|
אז זהו, שמה שחסר זה ניתוח מסודר ושיטתי של מצב המגיפה והצגת הנתונים והקשר שלהם לאםקטים השונים. כמובן שזה מתבקש במאמר מדעי או אפילו במאמר עיתונאי המנסה להנגיש באופן פופולרי נושאים מדעיים מסובכים. למרבה הצער, מאמרים עיתונאיים כאלו מאד נדירים בימינו וגם רוב המאמרים המקצועיים לא עומדים באתגר שהצגתי. בתגובה כמו זו, השנקל שלי יכול להיות מניית ההשערות החשובות בנושא אותן צריך לאמת מול המידע. למשל: א. זני הדלתא, הם כפי שקורה לעיתים קרובות, מדבקים יותר אבל אלימים פחות מן הקורונה המקוריים - צריך לבדוק מה קורה במדינות עם רמת חיסון נמוכה (הודו). בינתיים לא נראה לי שהדלתא מחוללת שם שואה בבתי החולים. כך שההסבר הזה יתכן. ב. צריך להפריד בין אפקטיביות כנגד הדבקה לבין אפקטיביות כנגד תחלואה קשה - עד עכשיו לא קבלתי הסבר מניח את הדעת לאפקט כזה. יתכן בהחלט שיש קשר די דטרמיניסטי בין תפוצת הנשאים לתפוצת התחלואה. תופעות זמניות שונות כמו החיסונים, הבדלים אקלימיים וסביבתיים פשוט ממסכים ומסתירים את הקשר הזה. ג. בגלל המחלימים והחיסונים נוצרה בציבור מעין חסינות כנגד התחלואה הקשה של הקורונה (הקורונה כסוג של שפעת). לא השתמשתי במונח חסינות עדר מפני שכפי שרואים אין חסינות נגד הדבקה. בני אדם פשוט עומדים טוב יותר בנזקי הקורונה. זה יתכן, אבל כאמור, לא ראיתי שום סיבה להיות בטוח שהתחלואה לא תגבר בהמשך. ג. החיסונים מלכתחילה היו אפקטיביים באופן דיפרנציאלי לגילאים השונים - לכאורה נראה שמתן החיסונים בלם את התחלואה בכל הגילים ופילוג החולים בגדול לא השתנה מאז תחילת המגיפה. גם הנתונים שהבאת מנוגדים לסברה זו. אלא שבישראל מס' הלא-מחוסנים קטן ולכן מדובר בסטטיסטיקה של מספרים נמוכים. בינתיים אין שינוי בפילוג הגילאים הכללי. ד. החיסונים שניתנו אפקטיביים כנגד זני הדלתא, בגלל רמת הנוגדנים בדם. בגלל שהרמה הזאת יורדת מהר, האפקטיביות הזו תלך ותפחת - זה נראה סביר מפני שהתחלואה גדלה כל הזמן. אבל נדרש ניתוח סטטיסטי מפני שהגידול יכול לשרף את הגידול במספר הנשאים בלבד. כל עוד היחס בין מאומתים לח"ק חדשים אינו משתנה, אי אפשר לאמת את ההשערה הזו. ה. התחלואה הקשה בקורונה היא פחות דטרמיניסטית ויותר תלוייה בנתונים כמותיים: רמת הנגדנים בדם, מצב מערכת החיסון שלו, המצב הבריאותי הכולל של הנשא והרזרבות הגופניות שלו - יש לא מעט תופעות התומכות בכיוון זה (היציבות היחסית בפילוג הגילאים של התחלואה). אלא שכנגדה עומדת העובדה שמתן חיסוני הפייזר בארץ נראה שבלם באופן דרסטי את התחלואה והתמותה. ו. אם למשל יתברר שהחיסונים אינם יעילים כנגד הדבקה (מפני שהוריאציות המהירות הופכות את החיסון לקצר מועד באופן המעמיד בספק את כדאיותו), ואם העמידות בתחלואה אינה קשורה לחיסון, יתכן שיתברר שכל עניין החיסון היה טעות וצריך ללכת בכיוון של תרופות אנטי ויראליות (לא מחסנות כנגד וירוס מסויים, אבל פועלות נגד מנעד רחב של וירוסים).
|
|