|
||||
|
||||
יתכן ואותה מוזיקה לא היתה יוצאת לאור אילולי מישהו חשב שישלמו עליה, זה יכול להוות שיקול לשאלה האם אני *מתנדב* לשלם כדי לעודד מוזיקה, אולם אין זה *מחייב* אותי לעשות כן. כשאתה מצחצח את נעלי, אנחנו מסכימים בינינו שאני אשלם לך תמורת שירות זה, אולם זמר שאני צורב את דיסקו, אין בינינו שום הסכמה הנוגעת לזה. יתכן שהרוכש המקורי של הדיסק עשה זאת בתנאי כזה או אחר, ויש לדון בשאלה האם עצם היותו עבריין מחייבת גם אותנו המקבלים ממנו דבר זה בחינם (מסייע לדבר עבירה במושגים הלכתיים) אולם לי עצמי אין כל התחייבות כלפי האומן. או במילים אחרות שכבר כתבתי, זה שהוא מצפה לקבל ממני כסף לא עושה אותי אחראי למלא אחר ציפיותי המופרזות. |
|
||||
|
||||
גם אף אחד לא *מחייב* אותך לשלם על דברים בסופר. אתה יכול להכניס אותם לתיק ולצאת. איזה מין דבר זה שאתה יכול "להתנדב"? מאיפה החוצפה הזאת? |
|
||||
|
||||
לו הייתי גונב מצרך מהסופר, הייתי גורם נזק ישיר למוכר מכיוון שהשקיע בייצור אותו מוצר אולם כשאני צורב דיסק, לא נגרם ליצרן שום נזק ממשי אפילו אם הייתי קנה אותו, אילולי יכולתי לצרוב אותו, מכיוון שהמוצר נשאר ברשותו. ניתן להשוות את זה ל"התפלחות" להצגה או סרט הסיבה היחידה שזה נחשב גניבה היא מכיוון שמקום ההצגה או הסרט הם רכושו הבלעדי של אדם מסויים (או שניתן לו יפוי כח על יד הבעלים) המתנה את הכניסה אליו בתשלום, אולם אם הצגה זאת נערכת על ידי חבורת קבצנים בקרן רחוב, אין שום חובה על הצופים אפילו אם הם מאוד נהנו ונשארו שם במשך 10 דקות תמימות במיוחד לצורך שמיעת אותה להקה, לשלם דבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |