|
||||
|
||||
על פרק הזמן שלוקח לרמות הויטמין בגוף לעלות התגברו ע"י שימוש בנגזרת של הויטמין לפחות בניסוי אחד (ומן הסתם באחרים). למה כוונתך כשאתה כותב "נראה לי" ש"רמה נאותה של ויטמין D מסמנת על מערכת חיסונית מתפקדת כהלכה, ורמות נמוכות של ויטמין D מאותתות על מערכת חיסונית פגיעה יותר"? נראה לך ברמה של תחושת בטן (נעים מאד, הגב' נתניהו) או שיש לך משהו להסתמך עליו? מכל מקום, כפי שכבר כתבתי כמה פעמים לדעתי נטילת ויטמין D היא אמצעי זהירות קל וזול עם מעט מאד סיכונים, כך שלי אין התלבטות, מה עוד שאני נחשף מעט מדי לשמש. |
|
||||
|
||||
יוצא שהאוכלוסיות בעלות חסר בויטמין D הן אותן אוכלוסיות שפגיעות במיוחד לקורונה, וכן אלה אותן אוכלוסיות שמן הסתם מערכת החיסון שלהן במצב ירוד: - זקנים - סוכרתיים - עודף משקל חריג - בעיות קרדיו וסקולריות - רמות גבוהות של סטרס יוצאי דופן הם כהי עור באקלים ממוזג, שבאמת יש להם בעיה טכנית של ויטמין D נמוך כי הם חיים במקום שהם לא מותאמים לקרינת השמש בו. אצלם קל להאמין שהסיבתיות היא מויטמין D נמוך אל מערכת חיסון חלשה. אצל האחרים קל להאמין שאלו שני דברים שנובעים מאותה הסיבה- אותן בעיות מערכתיות שהם סובלים מהן. יכול להיות שהמחקר הספרדי באמת התמקד באוכלוסיה מהסוג האחרון, ועל כם התוצאות המצויינות שלו. בכל מקרה לא ראיתי שמדדו למטופלים במחקר את רמות ויטמין D בהגעה ובשחרור כדי לראות האם אכן עלתה רמתו משמעותית כתוצאה מהטיפול. נראה לי שהם הסתפקו בתוצאות הקליניות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |