בתשובה להפונז, 20/07/21 15:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בימים האחרונים מדד החולים הקשים התחיל לקבל קצב. זה אומר שמילת המפתח במשפט האחרון היא „עדיין״. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שפספסת את הפואנטה במה שאמר הפרופסור הזה. הפואנטה היתה - חולים קשים זה לא מדד אמין, וכל עוד אין הרבה מתים או מונשמים (14 כרגע), לא צריך להיכנס לפאניקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולים קשים זה לא מדד אמין למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את המאמר? תקרא, זה הוא אומר, לא אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״שמנו לב שחוסם הפרסומות שלך מופעל״ לא קורא באתר הארץ כעניין עקרוני, גם אם האפשרויות לעקוף את החסימות שלהם הן מאוד פשוטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן העתקתי לכאן את הפסקה הרלבנטית מיד אחרי הקישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, אבל אני בכל זאת לא מבין מה רוצים למדוד. זה טריביאלי שאם *כל* מה שמעניין אותנו זה עד כמה המחלה קטלנית, אז צריך להתמקד בספירת המתים / מונשמים. מה שאני לא מבין מהציטוט הוא למה זה הדבר היחידי שצריך לעניין אותנו בהקשר של המגפה. מה, ״סתם״ אנשים חולים עם סיבוכים זה לא מעניין או חמור? האם עד כמה הסיבוכים מכבידים על חייהם של אנשים (וכמה) זה לא מעניין? כל עוד אנשים לא עוברים לעולם הבא מהמחלה אנחנו בסדר גם אם כל האוכלוסיה תדבק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מקום להיסטריה, אבל גם אני תמה קצת לגבי שאלה קריטית שלא מתיחסים אליה ברצינות. אין ספק שמספר הח"ק נמוך באופן יחסי לגל הקודם (בדקתי שוב לגבי היום ושוב יצא לי יחס של 1 ל-5). גם המדיניות הממשלתית באנגליה מעידה על ההנחה שמספר הח"ק יהיה נמוך ולא ימוטט את בתי החולים וכן הלאה. לעומת זאת, דוקא מקורות ישראלים מסרו (אמנם לא באופן בדוק ואמין) שהחולים המחוסנים, הם המחוסנים הותיקים ביותר. זה מתיישב עם ההשערה שכדי לבלום את הוירוס נדרש ריכוז גבוה של נגדנים בדם. זה בדיוק מה שהשיג החיסון הכפול. המכשלה בעניין זה היא שריכוז הנגדנים הגבוהה מחזיק רק חודשים ספורים ( נניח 3-5), למרות שהחיסון ממשיך להיות תקף גם הלאה (כלומר אין מספיק נגדנים בדם, אבל הגוף עדיין יודע לייצר אותם במקרה הצורך. אם ההשערה שהזכרתי נכונה, מספר הח"ק ילך ויגדל ככל שיחלוף הזמן ממתן החיסון הכפול (רמת הנגדנים בדם תרד אצל עוד ועוד מחוסנים). מצד שני תתכן השערה אחרת, לפיה, המחוסנים הראשונים היו המבוגרים שיותר רגישים לוירוס, בלי קשר למועד החיסון. בכל מקרה, יתכנו שתי השלכות חשובות: א. לא ברור מנין הביטחון בהמשך המצב הקיים (מיעוט חולים ממש). ב. במובנים רבים, מדובר במצב ההופך את הצלחת החיסונים לחלקית מאד. אם מדובר בחיסון שיש לחדשו כמה פעמים בשנה, ו/או יעילותו דיפרנציאלית, יהיה צורך לבדוק את ההיבט הכלכלי והמנהלי של החיסונים ואולי, יהיה צורך להגביל את מתן החיסון אך ורק לקבוצות הסיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרב בני ה-80-89 (הקבוצה שהתחסנה הכי הרבה הכי מוקדם, למיטב זכרוני), 91.2% חוסנו במנה שניה. בשבועיים האחרונים 126 חולים מאומתים היו בקבוצת הגיל הנ"ל (אני מתעלם מפחות מ-5 חולים שכנראה לא הגיעו לחיסון שני), מתוכם 112 אחרי חיסון שני ו-14 לא מחוסנים. שיעור המחוסנים המאומתים עומד על 88.8%. מקרב בני ה-40-49 המספרים הם 80.9% אחרי חיסון שני, 1,077 מאומתים, 910 אחרי חיסון שני -> 84.4% מאומתים מחוסנים. החדשות הטובות הן שבבדיקה שטחית לא נראה שוותק החיסון משפיע על הסיכוי לחלות. החדשות הרעות הן שלא נראה שהחיסון משפיע על הסיכוי לחלות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שמה שחסר זה ניתוח מסודר ושיטתי של מצב המגיפה והצגת הנתונים והקשר שלהם לאםקטים השונים. כמובן שזה מתבקש במאמר מדעי או אפילו במאמר עיתונאי המנסה להנגיש באופן פופולרי נושאים מדעיים מסובכים. למרבה הצער, מאמרים עיתונאיים כאלו מאד נדירים בימינו וגם רוב המאמרים המקצועיים לא עומדים באתגר שהצגתי. בתגובה כמו זו, השנקל שלי יכול להיות מניית ההשערות החשובות בנושא אותן צריך לאמת מול המידע. למשל: א. זני הדלתא, הם כפי שקורה לעיתים קרובות, מדבקים יותר אבל אלימים פחות מן הקורונה המקוריים - צריך לבדוק מה קורה במדינות עם רמת חיסון נמוכה (הודו). בינתיים לא נראה לי שהדלתא מחוללת שם שואה בבתי החולים. כך שההסבר הזה יתכן. ב. צריך להפריד בין אפקטיביות כנגד הדבקה לבין אפקטיביות כנגד תחלואה קשה - עד עכשיו לא קבלתי הסבר מניח את הדעת לאפקט כזה. יתכן בהחלט שיש קשר די דטרמיניסטי בין תפוצת הנשאים לתפוצת התחלואה. תופעות זמניות שונות כמו החיסונים, הבדלים אקלימיים וסביבתיים פשוט ממסכים ומסתירים את הקשר הזה. ג. בגלל המחלימים והחיסונים נוצרה בציבור מעין חסינות כנגד התחלואה הקשה של הקורונה (הקורונה כסוג של שפעת). לא השתמשתי במונח חסינות עדר מפני שכפי שרואים אין חסינות נגד הדבקה. בני אדם פשוט עומדים טוב יותר בנזקי הקורונה. זה יתכן, אבל כאמור, לא ראיתי שום סיבה להיות בטוח שהתחלואה לא תגבר בהמשך. ג. החיסונים מלכתחילה היו אפקטיביים באופן דיפרנציאלי לגילאים השונים - לכאורה נראה שמתן החיסונים בלם את התחלואה בכל הגילים ופילוג החולים בגדול לא השתנה מאז תחילת המגיפה. גם הנתונים שהבאת מנוגדים לסברה זו. אלא שבישראל מס' הלא-מחוסנים קטן ולכן מדובר בסטטיסטיקה של מספרים נמוכים. בינתיים אין שינוי בפילוג הגילאים הכללי. ד. החיסונים שניתנו אפקטיביים כנגד זני הדלתא, בגלל רמת הנוגדנים בדם. בגלל שהרמה הזאת יורדת מהר, האפקטיביות הזו תלך ותפחת - זה נראה סביר מפני שהתחלואה גדלה כל הזמן. אבל נדרש ניתוח סטטיסטי מפני שהגידול יכול לשרף את הגידול במספר הנשאים בלבד. כל עוד היחס בין מאומתים לח"ק חדשים אינו משתנה, אי אפשר לאמת את ההשערה הזו. ה. התחלואה הקשה בקורונה היא פחות דטרמיניסטית ויותר תלוייה בנתונים כמותיים: רמת הנגדנים בדם, מצב מערכת החיסון שלו, המצב הבריאותי הכולל של הנשא והרזרבות הגופניות שלו - יש לא מעט תופעות התומכות בכיוון זה (היציבות היחסית בפילוג הגילאים של התחלואה). אלא שכנגדה עומדת העובדה שמתן חיסוני הפייזר בארץ נראה שבלם באופן דרסטי את התחלואה והתמותה. ו. אם למשל יתברר שהחיסונים אינם יעילים כנגד הדבקה (מפני שהוריאציות המהירות הופכות את החיסון לקצר מועד באופן המעמיד בספק את כדאיותו), ואם העמידות בתחלואה אינה קשורה לחיסון, יתכן שיתברר שכל עניין החיסון היה טעות וצריך ללכת בכיוון של תרופות אנטי ויראליות (לא מחסנות כנגד וירוס מסויים, אבל פועלות נגד מנעד רחב של וירוסים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שיותר מעניינת אותי (ואני מקווה שגם את מקבלי ההחלטות) היא כמה מבין המאושפזים והח''ק הם מחוסנים. (ועוד שאלה מעניינת, יותר אקדמית, היא אצל כמה מבין המחוסנים שחלו קשה עד כדי אשפוז החיסון פשוט לא יצר את התגובה החיסונית הנדרשת, אצל כמה התדובה החיסונית נוצרה אבל דעכה, ואצל כמה היא קיימת אבל לא עזרה) זה שמחוסנים הפכו לחיוביים לא חשוב לי אם המחלה לא מתבטאת אצלם באופן קשה. ואם היא כן, זאת בעיה רצינית. זה מתקשר לסעיף ב' של שוקי למטה- הקורונה כמעין שפעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל יותר קל לחפש מתחת לפנס. במיוחד בשבילך ובשביל שוקי, משרד הבריאות פרסם את הידיעה הבאה: "עוד עלה בנתונים כי היעילות של החיסון במניעת הדבקה ותחלואה עם סימפטומים ירדה באופן דרמטי בחודש האחרון ועומדת על 39% בלבד. עם זאת, היעילות במניעת אשפוזים ותחלואה קשה נותרה גבוהה ועומדת על 88% ו-91% בהתאמה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו אני הייתי עורך העיתון ידיעה כזו היתה מקבלת את הכותרת הראשית, והייתי מצרף אליה לפחות שני מאמרי פרשנות של מומחים שאמורים להנגיש את המשמעות של המידע שכלול בה. נשארנו עם מספרים שאין להם משמעות ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השגיאה בניתוח הזה היא שהוא לא לוקח בחשבון את קבוצת המחלימים - אלה שחלו בקורונה, החלימו ולא חוסנו (או חוסנו רק בחיסון אחד). הערכה גסה מראה שקבוצה זו מהווה כ-7% מבני ה-80-89 וכ-15% מבני ה-40-49, וזה משנה משמעותית את התמונה מבחינת חישוב יעילות החיסון (אם כי עדייין לא מביא אותנו לתוצאות דומות לאלה שדווחו בעולם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לחייב בחוק שכל פרסום של משרד הבריאות, ואולי של דוברי הממשלה כולם, ייפתח ויסתיים עם ''טל''ח'' מאיר עיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד נתונים, אמנם ראשוניים, מראים ש<קישור https://mobile.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q3/Arti... זמן ההחלמה של המאושפזים התקצר משמעותית>. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פספסתי. מספר המתים כבר החל לעלות.: היה רצף של זמן בו כמעט לא היו מתים (כמעט חודש עם שני מתים) ומאז כבר עלה הקצב. יש בהחלט משמעות למדד חולים קשיות־פלסטיק: חלק מהם יהפכו להיות מתים, מונשמים וכדומה. שהרי מי שאצלו הגוף לא התגבר מהר על הזיהום הנגיפי, הרי שהחיסון כבר לא עבד. אולי מדובר (כמעט? רק? בעיקר?) על לא מחוסנים או מי שאצלם החיסון לא עבד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |