|
||||
|
||||
יש צדק פוליטי שלא נדרש , וזאת גם ההזדמנות לנסות להבין איך הרגישו אנשי השמאל של מפלגת העבודה כשאורלי לוי וגנץ לקחו להם את המנדט שהוביל אותם שוב לדכדוך הבלתי סופי [לשיטתם] בשלטונו של נתניהו. זה אולי תיקו אבל זה הפסד כי רק קיצונים ו/או ביצועיסטים יוכלו לקבל אמון כלשהו מהציבור בעתיד. |
|
||||
|
||||
זה עובד גם לכיוון השני. אחרי כל סבבי הבחירות המטומטמים הללו והציבור שמצביע את ראשו שוב ושוב אל תוך קירות לבנים, אני גם (קצת) יכול להבין את הסנטימנט הציני של הפוליטיקאים שאיבדו את אמונם בציבור. |
|
||||
|
||||
אבל למען הסר ספר, למרות הציניות של התגובה שלי כלפי הציבור, אני מסכים לחלוטין עם מה שאתה אומר. הנה דוגמה נוספת לכך שמימין (מרכז) ושמאל רק חול וחול: https://www.ynet.co.il/news/article/rya4k12qO#autopla... ועכשיו גם מרצ שותפה לגועל נפש הזה ומכתימה את שמה. ממשלה שמנה ומגעילה של סידורי עבודה וג׳ובים כמו זאת שהיא מחליפה. ממשלת שינוי עאלק. גם אם ניצחו את ביבי (נניח - שום דבר עדיין לא סגור במאת האחוזים) זה לגמרי ניצחון פירוס. אם ננצח בצורה שכזאת את נתניהו בעוד קרב אחד, נאבד אובדן גמור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |