בתשובה להאייל האלמוני, 22/04/21 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני לא הבנתי. >> המשמעות של חוקים בחוקה היא שהם חוקים שנמצאים מעל לחוקים רגילים נכון >> איך חוק יכול להיות מעל חוק רגיל ולא חלק מהחוקה? לוגית זה אפשרי שאין האחד מוציא את השני. אני לא יודע מה היה הסטטוס של חוקי היסוד אליבא דרובינשטיין וברק לפני האירוע המכונן של חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שפתאום הפך את חוקי היסוד לחוקה. האם סתם חוקים רגילים עם קידומת מפונפנת? אם כן, זה מוזר לי שפתאום הם הפכו, בהצבעה רגילה בכנסת על עוד חוק יסוד אחד, מצפרדע לנסיך. ולא על פי ההליך של החלטת הררי שבמדבר שלו גררה הכנסת את רגליה 40 שנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, הם היו חלק מחוקה (לא שלמה) לפני זה, והפכו לחלק מחוקה (קצת יותר מלאה) אחרי זה, אבל הם תמיד היו חלק מהחוקה. אחרת לבתי המשפט, לכנסת ולממשלה אין שום סמכות. אני חושב שהשאלה עליה הם מנסים לענות היא כמה חוקה צריכה להיות מלאה על מנת שנוכל להגיד: "אנחנו רפובליקה חוקתית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא היו חלק מחוקה כתובה. לא חלקית ולא שלמה, זה בטוח, כי לכל הדעות לא היתה למדינה חוקה לפני 1992. הם היו הכנה למזגן. השאלה שאני לא יודע לענות עליה היא מה המשמעות הנורמטיבית של הכנה למזגן. במחשבה שניה על התמיהה שלי על הצפרדע שהפכה לנסיך- זה כל כך מתאים שבמדינת הפרטץ' תתקבל גם חוקה בפרטץ'. ממש דמיקולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על הטענה הזאת, לדעתי, תמיד היתה לישראל חוקה. אחרת בית המשפט העליון לא יכל היה לקבל שום עתירה נגד הכנסת (שלא יכלה להבחר) או הממשלה (שלא יכלה להתמנות). דווקא הדרך של קבלת חוקה בשלבים בתהליך איטי נשמע לי עדיף על האופציה הצרפתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד היו בבג"ץ "עקרונות היסוד של השיטה"- שוב אני חוזר לבג"ץ "קול העם" (השופט אגרנט, 1953) ובג"ץ בז'רנו (השופט חשין האב,1949) שהכירו בזכויות יסוד שלא היו כתובות בשום חוק כעומדות ברמה נורמטיבית גבוהה משל החוק. זה מה שפרופ' רובינשטיין קרא לו "החוקה המהותית" שיש לכל מדינה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |