בתשובה להאייל היפאני, 21/06/02 14:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש בדבריך שתי נקודות מאד חשובות שהם אולי לב העניין. אתה אומר שלו היינו בגבולות 67 אולי יכולנו לממש רעיון הרתעה כזה. הנקודה השנייה היא הזכרת סיפור היציאה מלבנון, שהוא מקרה פרטי שמחזק את הטענה שאציג להלן. פעם בחילופי דברים עם מישהו אחר ניסיתי להסביר שהקו הירוק הוא קו שנקבע במלחמת השחרור, אך אין בו שום קדושה, ואני כופר בהרבה משפטים שמתחילים במילים: לא נמצאנו בגבולות 67 אז היינו יכולים וכו'. . . יש כאלה שאומרים: לו הייתה להם מדינה ריבונית אז היינו יכולים וכו' . . . טענתי היא שאותה "יכולת" שלנו אינה קשורה בקו כזה או אחר או בהגדרה פורמלית כזו או אחרת של צורת השלטון שלהם, אלא יותר במהפכות מחשבתיות אצלנו, ובנכונות לשבור כללי משחק בלתי הגיוניים. במקום להרחיב בעניין זה, ברצוני לעבור מייד לעניין הנסיגה מלבנון שמדגים את עמדתי ועדיף על הסברים ארוכים. תחילה ברצוני להביא ציטוט מדברים שכתבתי מייד לאחר הנסיגה מלבנון בתגובה למאמר "נסיגת האיוולת" שכתב יובל רבינוביץ: "אם הצעד היה מועיל או לא יוכיח העתיד. קשה לדעת מה יקרה, משום שאיני חושב שיש איזה גורם כולל הסורים והחיזבאלה שיודעים כרגע בדיוק איך ימשיכו לפעול. איני יודע גם מתי מתכוון אסד להחזיר את נשמתו לבורא, ואם הדבר יקרה במהרה, איך יפעל זה שיירש אותו. רק אחר זמן של לפחות שנה אפשר יהיה לשפוט את המעשה הזה. אבל בדבר אחד אני די בטוח: אם הנסיגה לא תביא לשקט המיוחל, והחיזבאלה יחליט בהדרגה לחזור למנגנון של אלימות מבוקרת (והוא ידע בכל רגע לבחור את הכמות והאיכות של הפיגועים. בכך הוא מומחה.), הממשלה לא תגיב כפי שהיא מבטיחה היום להגיב. אותו לחץ בין לאומי יפעל (המעשה "הטוב" שלנו ישכח הרבה יותר מהר ממה שאנו יכולים להעלות על הדעת), אותם לחצים פנימיים וחילוקי דעות בתוך הממשלה ישררו. תגובה תקיפה לא תהיה" בזמנו, אחד הנימוקים החשובים של מצדדי הנסיגה היה שהנסיגה הזאת תיתן לנו לגיטימציה לפעול בצורה קשה ונמרצת. אני פקפקתי בכך וצדקתי. החיזבאלה המשיך לפגוע בנו בהפגזות, בחטיפה ורצח חיילים וגם בפיגוע של חדירה והרג אזרחים (ליד מצובה). (בזמן שכתבתי את הדברים היו רק תקריות של ידויי אבנים ליד הגדרות, אבל פיגועי חיזבאלה הגדולים באו הרבה יותר מאוחר.) אנו רואים שלמרות שבוצעה נסיגה. יכולתנו לפעול ולפגוע בתשתיות ובעורף הלבנוני לא גדלה. המעשה הזה אינו מעשה פשוט ומחייב החלטה לא קלה. מה שצריך להיות הוא באמת הכרה שלנו שזו הדרך הנכונה, ושאין בה בעיות מוסריות ואחרות. התחום המדויק שבו תהיה שליטה לרשות הפלשתינית, או שאם על גבול הרשות יהיה שלט ובו כתוב: "מדינה", זה פחות חשוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שהדרך שלי די דומה להצעה שלך רק בשינויים סמנטיים אחדים. נקודת המוצא שלנו שונה בכך שאתה מתעקש לנהל את המלחמה תוך שליטה מנהלית על ריכוזי האוכלוסיה דבר שהוא לדעתי שגיאה אסטרטגית. הדוגמא של לבנון היא מצויינת להמחשת הבעיה, אולי התכנית שלך הינה הגיונית ומעשית אך לביצועה אתה צריך מנהיגות במסדרונות הכנסת, בעיה קטנה ללא פתרון הנראה באופק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |