים...) מאד קל לנבחר לבדוק אם הבוחרים בחרו בך. אבל גם אם לא, זה לא לגמרי מסביר לי למה אין לי בעיה מוסרית עם זה שפוליטיקאי יבטיח שבמידה ויבחר הוא ימנע מאובר להכנס למדינה ויש לי בעיה מוסרית אם זה שפוליטיקאי ישלם כסף לנהגי המוניות עבור הצבעה. ההסבר היחיד שאני מסוגל למצוא הוא בשקיפות, אבל אני לא משוכנע שזה הכל. |
|
||||
|
||||
בשיטה הדמוקרטית קבוצות שונות נאבקות על הערכים המנוגדים שלהן, והדרך הלגיטימית שלהן להשפיע על מדיניות הממשל לכיוון שלהם הוא על-ידי הצבעה לנציגים שמבטיחים לקדם את הערכים להם. חלק אחר בשיטה הוא אותו דבר, בהחלפת "ערכים" ב"אינטרסים". זה חלק פחות נחמד, אבל לרוב נחשב גם הוא לגיטימי ואף רצוי. ע"ע התלונה הקלאסית כלפי הפוליטיקאים הערבים בישראל שהם פועלים למען הפלסטינים בשטחים יותר מאשר למען מצביעיהם בישראל הריבונית; או התלונה הקלאסית של בורגנים שמאלנים בישראל (ובגויים) שהעניים בוחרים בפוליטיקאים ימניים כשאלו מרעים את מצבם. יש לזה גבולות גזרה מסוימים - אנחנו מקבלים שנציגים פועלים למען אינטרסים של בוחריהם (המשוערים) כל עוד הפעולות האלו לא חורגות בהרבה ממה שיכול להיחשב לטובת הכלל. פוליטיקאים חרדים פועלים למען מנגנון כשרות מטעם המדינה (דוגמה אקטואלית), וכולנו חושבים שזה למען ג'ובים למקורבים, אבל הם יטרחו להציג את זה כפעולה למען הצביון היהודי של המדינה. פעולה נגד אובר אפשר להציג כתמיכה סקטוריאלית בנהגי מוניות, אבל גם כטובת הכלל כי אובר מגדילה נסועה ומתנהגת כמונופול. בדומה לכך, תמיכה בחקלאים או בתעשייה האווירית. ככל שהפעולה נתפסת כמנוגדת לטובת הכלל באופן בוטה יותר, אנחנו רואים בה פחות לגיטימית (חלק מהדוגמאות שנתתי כבר מדגדגות את הגבול, ולטעם רבים אינן לגיטימיות). לכן, אני לא חושב שיש קארט בלאנש של לגיטימיות להבטחות בחירות מסוג "אם תצביעו בשבילי אעשה בשבילכם X"; זה תלוי בפרטי ההבטחה. תשלום ישיר לבוחרים הוא באופן בוטה לא לטובת הכלל. |
|
||||
|
||||
נראה לי שרוב הפוליטיקאים מאמינים שאין באמת הבדל בין טובת הכלל להבחרות שלהם. מכאן אני לא בטוח שאי אפשר להציג גם תשלום ישירות לבוחרים כדאגה לטובת הכלל. |
|
||||
|
||||
בישראל ברכות שש״ס חילקה לבוחריה נחשבו מתנות לא חוקיות לבוחרים. |
|
||||
|
||||
אולי זה היה חוקי, אם היו כתוב בבירור שאלו ברכות פלסבו.. |
|
||||
|
||||
אולי הפוליטיקאים מאמינים בזה, אבל במה שנוגע למה נתפס כלגיטימי, זה לא שיקול שנתפס כלגיטימי. |
|
||||
|
||||
נראה לי שבכל מה שנוגע לשיפוט מוסרי צריך להתחשב בכוונה. אם הכוונה של הפוליטיקאי המשחד את בוחריו היא להטיב עם הכלל אני לא בטוח יותר שמדובר במעשה לא מוסרי (ומכאן, אני פחות בטוח ששוחד של בוחרים אינו מוסרי). |
|
||||
|
||||
אנחנו מגיעים כאן לדיון שאני מניח שהוא לעוס למדי בפילוסופיה של המוסר, אבל בכל אופן: אני נוטה לחשוב שבמידה שהשיטה הפוליטית היא הגונה, יש יתרון מוסרי בלקיים אותה, גם אם נקודתית יש יתרון מוסרי בלהפר אותה. בניסוח אחר, צריך גם לחשוב "מה אם כל הפוליטיקאים ישחדו בכוונה להיטיב עם הכלל לשיטתם", ואני חושב שזו תהיה קטסטרופה מוסרית. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזאת תהיה קטסטרופה מוסרית. במקום לזרוק את הכסף על פרסומאים ויועצי תקשורת הם יתנו אותו לבוחרים... |
|
||||
|
||||
לפני שאסביר, אני רק רוצה לוודא שאתה רציני כשאתה לא בטוח שזו תהיה קטסטרופה מוסרית. |
|
||||
|
||||
אני לא לגמרי רציני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |