בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/03/21 11:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיעור החיוביים בבדיקות 2.4%, נתון חיובי בצורה יוצאת מהכלל לאור המשך ההקלות. כמעט 50% מסך המקרים החדשים הם בני 0-19, לעומת 42% לפני חודש. זו עדיין ירידה נומינלית גם בקבוצת הגיל הזו. 50% מבני ה 16-19 כבר קיבלו מנה ראשונה של חיסון. מספר המקרים הפעילים צנח בשני שליש משיאו בינואר, בזמן שמספר המאושפזים והח"ק רק בחצי. 1. התמהיל הנוכחי של יותר מקרים צעירים מ 60 ופחות מקרים מבוגרים מ 60 אמורים להוריד את התחלואה הקשה יותר מאשר את התחלואה הכללית. בינתיים קרה ההיפך. 2. כנראה שבשיא התחלואה מצוקת האשפוז הגבילה את מספר המאושפזים, ותמותת היתר הורידה את מספר הח"ק. 3. התגובה של גרף הח"ק היא אטית ומאוחרת ולכן נראה אותו ממשיך לרדת עוד זמן רב. לפי התמהיל ומספר המקרים הפעילים הנוכחי הוא אמור לשאוף ל 150. 4. בכל זאת לפי מספר הח"ק החדשים (ממוצע שבועי נוכחי 57 ביום), כרגע הוא שואף רק ל 400. מספר זה של ח"ק חדשים כנראה תואם עדיין לרמת התחלואה לפני שבועיים, וכדי להתאים לירידה האחרונה בתחלואה הוא אמור להיחתך בקרוב לחצי. מסקנות: כל עוד לא תחול התפרצות פתאומית, אני מצפה שקצב הח"ק החדשים יירד ל 30 ביום בממוצע שבועי תוך שבועיים-שלשה. מספר הח"ק ימשיך לרדת בעקביות. ישאף ל 200 בעוד חודש וחצי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הערות א. מס' הח"ק חדשים בדו"ח להורדה (57) לדעתי "שגוי". הם רושמים באופן קבוע את הערך היומי האחרון והערך הזה עדיין מתעדכן לאחר הרישום שלהם. לכן הערכים שם (והממוצע השבועי שלו) נמוכים באופן עקבי מן הערכים בלוח הבקרה. הממוצע השבועי האחרון הוא בערך 68 וסה"כ הח"ק 602 ולא 649 (הערך אתמול בלוח היה 629). ב. אין שום מחלוקת על כך שהילדים הם המפיצים הראשיים של הקורונה בגל השלישי. לעומת זאת יש מחלוקת אם בתי הספר הם מוקדי הדבקה. הסניגורים של מערכת החינוך מסתמכים על כך שהילדים הפכו למפיץ הראשי בזמן שבתי הספר היו סגורים. אני מניח שזה אומר שבזמן הסגר המדומה של הגל השלישי ההורים לא כלאו את הילדים בבית ויתכן שלו היו בבתי הספר היו נדבקים פחות. יחד עם זאת צריך לזכור שעוד מפיץ ראשי הם הילדים החרדים שדוקא כן היו בבתי הספר. ג. שאלת חיסון הילדים היא נושא קריטי. אני חושב שלא מזדרזים לחסן אותם מפני שהם כמעט לא חולים. זה יוצר אצלם מאזן חדש בין הסיכון מתופעות הלואי לסיכון מן הקורונה עצמה. אני חושב שהגורמים הרציניים בעניין מודעים לבעיה האתית של הקרבת חיי ילדים על מנת להציל קשישים. ד. אני לא חושב שהחיסונים מסוכנים באופן יוצא מן הכלל, אבל לא מציע לזלזל בסכנות של תופעות הלוואי. מישהו הראה לי דו"ח על חיסוני פייזר באנגליה ושם מופיע שלמעלה מ-300 איש (מתוך יוצר מ-7M מחוסנים) נפטרו בסמוך לקבלת החיסון אולי בשל בעיות דם ואלרגיות. זה לא מספר גדול מאד, אבל אלרגיות לחלבונים שונים היא תופעה ידועה. לכן יתכן שבסופו של דבר לא ירצו לחסן את כל הילדים, בפרט אלו שמתחת לגיל 12. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברורה לי כוונתך ב"ישאף ל". זה מזכיר את המושג גבול במתמטיקה שהוא מספר שמתקרבים אליו אך לא מגיעים אליו לעולם, וזה לא מתאים כאן. אולי אתה מתכוון ל "יהיה בקרוב". מהתבוננות בגרף החולים קשה רואים שבהנחה שמספר החולים קשה ימשיך לרדת בקצב דומה למה שהוא היום נגיע ל 200 חולים קשה תוך קצת פחות מחודש וחצי ולאפס חולים קשה תוך חודשיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק לגבול הזה התכוונתי, ירידה שהקצב שלה הולך וקטן כשהיא מתקרבת לגבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעורר בי איזה חשד שכאשר כתבת "שואף ל..." התכוונת באמת לגבול בדומה לגבול המתמטי שרק מתקרבים אליו אך לא ניתן לעבור אותו, אך לא הייתי בטוח בכך. צורת חשיבה זו גם מזכירה לי את הוויכוחים בינינו על ההגעה לאפס חולים, שנראתה בעיניך כמעבר דרך חומה שאי אפשר לעברה, אלא באמצעים מאד חמורים כפי שעשתה ממשלת סין. אני חולק על החשיבה הזאת מכל וכל, ונראה לי שיש לך כאן טעות בסיסית. איזה קסם יש במספר 200? איזו חומה לא מאפשר לרדת מתחתיו? התבונן בגרף החולים קשה בתקופת בלימת הגל הראשון. הגענו אז ל 37 חולים קשים, והירידה נבלמה אך ורק בגלל שנשלחנו "לעשות חיים". לו היינו דוחים את עשיית החיים עוד קצת היה אפשר גם להגיע למספר אפס. לא הייתה שם שום חומת בטון. זה בכלל לא עובד כמו גבול מתמטי. היום המצב שונה מהגלים הקודמים בצורה עקרונית כי סיבת הירידה היא מבצע החיסונים ולא סגר. כבר פתחנו כמעט הכול ובכל זאת הירידה בתחלואה נמשכת, וזה סימן לכך שאכן מדובר בתוצאה של החיסונים. וכיוון שאין כוונה להוציא מתי שהוא את החיסונים מגופינו לא צפוי, לדעתי, מנגנו של בלימת הירידה, והיא תימשך עד שלא יהיו חולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מקווה כך. הלימס של 200 ח"ק מתאים לרמה הנוכחית של תחלואה, שאני מקווה שתלך ותרד גם היא. בזכות שני גורמים שאתה לא חסיד שלהם- העונתיות וההדבקה המופחתת של ילדים (שתייצר חיסון עדר ברמה נמוכה יותר מהמחושבת לפי מקדם ההדבקה ה"רגיל"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הילדים - לא זוכר אם הנושא כבר עלה כאן, אבל אולי כדאי גם לשחרר קצת את קריטריוני הבידוד לתלמידי בית הספר - אלפים מבודדים בבית לשבועות, וניזוקים קשות כידוע, כשהם בעצם בסיכון אפסי למחלה משמעותית. אולי ראוי לקצר את הבידוד לתלמידים, או לשלוח אחרי יותר מחולה מאומת אחד, לא יודע, אבל נראה שאנחנו במצב שתופעות הלוואי של התרופה חמורות מהמחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני, אבל אני לא חושב שיש דרך לשכנע בכך את המערכת. הבת שלי יוצאת ליום של"ח מחר. יש להם שתי קפסולות בכיתה, והיא מתה כבר לפגוש את הילדים מהקפסולה השניה. אבל משרד החינוך החליט שגם בשטח הם ימשיכו להיות בקפסולות. זה למרות ש 1. משרד הבריאות מרשה התכנסות של 50 בשטח פתוח. 2. תחזיק חזק- שתי הקפסולות ייסעו יחד באותו אוטובוס. אז באוטובוס כן ובשטח לא. לך תבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אעיר רק לעניין העונתיות. אנחנו בולמים את התחלואה תוך כדי מעבר לקיץ, אבל הגל השני אצלנו התעורר דווקא לתוך הקיץ. וכשאנו בולמים באירופה מתחילים לעלות לגל שלישי, ואני סמוך ובטוח שאם הם לא יצליחו לחסן את תושביהם במהירות, הקיץ שלתוכו הם נכנסים לא יועיל להם והם יגיע לרמות תחלואה כאלה שהם יתגגעו לגל השני שחל אצלם בחורף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטייק שלך אודות הגבול המתמטי (''שרק מתקרבים אליו אך לא ניתן לעבור אותו'') הוא פרופגנדה של הצב. אבל אני מוכן להתערב איתך שאכילס ינצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון במערכת סגורה. בישראל יש אספקה שוטפת של חולים מחו"ל (בקיצור: חו"לי קורונה) שחוזרים ללא בידוד אל תוך ריכוזים של בלתי מחוסנים. לכן התסריט האופטימי הוא שנגיע למצב של אפס חולים, למעט התפרצויות מקומיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שעובד בתל אביב ויוצא לאכול בסביבות איזור מרכז שרונה - אתם רואים מה קורה שם. אמנם כולם משחקים אותה בכאילו שומרים הנחיות עם מסיכות על הסנטר, אבל המקום צפוף, מרכז אוכל בו אנשים אוכלים, מצטופפים, מעשנים, עומדים בתורים להזמנת אוכל במקום סגור, מדברים, מורידים מסיכות, אוכלים ביחד ומתנהלים כאילו מעולם לא היתה קורונה. קיצר: אם המרכז הזה לא מוביל אותנו למקדמי הדבקה גבוהים, אפשר כבר להתחיל לנהל את שיחות הסיכום למשבר הקורונה. אנחנו כנראה או בישורת האחרונה (או שאנחנו באמת טמבלים כקולקטיב וזה יתפוצץ לנו לגל נוסף, למרות החיסונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שהחזל''ש כבר כאן יותר משבוע, ובכל זאת שיעור החיוביים בבדיקות (האינדיקטור המהיר ביותר) ממשיך לרדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המצח זה נראה יותר נורמלי מהסנטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה, אז אולי די עם המשחקים בכאילו עם השטויות שאנשים עושים עם המסיכות? רק לי זה נראה מפגר? לוירוסים לא אכפת מטקסים (העולם הוא מכניסטי עם שרשראות של סיבה==>תוצאה. לוירוסים לא אכפת ששמת מסכה על הסנטר או אם בדרך למקום סגור והומה אדם היית עם מסיכה והורדת אותה בדיוק איפה שאתה באמת צריך אותה). למה לאנשים (אפילו חכמים) יש את ההתנהגויות הלא רציונליות הללו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור החיוביים בירידה משמעותית כבר מסיום הסגר לפני חודש ויותר. נתון שאומר דרשני בכמה כיוונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקורונה תשאר כאן אפילו אחרי נתניהו. למי שיש ספק בכך מוזמן להציץ ב-worldmeter בעקומת ה-total cases של סין או ניו-זילנד. עד עכשיו מכניזם ההפצה של הקורונה התנהג כמו זה של השפעת ואין שום סיבה שהוא יחדול מכך. מה שהעקומות האלו מלמדות זה שהוירוס עדיין נמצא בסביבה. הניסיון האחרון מלמד שבישראל תימצא תמיד רצועה עבה מספיק של נשאים (בלתי-מחוסנים/חיסונם פג/מערכת חיסון חלשה) שתבטיח את קיומו של זרם רציף של חולים חדשים. אם יהיה מספיק זמן יתכן אפילו שהזרם הרציף יהפוך לזרזיף אקראי. הנקודה היא שבכל רגע הזרזיף יכול להפוך לראשיתו של גל חדש. המשורר האנגלי כתב ששום אדם איננו אי. בימינו אנו בוודאי אפשר לומר שאף מדינה אינה אי. גם איום המחבלים המתאבדים לא הצליח לעצור את גל השב"חים שנכנסים בכל יום למדינה ואני רוצה לראות את מי שמצליח לעצור את הנופשים בסיני שאפילו פיגועי דאע"ש לא עצרו אותם. ועוד לא הזכרנו את חגי ראש השנה באומן. כל עוד לא יחוסנו הילדים ואני לא חושב שזה יקרה, הוירוס ימשיך להסתובב כאן ולחפש את הסדקים בחומות החיסון. החוליה החסרה כאן היא שיטה לאבחן בזול ובאמינות את הילדים שהם קבוצת הסיכון של תופעות הלוואי של החיסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יסתובב, אין ספק. אני לא חושב שמישהו ממקבלי ההחלטות בעולם חושב שהקורונה תיעלם איכשהו. אז יסתובב. כמו שפעת, כמו הדיסקים, כמו ליאור מילר, סמנתה פוקס. זמן מרפא את הכל, אם לא הכל- את הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "לא מגיעים אליו לעולם"? לפעמים מגיעים ולפעמים לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע לאיזה דבר שחשבת עליו לפעמים כן מגיעים אבל המשהו שאני התכוונתי אליו לא מגיעים אליו לעולם. למשל הפונקציה אחד חלקי איקס לא מגיעה לעולם לאפס חוץ מאשר באין סוף. גרף התחלואה לא בהכרח מתנהג כך. אפשר להגיע למצב שבו אין כלל חולים בזמן סופי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |