|
מתוך המאמר של בר לב: "תשובתה של נציבת בתי הסוהר, שניתנה לי בכתב ואף פורסמה על ידי העיתונאי ג'קי חורי מעל גבי דפי עיתון זה, היתה, כי לנוכח העבירות שעליהן האסירה הביטחונית מרצה את מאסרה, בקשתה אינה עומדת בתנאי הסף המאפשרים את בחינתה, כך על פי פקודת בתי הסוהר.
לא הסתפקתי בכך ופניתי ליועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, כדי לבחון אם למרות הוראת החוק נתונה בידי כשר לביטחון פנים הסמכות לאפשר לאסירה הביטחונית לצאת להלוויית בתה.
התשובה הפרקטית שקיבלתי היתה שלילית. כדי לשנות את הוראת החוק יש צורך בשינויי חקיקה מורכבים, שבוודאי אינם מתאפשרים בפרק הזמן הקצר שעמד לפנינו."
והשאלה המתבקשת, לדעתי, היא איזה "שינויי חקיקה מורכבים"? לפי פקודת בתי הסוהר: "השר רשאי, על פי בקשת אסיר או על פי המלצת הנציב, לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר, חופשה מיוחדת שלא תעלה על תשעים ושש שעות; תקופת מאסרו של האסיר לא תוארך בשל חופשה זו."
אני לא רואה כאן או כאן סיבה חוקית שמונעת מהשר לתת לה חופשה. בנוסף, לפי פקודות הנציבות (פרק ח): "הגורמים המוסמכים כמפורט להלן רשאים להוציא אסיר לחופשה מטעמים מיוחדים גם אם לא עברה תקופת מאסר מינימלית, כמפורט בפרק ג', או שטרם חלף פרק הזמן המינימלי מאז חופשתו הקודמת, כמפורט בפרק ז', והכל בתנאים כמפורט בפרק זה.... נציב בתי הסוהר או מפקד המחוז, לפי העניין, על פי המלצת הגורמים המנויים בסעיף ט בפרק ב' ולאחר אימות ובדיקת הטעם לחופשה המבוקשת, רשאי לאשר חופשה מטעמים מיוחדים בשל הטעמים המנויים כדלקמן: ... ז) אבל- במקרה של פטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה. משך החופשה יתחשב במנהגי הדת של האסיר. ... "
|
|