|
||||
|
||||
אני הולך בחוץ ללא מסכה (כי אין משטרה באזור וכי אני בקושי פוגש אנשים וגם אז לא עוצר לדבר). לקראת הכניסה למסעדה שם מסכה. לוקח אוכל עם מסכה. מגיע לשולחן ומתיישב במרחק שני מטרים (לפי התקן) ורק אז מסיר מסכה. הראיתי בפעם הראשונה שיש לי תו ירוק ממילא מכירים אותי שם. עדיין מצחיק אותי המרחק של שני מטרים. שני מטרים זה אמור להיות מרחק עם מסכה. ללא מסכה המרחק אמור להיות ארבעה מטרים. אבל מישהו הבין שככה לא יכולה להתנהל סעודה. |
|
||||
|
||||
אצלי הסיבה העיקרית להתסותבב עם מסיכה בחוץ, היא שאני סמוך ובטוח שאם אוריד אותה, לא אזכור להחזיר אותה בכל כניסה לחנות, גן ובית קפה. ולגבי בתי קפה - אנחנו עדיין קונים לקחת בדרך כלל, ואם יושבים אז בחוץ ולא בפנים. |
|
||||
|
||||
המסכה על הסנטר כמו פעם ששמנו - אני ואני - את החגורה בכאילו רק שלא לקבל דוח. |
|
||||
|
||||
לגבי לשון הרבים - כוונתה היתה אני וזוגתי, ולא אני וריבוי האישיויות שלי. |
|
||||
|
||||
אבל הזמרים שרים שבלעדיה אתה חצי בן אדם. אני ואני זה תמיד אישתי ואשתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |