בתשובה לעומר, 09/07/21 11:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמי ששנא ויסקי בגיל שלושים וחובב אותו היום (רק אם הוא משובח), אני יכול להעיד שזה בהחלט טעם נרכש, שלא לומר נרכש בייסורים. וזה מביא אותי לתיאורית הויסקי-אספרסו החדשה שלי - הייחוס ה'גברי' לשותי קפה מר וויסקי צורב הוא בעצם דוגמה נוספת ל-'תיאוריית ההכבדה'. בכך שהתגבר על ייסורי המשקאות המרים - ולאורך שנים, לא ביום אחד נרכש הטעם הרי - מראה הגבר הטווסי את יכולת העמידה שלו גם בקשיים שאין להם שום יתרון אבולוציוני אחר. אם התמודד עם קשיים אלה, אולי יתמודד בהצלחה גם עם החלפת חיתולים ולילות ארוכים ללא שינה עם תינוקות בוכיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בטח. המינגווי למשל1. ____________ 1 היה מעדיף להתפוצץ מירי ארטילרי ולראות בחצי השניה האחרונה של ההכרה שלו את אבריו המרוטשים מועפים לכל עבר מאשר להחליף חיתול לתינוק בוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפסקה האחרונה כיוונה בדיוק לאירוניה הזו. ב. ועדיין, מסתבר שעבור מי שחשוב להמשך הגנום, זה בכל זאת עובד לפרקים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |