בתשובה ליהונתן בר, 03/07/21 14:34
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740514
בדיוק בשביל דברים כאלו נוצרה שיטת הנקודות, לא?
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740515
השיטה נותנת "משקל" שונה לעברות שונות (להבדיל מלסכום הרשעות בצורה 'שטוחה'), אבל העקרון עדיין זהה במובן התיאורטי - מי שנמצא יותר זמן על הכביש יצבור יותר [עברות | נקודות], ואני לא בטוח ש"סכום" טוב כמדד בודד.
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740541
הנקודה שלי לא היתה נתינת משקל שווה לכל העברות, וחשבתי שזה מובן מאליו.

השאלה שצריך כעת להפנות אליך היא האם לדעתך שיטת הנקודות אינה הוגנת כי אותם כללים מוטלים בה על נהג מקצועי שנמצא על הכביש הרבה שעות ביום ועל הסבתא שלך.
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740544
בקריאה חוזרת של הודעות קודמות אני רואה שהניסוח היה גרוע ומטעה. הייתית צריך להבהיר שהכוונה היא ל''מספר העברות כשהן משוקללות עפ''י חומרתן'', בדומה לשיטת הניקוד הקיימת. בעצם, כל מה שצריך לעשות הוא לכוונן יותר טוב את השיטה הקיימת כך שקורס נהיגה מונעת לא ימחק נקודות (אם עוד עושים את זה היום. אני לא מעודכן), ומי שצובר מספר גדול מספיק שלהן מורחק מהכביש לצמיתות לפני שהוא מרחיק מהעולם לצמיתות מישהו אחר.
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740583
נדמה לי שחישוב הוגן יותר הוא לפי מספר הנקודות/עברות חלקי מספר השנים שבמהלכן הן נצברו. אחרת

א. יש כאן אפליה מובנית בין נהג בן 20 לבין אותו נהג בגיל 50.
ב. מי שמתקן את דרכיו והופך לנהג זהיר עדיין סובל מנקודות שצבר בעבר הרחוק.

כאלטרנטיבה, הנקודות צריכות להמחק אחרי מספר כלשהו של שנים.
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740630
עוד יתרון בשיטת הנקודות היא שהן מתאפסות לאחר זמן מה, אלא אם עברת כמות עברות מסויימת ואז אתה מקבל "דפוק", ובכמות גבוהה - הכל נשמר. אני מניח שכל ה fine tuning האלו נועדו כדי לייצר מודל פרדקטיבי לנהג "מסוכן" מול נהג "תמים".

בכל מקרה, אני מנסה לקחת את השיחה לכיוון המהותי - האם הוגן שיפגע נהג שאמנם במצטבר עובר יותר עברות מהנהג הממוצע, אולם מבחינת רמת סיכון הוא מסוכן פחות מהנהג הממוצע.
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740639
נדמה לי שמה חשוב לגבי רמת הסיכון העתידית מנהג הוא קצב העבירות (כמה עבירות יעשה פר שנה) ולא מספרן בעבר.
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740654
אוקיי, זה לא משנה את הנקודה העיקרית - האם הוגן שיפגע נהג שאמנם במצטבר עובר יותר עברות מהנהג הממוצע "פר שנה", אולם מבחינת רמת סיכון לשעת נהיגה, הוא מסוכן פחות מהנהג הממוצע.
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740659
מבחינת הקורבן הפוטנציאלי זה הוגן בהחלט.
מעבר לנהר וגומא מרשרש 740666
מבחינת המשק כולו, אפשר אולי לחשוב על זה כך: יש צורך במס' כלשהו של שעות נהיגה על רכב כבד (משאיות ואוטובוסים) בשנה כדי לקיים במדינה תעבורה של נוסעים ומטען. אני בכוונה מתרכז ברכב הכבד מפני שאלו רוב הנהגים המקצועיים שמעורבים בתאונות. אם תרצו - אפשר להוסיף גם מוניות ומסחריות למשחק.
אנחנו רוצים שסה"כ שעות הנהיגה הנדרשות למשק - כך וכך מיליוני שעות בשנה - ייצרו כמה שפחות תאונות, ולכן היינו רוצים שהנהגים המקצועיים - שנמצאים הכי הרבה על הכביש - יהיו עד כמה שאפשר מהסוג הזהיר ביותר. כיצד לגרום לזה לקרות?
א. לעודד נשים לנהוג ברכבים כבדים מפני שהן זהירות יותר.
ב. להקפיד על הכשרת נהגים, שעות מנוחה, וכו' כדי למקסם את פוטנציאל הנהיגה הזהירה של נהגים קיימים
ג. להוציא מתחום הרכב הכבד (לא בהכרח מהכביש!) את הנהגים הגרועים, כדי שיהיו פחות שעות ביום על הכביש וימצאו לעצמם עבודה אחרת שבה לא יסכנו אחרים.
ד. לפתח מערכת רישום/ניקוד שתאתר אוטומטית את הנהגים הגרועים כדי שאפשר יהיה לטפל בהם - משמע, לדאוג שינהגו פחות שעות ביום.

ואולי עוד צעדים.
האם זה סביר?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים