|
מהבחינה הצרה (תרתי משמע) הזאת אתה צודק.
נותר לראות אם בשטחים אחרים, ובפרט במלחמה ללא פשרות בשחיתות הציבורית, יושגו הישגים שיחפו על זה. אני די פסימי, כי השמאל נקלע למשחק צ'יקן מול נהג נחוש יותר ממנו1, וראינו את זה כבר בתחילת התהליך כאשר מרץ והעבודה הסכימו לוותר על התיקים האידיאולוגיים לטובת הימין, כאילו האידיאולוגיה שלהם שווה פחות. ראש מועצת ישע לשעבר, שקד, סער ומן הסתם גם ליברמן לא יבזבזו את ההזדמנות שנקרתה להם לקדםם את מה ש*באמת* חשוב להם, מה עוד שזה יעזור להם אלקטורלית.
השאלה כרגע היא עד כמה בנט פוחד מהתפוררות הקואליציה, וכמה השפעה יש לו על שקד. חוששני שלמשרות שהתשובה על השאלה הראשונה היא "הרבה מאד", התשובה על השניה היא "מעט מאד", כך שאני לא רואה מוצא.
1- 500,000 מתנחלים מוכיחים את זה. אין מה לעשות: כשאני ודומיי ישבנו וקיטרנו, ולכל היותר השתתפנו בהפגנה או שתיים להשקטת המצפון, חנן פורת, דניאלה וייס ושאר טובות בנותינו רצו על הגבעות וקבעו עובדות.
|
|