|
||||
|
||||
דב היקר, למיטב הבנתי המוגבלת, הדיון הזה לא יכול להוביל לשום מקום כי הגבולות הדקים שבין צחוק, טעם רע, וזעזוע הם סובייקטיבים למדי (אם כי לא פעם הם ניחנים במנה גדושה של צביעות ונאמנות שבטית). שלעצמי, מצאתי את המערכון הזה מצחיק מאוד לתקופתו, את הסיפור שזכה פעם בתחרות הסיפורים של ״הארץ״1 מזעזע, ואת הפרודיה ההולנדית על נטע ברזילי טעם רע. אבל אני מבין שזה לא מחייב אף אחד חוץ ממני. ___ 1. נדמה לי שהזכרתי את זה כאן - סיפור גרפי למדי על חיילת לשעבר שלא רוצה ילדים כי ראתה את המפקד האכזר שלה קורע/רוצח עובר מבטנה של פלסטינאית כורעת ללדת במחסום. הסיפור הזה היה אחד הסיבות לכך שהפסקתי לקרוא את העיתון הדוחה הזה. |
|
||||
|
||||
המערכון הזה לא הצחיק אותי גם בפעם הראשונה שראיתיו, ועורר בי את כל רגשות הדחייה כפי שתיארתי. אבל מבין מכרי לא מצאתי אחד שזה לא הצחיק אותו. אולי הדיון הזה יוביל לכך שאנשים בכל זאת ינסו לבחון אותו מזווית ראיה קצת אחרת. |
|
||||
|
||||
לרגע חשבתי שאולי הדיון הזה יוביל לכך שאתה תנסה לבחון את המערכון "מזווית ראיה קצת אחרת". הצחקתי אותי. |
|
||||
|
||||
רק למעני לא משתלם לקיים דיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |