|
היו הייתה פעם, בארץ רחוקה רחוקה, אוניברסיטה בה עשו הסטודנטים רק מועד א'. היום אחד, גוייסו מילואימניקים בתקופת הבחינות, וכשחזרו גילו כי פספסו את כל הבחינות. זעקו המילואימניקים אל השמיים, עד שבאה הפיה הטובה והביאה להם מועדי ב', והמילואימניקים שמחו. חלפו להן שנים רבות ומאושרות בממלכה, ויום אחד בא סטודנט אל הפיה הטובה ואמר לה "למה רק למילואימניקים מותר לעשות מועד ב'? אם להם יש בחירה בין השניים, למה לא לתת לכל השאר?" חשבה הפיה וחשבה, ומשלא יכלה לענות לסטודנט, העניקה לו את משאלתו, ומאז כל סטודנט יכול לבחור בין מועד א' או מועד ב', בלי קשר לנסיבותיו המסוימות. בא שוב יום בו גויסו הסטודנטים למילואים, ופיספסו את מועד א', ובבואם לעשות מועד ב' הביטו סביבם וראו כי האולם מלא באנשים שעשו מועד א'. "מדוע באתם למועד ב'?" שאלו המילואימניקים בפליאה. "כי במועד א' קרעו לנו את התחת ובאנו לשפר ציון", אמרו הסטודנטים. זעקו המילואימניקים אל השמיים - "גם אנחנו רוצים אפשרות לשפר ציון!" צעקו, ותבוא הפיה הטובה ותעניק להם מועד ג', אך מועד ג' היה מאוחר - כבר בסוף הסמסטר הבא, ויתעצבו המילואימניקים אל ליבם. הסוף.
או, בקיצור - כל העסק של המועד ב' התחיל כדי לעזור למילואימניקים. עכשיו, בגלל שלכל הסטודנטים יש אפשרות לקחת מועד ב', המילואימניקים לא מוכנים להתגייס בזמן הבחינות בכלל?
|
|