בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/07/21 10:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צודק. הלכתי לדו"ח של 22/6/2020, עם 5075 מקרים פעילים היו 49 חולים במצב קשה. (שיעור חיוביים 2.7% ורק 12-16 אלף בדיקות ביום, שתומך אפילו במספר גבוה יותר של מקרים פעילים בהשוואה) חלקם של בני 0-19 במקרים החדשים היה נמוך יותר בשנה שעברה (בערך 30% לעומת 46% בחודש האחרון) וחלקם של בני 20-49 היה גבוה (43%, לעומת 31% בחודש האחרון), ובסך הכל בני 50+ מהווים חלק מעט קטן יותר מהמקרים החדשים היום (23%) מאשר בשנה שעברה (27%) אני לא יודע להסביר את זה. כנראה שהואריאנטים הנוכחיים אלימים יותר מהזן שהיה דומיננטי בשנה שעברה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה ששניכם זוכרים לקחת שבועיים אחורה לצרכי ההשוואה. בהעדר ההזחה הזאת בזמן, כככל שהעליה במס' המאומתים מהירה כך הטעות גדולה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שצריך לקחת שבועיים אחורה. אני לוקח את מספר החולים בפועל כמדד באיזו נקודת זמן בגל, או באיזה חלק של הגל, אנחנו נמצאים לצורך השוואה, ומשווה את מספרי החולים הקשים באותן נקודות זמן. ובכל זאת, כשאני מתבונן שבועיים לאחור מה שאני רואה הוא קצבי עלייה הרבה יותר גדלים בגל הנוכחי מאשר היו בגל השני גם בגרף החולים בפועל וגם בגרף החולים קשה, מה שלכאורה מצביע על כך שהיום המצב חמור יותר מאשר היה אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בכך שרוב גדול של הנדבקים החדשים הם מחוסנים או צעירים, ובהנחה שהמומחים אינם משקרים לנו בשאלת האגרסיביות של הזנים החדשים, שאמורה להיות דומה לאלה שהכרנו בגלים הקודמים, משהו לא מסתדר לי; היחס בין מס' המאומתים לבין אלה שיגיעו למחלה קשה אמור להיות גדול בהרבה ממה שהיה אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת לא מסתדר, אבל מסוכן לטעון שזה לא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נוסיף את זה לרשימה המתארכת של הדברים שלא מסתדרים לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה מידע חלקי סותר ומבולבל. ולראיה עליך לזכור שאמצעי תקשורת שנחשבים רציניים פרסמו דברים שהתבררו כהיפוכן של העובדות. זו התרשמותי א. כל ההתבטאויות לגבי האגרסיביות של הוריאנטים בהדבקה ובתחלואה הם בעייתיים מפני שהם אינם מתאימים לתופעה החדשה של ריבוי מחוסנים מלאכותיים.היות וכפי הנראה לחיסונים המלאכותיים (שגם הבדלי האפקטיביות ביניהם אינם ידועים בציבור) יש אפקטיביות גם כנגד הוריאנטים החדשים, מידע שאינו כולל הפרדה בין מחוסנים ללא מחוסנים אינו מועיל במיוחד. ב. למשל מה ידוע לגבי החסינות הטבעית (של מחלימים) ביחס לוריאנט ההודי? ג. התפרסם מידע רפואי כביכול לגבי האפקטיביות של הפייזר כנגד הדבקה בדלתא. היו דיווחים בכיוונים שונים. המציאות של הגל החדש של הדבקה מלמדת שיש כנראה ירידה משמעותית באפקטיביות כנגד הדבקה. ד. בתחילה נטען שמחוסני (פייזר(2 מנות)) אינם חולים כלל וכעת השמועה המקובלת היא שהם חולים הרבה פחות. הקפיצה הברורה של מס' הח"ק החדשים מכמעט 0 ליום עד ל6-7 ביום, אינה מבשרת טוב, אבל אינה בהכרח מנוגדת לסברה המקובלת. מכיוון שהתפשטות פנדמיה אינה סדירה (well behaved) אלא מכילה מידה רבה של אקראיות, נאלץ חהמתין לפחות 4-5 שבועות עד שנדע בודאות. ה. עד שלא יופיעו חיסונים אמינים ומעודכנים לוריאנטים החדשים, מדיניות הבריאות (חיסונים, הוראות בידוד) תהיה בהכרח גישוש באפילה ולימוד משגיאות. ו. זנים הודיים חדרו לארץ כבר לפני למעלה מחודשיים ורשויות המדינה הפגינו חוסר יכולת גמור לחסום אותם. זה בא לידי ביטוי בשמועות על סירובם של הנשאים התיירים לשתף פעולה עם רשויות הבריאות. אולי בימים אלו כדאי להיות ניו-זילנד, סינגפור או סין. לא נהיה. ז. במדינת ישראל לא נעשה אף פעם ניסיון רציני למנוע כניסת וירוסים מחו"ל. האמצעים שננקטו צריכים להיות מתוארים כבלתי יעילים וכטרטור הציבור לחינם. למשל איסור טיסות למדינות אדומות וכיוב', כאילו שאין וירוס במדינות שאינן מתוייגות כאדומות וכאילו אין טיסות קישור. עשרות שנים אין פיקוח על התנועה בין הרשות הפלשתינית לישראל. זה לא יתחיל עכשיו בגלל הקורונה. ח. במקום ממשלת ישראל הייתי ממשיך במסך האמצעים החלקיים/מדומים ומתמקד בהשגת חיסון מעודכן. את הבעיה של ההתפשטות העולמית של מיני פתוגנים חדשים לא ישראל תפתור. כפי שראה מי שרצה לראות, פיתוח חיסונים אינו רק עניין מדעי, אלא גם עניין של יכולות ארגוניות, מימון, ייצור וממסד רפואי לאורך זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מספיק. מספר הח"ק ומספר המקרים הפעילים אלו שני ממוצעים נעים שיש גם הזחה בזמן ביניהם (מקרה פעיל הופך לקשה מאוחר יותר) וגם הם לא סוכמים כמות שווה של ימים (אנחנו לא יודעים כמה ימים מקרה ממוצע נשאר פעיל, וכמה ימים מקרה ממוצע נשאר קשה). קשה לדעת כמה להזיח, וכשמדובר בקצבים שונים של שינויים אקספוננציאליים הזחה שונה בכמה ימים תתן תוצאות שונות בתכלית. לכן מצאתי שתי תקופות בהן הממוצע הנע של מקרים חדשים נותר ללא שינוי רב במשך יותר מחודש, ובדקתי את היחס בין ח"ק למקרים פעילים בסופן. תגובה 741136 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מגפת_הקורונה_בישראל#הדילמה_סביב_הגדרת_חולים_קשים [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השינוי בהגדרות קרה סביב 12 ביולי 2020, וגרם לעליה במספר החולים שסווגו כקשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, זה מסביר טוב מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמתבוננים בגרף החולים קשה בסביבות ה 12 ביולי לא מבחינים בשום קפיצה מיוחדת כך שאני בספק גדול לגבי הסיפור על שינוי ההגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עוקב אחרי הגרפים, אבל שינוי ההגדרה הוא לא "סיפור" אלא עובדה. הסטנדרט של ארגון הבריאות העולמי קובע שמספיקה סטורציה של לא יותר מ 93% כדי לסווג את האדם כחולה קשה, וזה קריטריון שלא מקובל על כל הרופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני כן עוקב אחרי הגרפים. הרי הטענה היא שהיום מספר החולים קשה גבוה יותר מאשר היה קודם בגלל ההגדרה השונה, והטענה הזאת פשוט לא ניכרת בגרפים. ואני מאמין למספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ששיעור הח"ק ביחס למקרים הפעילים לא יציב. לקחתי שני תאריכים שמסיימים שתי תקופות עם יציבות יחסית, כאשר הממוצע הנע של מקרים חדשים נותר כמעט שטוח במשך יותר מחודש- ב 27/8/2020 היו 21018 מקרים פעילים ו 421 ח"ק. הח"ק היו 2% בדיוק מהמקרים הפעילים. ב 26/11/2020 היו 9527 מקרים פעילים ו 279 ח"ק. הח"ק היו כמעט 3% מהמקרים הפעילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יציב לא יציב. נראה לי שאעבור שוב לפרסום גרף יומי. הפורמט הפך להיות דומה ל"לוקש", תלוש המשכורת של פעם, ולכן אני מוותר על ההיסטוריה הרחוקה, והגרף יכלול מעתה רק את החודשים האחרונים. כך זה נראה יותר ברור. גרף |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |