|
||||
|
||||
רצוי שתקשיב קצת יותר בתשומת לב למה שעונים לך. במקרה זה לשוטה. הוא סיפר לך שדן אריאלי הוא אדם די ידוע במקומותינו ואיננו נזקקים לעדותה של "פעילה חברתית" אלמונית לגבי מעשיו. כל מי שקרא אפילו אחד מספריו של אריאלי יכול לספר לך שלהגיד עליו שהוא מהנדס תודעה זה נכון אבל נבוב. באותה מידה אתה יכול לומר על כל איש פרסום או כתב עיתון שהוא מהנדס תודעה. אם אריאלי ייעץ לממשלת ישראל איך לפרסם את החיסון באופן שימזער את ההתנגדות, מה פסול בכך? בהכירנו את רוה"מנו ונטייתו לגמד ולדרוך על ראשיהם של עובדי המדינה שהוא משלם להם משכורות, אני יכול לשער שהוא נפגש עם אריאלי, כאשר הרושם היחיד שהותירה הפגישה הזו היה פרסומה בתקשורת. עצם העובדה שאדם מייעץ לפעול בכיוון מסויים אינה הופכת אותו אוטומטית לרשע וזדוני. חשבת על האפשרות שהוא חושב שהחיסון טוב ומייעץ איך למכור אותו בצורה הטובה ביותר? |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון לקרוא ספר מספריו רק כדי שאסיק האם הוא מהנדס תודעה או לא. אני מסתפק בדוגמאות שהיא הביאה. זכור לי כרגע טענתה שהוא אמר לה שאת הייעוץ לממשלת ישראל בעניין החיסונים הוא עשה ללא תמורה כספית. מאידך אלונה טוענת שאריאלי קיבל מחברה רפואית, אולי פייזר, תיקצוב מחקרי בסכום משמעותי. אם זה נכון, הוא *כן* מקבל תשלום בדרכים עוקפות. מן המפורסמות היא שחברות תרופות *משמנות* חוקרים בדרך של סיוע במימון למחקרים שמחמיאים להם, זו פעולת לובי נפוצה. אין לי דרך לאמת או לשלול את הטענה של אלונה על כך שאריאלי קיבל תיקצוב מחקרי מטעם חברות תרופות. כל עוד לא אקבל תגובה ששוללת זאת, אני נוטה להאמין לה. בתחום הזה קשה מאוד לדעת מה האמת. ממה שכתוב בויקיפדיה, בלי שקראתי מספריו, ברור לי שהוא משתמש בכישוריו למישנתו לשכנע אנשים לפעול באופן לא רציונלי באמצעות טריקים פסיכולוגיים, יש לו חברה מסחרית בתחום זה. העובדה שפירסומאים בכלל משתמשים בטריקים ורמאות לצורך הינדוס תודעה של "קונים" מוכרת לי היטב. אני תמיד בודק עשר פעמים האם הפרסומאים מסרו לי אינפורמציה כוזבת. זה שאתה מצדיק הינדוס תודעה של מצד אריאלי (אם אכן זו מרכולתו, אני לא יודע אבל חושד) בנימוק: זה בסדר מפני *שרוב הפרסומאים עושים זאת* (פרפרזה מרחיקת לכת של דבריך) — לא משכנע אותי שהוא הגון , בדיוק ההיפך, אם הוא מתנהג כמו פרסומאים רבים זה לא מחמיא לו. לטענתה של אלונה (אין לי דרך לבדוק את הטענה) היה לאחרונה שינוי בניסוח טופסי "הסכמה או סרוב" בנוגע לטיפול "רפואי" באופן שברירת המחדל היתה "הסכמה", בעוד בעבר ברירת המחדל היתה "סירוב". זאת כאשר ברירת הסכמה/התנגדות נחבאת באותיות הקטנות של הטופס. כלומר ---זו סיטואציה שאנשים מסכימים בכתב *שלא מדעת* לטיפול רפואי. אלונה טענה שהדבר נעשה כנראה בהשראתו של אריאלי. האמת, לא מעניין אותי אם זה מעשה בהשראתו של אריאלי או בהשראת יועצים אחרים — לדעתי מצב של הסכמות שלא מדעת בטפסים מסובכים היא מעשה נבלה בלי קשר לשאלה מי היועץ. אלונה גם אמרה שבמסגרת הפעלת לחצים על תלמידים באו שוטרים לבית הספר ומינו "נאמנים" עם "תעודות נאמנות". בעיני " נאמנים" מסוג זה הם שם מכובס ל"מלשינים". שוב לא מעניין אותי אם אריאלי הוא היועץ מאחורי תרגיל הלחץ הזה, תרגיל הלחץ הזה אינו הגון כשלעצמו. ילדים לא אמורים להפעיל לחצים על ילדים אחרים, לחצים כאילו מאוד אגרסיבים כי לילדים אין בכלל שיקול דעת. התפרסמו טרגדיות, כגון התאבדויות של נערים, בגלל לחצים חברתיים קשים. |
|
||||
|
||||
להיפך, גוטה - ספריו מנסים להסביר ולהאיר את הנטיות הלא-רציונליות שיש לאנשים בבואם לקחת החלטות כאלה ואחרות. אם כבר, אפשר ללמוד מהם מה ההטיות האלה ואולי קצת לנטרל את השפעתן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |